Page 530 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 530
Pg: 530 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
הפרו' והטליתות שוין ומשכחת לה שלא ימצא גמ' ,אתיביה רב פפא וכו' ,עיין בהרא"ש ז"ל דף
לקנות פרה כזו או טלית כזו שהם טובים בעיניו קמ"ג ע"ב שכתב דאם אין לו דקא' היינו שאין לו
ולהכי אף שידוע שודאי אינו שוה מנה מ"מ מה לא מעות ולא חטים ,ותימא דא"כ לא פריך מידי
שנותן הלוקח מנה לאו בשביל שכר ההמתנה אלא דהכא נותן לו מעות והתם אין לו מעות ,וראיתי בס'
משום שלא ימצא כמוהו לקנות אבל דבר שנמצא מעדני מלך שבש לשון הרא"ש ז"ל מכח קושייא זו,
כמוהו כגון פלפלין וכדומה שכל אותה סחורה שוה וקשה דמה יענה לדברי הגא' שם בשם מהרי"ח
אף שאין שומתה ידועה שזה מוכר במנה וזה בל' שכתבו כן להדיא ,גם במרדכי איתא הכי ע"ש,
סלעים אפ"ה אסיר כיון דודאי אינה שוה שיעור זה והביא ראיה לזה ,ובס' כוס ישועות תי' דהכי נמי
ונמצא כמוה לקנות בפחות מזה אם יהיה לו דמים משני התם הלואה ולא היה לו בידו כלום לא מעות
א"כ מה שנותן לו מנה אינו אלא שכר ההמתנה אבל ולא פירות אלא שהוא חייב לפרוע ההלואה והכא
מסיום דברי התוס' לא משמע הכי שכתבו אבל זביני ונתן לו מעות ,ועיין מ"ש בש"מ בשם
פירות אם יצא השער אסור לעשות בהם טרשא הריטב"א ז"ל ודו"ק ועיין בהרא"ש ז"ל דף קמ"ז
משמע דאפי' בפירות דשכיחי לקנות כמותם דוקא ע"ג בשיטת הראב"ד ז"ל שהביא ע"ש .ועי' בט"ז.
אם יצא השער הוא דאסור לעשות בהם טרשא אבל )חיי משה(
אם שאין שומתם ידועה שרי .ונראה דמאחר
שרבית שהוא דרך מקח וממכר אינו אלא מדרבנן שם פשיטא לא צריכה דאית ליה אשראי במתא
לכן לא דחמירו ואלא אם מבורר הרבית ומפרוס' וכו' .קשה לי ,דכיון דאדרבא הוקשה להם לתוס'
כגון אם יצא השער שיודעים כל העולם שומתו אמאי אסור והא אמר רב נחמן לקמן טרשא שרי,
שהיא מפורסמת וכשמוכר לו ביוקר הוי רבית מאי מקשה פשיטא ,והא אשמעינן דאע"ג דבטרשא
בבירור אבל דבר שאין שומתו ידועה ואינו מפורסם שרי הכא אסור ,דכיון דאזלי ד' בזוזא הוי כאילו
הרבית שיש בו היקלו מאחר שאינו מבורר וק"ל. פירש אם מעכשיו בפחות וכו' ,ואפשר לתרץ במה
)מגן גבורים( שנקשה עוד ,דמאי אשמעינן ר"נ במאי דאמר כללא
דרביתא כל אגר נטר ליה אסור ,ובהכרח לומר
דף סד ע"א דאשמעינן דאע"ג דבטרשא שרי ,בנושא דיצא
השער וקא יהיב ליה יותר אסור ,דהוי כאילו פירש
גמ' דתנא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון אם מעכשיו בפחות וכו' ,וא"כ השתא מקשה שפיר
יצא .הא דמייתי ראיה מברייתא דאם הבליע לו הכא פשיטא ,דאין לומר דאשמעינן דהוי כאילו
בחשבון יצא לאו למימרא דאי הוה אמרינן דלא יצא פירש וכו' ,דהא ממימרא אחריתי דרב נחמן שמעינן
ידי חובת השבה ע"י הבלעה לא הוה תלי' שגזלו
והבליעו לו בחשבון ומחייב ליה דמאחר דלא יצא לה ,והבן.
ודאי שלא הבליע לו בחשבון ובטעות ניתנם לו )לחם אבירים(
דלאו כ"ע דינא גמירי ואפשר שהוא טעה וסבר
שיוציא ידי השבה בזה אלא כוונת הש"ס היא דאי תוס' ד"ה ואמר וכו' וי"ל וכו' כגון פרה וטלית
הוה אמרינן דלא יצא אף דהוה תלינן שגזלו והבליע וכו' .ק' דאף שומתו ידועה ס"ס הרי ודאי ברור לנו
לו בחשבון מ"מ הוה בעי לאהדורי ליה כדי לקיים שאינו שוה כ"כ הרי שקונה ממנו טלית במנה
מצות השבה כתקנה דמאחר שהוא רוצה לתקן ודאי והטלית אין שומתו ידועה שיש שנמכר בס' זוז ויש
שלא ימנע מלהחזיר בשביל בשת שיבוש ממנו אם שנמכר בע' זוז מ"מ ודאי שאינו שוה מנה וא"כ הרי
ידע דלא מתקן בלא"ה ואלא שהוא היה סבור שהוא שומתו ידועה שהיא פחותה ממנה והוא מצינן
מתקן בהבלעה ולכן רצה להחזיר בכבוד שם ידע למימר דלא שרינן אלא בפרה וטלית שאין כל
