Page 531 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 531
Pg: 531 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
וכ' ה' כוס ישועות וז"ל :ואומר אני דאי מהא לא דלא סגי בהכי לא יקיים מצות השבה בתקנה
אירייא דמאן לימא לן דהא דקאמר רב ליתנהו היינו ופשוט.
דמחסרי טובא מלהיות בני גרמידא דילמא באמת
בתרי אשר לא יחסר מהם מלהיות בני גרמידא בת )מגן גבורים(
יום או יומים דומיא דעזי חולבות וא"כ כשלא אמר רש"י ד"ה עישורייתא ובחומשייתא וכו' יש
כך וכך הוא מותר עכ"ל .וא"כ השתא א"ש דאי היו רגילין למנות חמשה חמשה ואם היו עודפות
כונת רב במ"ש ליתנהו היינו שאין מכל וכל א"כ הרבה כגון חמשה וחמשי' טעה בעשירייות
הדק"ל של מהרש"א לימא רבותא טפי דאמר כדפרשית ויש כאן טעות של חמשים בדילוג
יהיבנא לך לעת הקציר ומעתא שני דבורים של אחד ובחמשה העודפו' טעה בין שלישית
רש"י שכ' איתנהו אם יש לו בגינו גדולות בני אמה לרביעית עכ"ל .מהר"ם ז"ל האריך בכונת רש"י
וליתנהו ועודן קטנות דבור א' הן וכוונתו דקאי על זה ולפי ענ"ד הא דקאמר הש"ס בעשורייתא
בני אמה דר"ל קטנות הן מן בני אמה מעט שיעור ובחומשייתא לא אתי שפיר כפירושו דלפי פירושו
יום או יומים ולכך איצט"ל בני גרמידא דהוי כמו יכול להיות הטעות כולו בחומשייתא עיין בדברי
קדשו ולכן לפי ענ"ד אפשר לפרש הכי כונת רש"י
כך וכך ונתכוון רש"י לתרץ קו' מהרש"א ודו"ק. דרך סוחרים גדולים כשיש להם לפרוע ממון הרבה
)ימי אברהם( כדי שלא לאבד זמן הרבה למנות אחד שנים שלשה
וכו' היו רגילין למנות עשרה עשרה לעשותן ציבורי
תוס' ד"ה אי תקפה וכו' דאם יבא ריוח כולם ציבורי עשרה בכל ציבור וזה בעשורייתא ומונין גם
פקדון וכו' .עכ"ל .משמע דבכה"ג דכולם פקדון כן חמשה חמשה ועושין אותם ציבורי ציבורי
שכל הריוח של הנותן ואם יהיה הפסד כל ההפסד חמשה בכל ציבור וזהו בחומשייתא וכשבא למנות
על המקבל אסור לקושטא דמילתא והוא תימה עשורייתא כן היה מונה עשרה עשרים שלשים
דכיון דלא יהיו מלוה אלא אם יהיה הפסד א"כ לא ארבעים וכו' וכשמונה הנך ציבורי דחומשייתא היה
יש לו הנאה למקבל במלוה זו ואמאי אסור כה"ג מונה אחד שנים שלשה וכו' וידוע שכל אחד מהם
כיון דל"ל בשכר המלוה הוא טורח לו וכ"כ להדיא חמשה והשתא כשיש חמשה וחמשים עודפות יש
בעה"ת והר"ן ופ' מור"ם בהגה רס"י קע"ז דבכה"ג לומר כשמנה העשיריות טעה בציבור אחד במקום
שרי ע"כ נ"ל דדבריהם שלא בדקדוק ונ"ל החצי שיאמר ארבעים אמר שלשים והוי טעה בחשמים
בבת אחת וכשמנה ציבורי חמישיות במקום שיאמר
פקדון בסתם עסקא. חמשה אמר ארבעה נמצא שטעה באחד שהוא
)משמרות כהונה(
חמשה ודוק.
גמ' .הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר )שדה יצחק(
וכו' ,עיין בי"ד סי' קס"ו ס"ק ג' בט"ז שהקשה על
מ"ש מור"ם ז"ל בח"מ סי' שס"ג ס"י האומר שם ד"ה ליתנהו ועודן קטנות הן אסור .הק'
לחבירו דור בחצרי א"צ ליתן לו שכר ,ומדברי הלחם אבירים דאמאי הוצרך רש"י לפ' דליתנהו
תלמידי הרשב"א משמע דדוקא שאמר לו דור היינו בעודן קטנות דילמא דליתנהו היינו שאין מכל
בחצרי חנם ע"ש .וספר מר"ן הב"י עדיין לא זכיתי וכל ע"ש מה שתרץ והוא פשוט גמור .ול"נ לתרץ
לו ,ואין להקשות ממ"ש הרא"ש במכלתין דף קמ"ד עפמ"ש מהרש"א בתוד"ה מה שעזי חולבות וכו'
ע"א וז"ל .יש מביאין ראיה לדבריו מן הירוש' חד אבל פרדיסא אסר רב דקא אוזיל גביה טובא שרגיל
בר נש אשאיל לחבריה דינרים אשרייה בגו ביתיה וכו' דא"כ למה נקט רב ואזלי בני זרת והוא אומר
א"ל הב לי אגר ביתי א"ל הב לי דינארי ,אתא דרוצה ליתן לו בני גרמידא דהוי כמו כך וכך הו"ל
עובדא קמיה דר' אבא בר ביזנא אמר ינכה ליה מאי לו' רביתא טפי דאמר יהיבנא לך לעת הקציר ע"ש.
