Page 536 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 536
Pg: 536 - 17-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' לא כתובה ולא פירות .רש"י כלל בולא כתובה אסמכתא ולא קני מאחר שאין אדם רגיל למכו'
נדוניא וא"כ מכתוב' מוכח דהוי מחילה ובסמוך פי' קרקעותיו וביין אם נוטלו בשיויו לא הוי אסמכתא
דמפירות מוכח לה ונר' דעיקר הוכחת הגמ' מפירות מאחר שלמכירה הוא עומד וק' דלכאורה מ"ש שזה
דלא ידעי' דנדוניא בכלל כתובה אלא אחר דקתני הוא מאי דהוה ס"ד דרב פפא לקמן דאמרינן סבר
פירות ושמעי' דמחילה בטעות הויא מחיל' בולא רב פפא למימר כי אמרינן אסמכתא לא קניא הני
בלאות פירש"י נדוניא הקיימין ומשמע דאכולהו מילי בארעא דלאו לזבונא קיימא אבל חמרא כיון
קאי גם השנייה והוא הפך הגמ' שהביאו התוס' דלזבוני קאי כזוזי דמי וחידש לו ר' הונא בריה דרב
דבנכסי צ"ב אית לה והתוס' לא נרגשו עליו מזה יהושע הכי אמר רבא כל דאי לא קני ולא שנא אתנא
ונר' דס"ל אפי' נדוניא אם לא שמאתן עליו בכתובה ולא שנא חמרא ולפי דברי התוס' אחר האמת יש
דין נ"מ אית להו ולכך בולא כתובה פירש"י חילוק בן קרקע ליין ובגוונא דבקרקע הוי אסמכתא
ושמאתן וכן איתא סברא הלזו באה"ע סי' פ"ה ע"ש ולא קניא במטלטלין לא הוי אסמכתא ונראה
ומשום דלשון בלאות נופל על הנדוניא ולכך פי' דאסמכתא בכל מקום לא שייכא אלא אם נהנה
נדוניא ולעולם דין צ"ב י"ל כיון דלא שמאתן ונכסי חבירו ממנה ובקרקע משכחת לה אפילו אם מתנה
צ"ב באילונית וממאנת נכלל בולא כתובה ובשניה עמו למוכרה בשיויה מאחר שאין אדם רגיל למכור
קרקעותיו ואין הקרקעות מצויים לקנות וטובה זו
כתובה ממש ולא צ"ב בכלל. עושה לו אם לא יפרענו לזמן פלוני ובמטלטלין
)משמרות כהונה( אסמכתא דידהו היינו שמתנה עמו שאם לא יפרענו
לזמן פלוני יעשה עמו טובה וימכרם לו כשער הזול
שם וכן אמר רבא וגו' .הק' הרב משמרות כהונה קודם שיגיע זמנו למכור אבל אם כבר הגיע זמנו
ז"ל דהא רבא לעיל הוכיח מהונאה דמחילה בטעות למכור לא שייך להסמיכו ולו' לו אם אין אני נותן
לא הויא מחילה ע"ש ולפמ"ש המש"ל בה' גזילות לך מכאן ועד זמן פלוני גבי מהא חמרא כמות שהוא
והובא להפרה"מ בענינים נפרדים דאיכא תרי רבא שוה ואפי' אביא לך מעות לא תקבלם ממני דמאי
נפקא ליה במה שגובה מהיין יותר ממה שיגבה
א"ש. הדמים שהרבה יין מצוי למכור ואם יקח מעות יכול
)ארץ צבי( ליקח בהם יין ונמצא שסתם אסמכתא היא בקרקע
רש"י ד"ה מסלקינן ליה וכו' אבל זה זריז הוא אפי' אם מסמיכו להגבותו לו בשומתו וביין מסמיכו
וכו' ע"כ .מלשון זה משמע שאם הניחו לאכול להגבותו לו בשער הזול וסבר רב פפא למימר דלא
יותר מכדי שיעור מעותיו גילה דעתו שלא מן אמרינן דאסמכתא לא קניא אלא בארעא דלאו
הזריזים הוא ובתורת רבית היה מניחו לאכול לזבינא קיימא אבל ביין אסמכתא דידיה קניא
מתחלה אפי' מה שאכל שיעור מעותיו .ולא משמע דמאחר שהוא עומד למכירה אף שעדיין לא הגיע
הכי מדאמרי' אכיל טפי לא מפקינן מיניה דמשמע זמן מכירתו מ"מ לא הוי אסמכתא וחידש לו רב
אפוקי הוא דלא מפקינן אבל סלוקי מסלקינן ליה. הונא בריה דרב יהושע דכל היכא דשייכא אסמכתא
)עדות ביהוסף(
לא קניא לא שנא ארעא ולא שנא חמרא.
דף סז ע"ב )מגן גבורים(
גמ' הניח' למ"ד קיצות' וכולי .ור"ל דלמ"ד דף סז ע"א
קיצות' אסיר' א"כ לכ"ע אסיר' ובודאי דלית ליה
מימר' דרבא דניכול בנכיית' וא"כ תיקשי לכ"ע
היכי אכלי מיהו מדברי התוס' בד"ה רבינא אכיל
