Page 538 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 538
Pg: 538 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' אימת קנאה דאקנייה ניהליה ואי שהייתה אסרו אלא באתרא דמסלקי אבל באתרא דלא
כמה עידנין וכו' .ק' דאמאי בענין שישהא כמה מסליקי שהיא כמכר אצלו לא אסרו אפי' לכתחילה
עידנין מאחר דכתיבי קנינא מניה ונקנית לו קודם
שיחכרנה לו אמאי בעינן שהיית כמה עידנין והלא נכייתא.
דמשמע שאין האיסור אלא אם נקנית לו כלל )מגן גבורים(
מדקאמר אימת קנאה דאקנייה ניהליה .ונראה
דנרשאי כשהיו ממשכינין הקרקע לא היו מקנין תוס' ד"ה והלכתא צריך למקנ' מיניה וכו' ואי
אותה לממשכן בקנין סודר אלא היו ממשכנין אותה בתחי' הלואה אע"ג דהוי אתרא דלא מסלקי כיון
בדברים בעלמא וחוזרים וחוכרים אותה ממנו וזה שוה עומד וצווח לא יכול לקנות אלא מה שהוא
ודאי רבית קצוצה הוא שהרי לא קנאה כלל שיחזור מקנה לו עכ"ל .דקשה לענ"ד דמשמע מכאן
וישכירה להם וכל מה שנותני' לו הוא ר"ק שהיו דבתחילת הלואה ס"ל לתו' דדוקא דברי הלוה הם
מנכים למלוה מהחוב מעה בכל חדש וחוכרים אותה עיקר ולא דברי המלוה ולכן שמעתין איירי באחר
ממנו בעשרה בחדש ונמצא נותנים לא תשעה מעות שלוה ממנו סתם וכמ"ש התו' דקש' דהלא אף דברי
בחדש של רבית והיינו דקאמר אימת קנאה וכו' המלוה יועילו וכמ"ש התו' לעיל ריש דף ס"ו ע"א
והאידנא דכתבי קנינה מניה אינה רבית קצוצה אבל ד"ה פטומי מילי וכו' דאם בתחילת הדברים פתח
מ"מ איכא למיחש להערמת רבית שיאמר לו אני המוכר וכו' יע"ש .וא"כ למה לא אמרו התו' בכאן
ממשכן לך שדה זו בניכוי מעה בכל חדש ויקנה דאי אפשר לאוקומי סוגייתין בתחילת הלואה דא"כ
מידו ויחזור וישכרנה לו בי' בחדש ואסור מדרבנן אף אם המלוה עצמו מתנה מסליקנא באתרא דלא
מיהא ולהכי בעינן עד שתשהא בידו ויאכל פירותיה מסלקי מועיל אפי' בלא קנין בהתם דכתבו התו'
זמן מה ואח"כ אם ירצה להשכירה לו שפיר דמי בדיבור פטומי מילי ולמה צריך למיקנא מיניה .וכן
ואי גרסינן ושהיכא א"ש דה"ק והאידנא דקא כתבי הרא"ש ז"ל נקט וז"ל דף קמ"ה ע"ג אבל בתחילת
קנינא מניה או אפי' בלא קנין אי שהונא כמה עידנין ההלואה וכו' כיון שהמלוה פתח ואמר אני אלוה לך
וכו' ויש לישב לס' התו' בדוחק דנקטו כן לפי דאמרו
אי הדר מכרה מניה שפיר דמי. לעיל דאחר שלוה סתם אפילו אמירת הלוה לא
)מגן גבורים( תועיל כי אם ע"י קנין מפני כן סיימו דבתחילת
הלואה יועיל דברי הלוה אף בלא קנין מכיון דאינו
מתני' אין שמין תרנגולין כו' .עי' בתוס' יו"ט קונה אלא מאי דמקנה לו ולעולם דה"ה דאף אם
שכתב דאתא לאשמועי' דיהיב לי' מזונות המלוה אמר כן בתחילת ההלואה מועיל אפילו בלא
דאפרוחים אע"פ שהוא כו' יע"ש משמע מלשונו קנין ואף דאין עליו לעשות תנאי זה כי אם על הלוה
שר"ל דבעגלין וסייחי' ליכא חי' דנותן לו מזונו ואתי כמ"ש הם ז"ל בדיבור פטומי מילי .אמנם
ומש"ה הקדימו רש"י לומר דמזונו דמתני' לעיקר קושיא שהקשו בתו' נל"ל דלעולם דאין הכי
לתרנגולין דאיכא חידושא .ולא הבנתי דבריו שהרי נמי דהיה יכול לש"ס לומר דהלוה יתנה וא"כ אין
לקמן דף ס"ט ע"ב תנן רשב"ג אומר שמין עג"ל עם צריך קנין אמנם הש"ס רצה להודיענו דאיך תועיל
אמו סייח עם אמו ובודאי דת"ק פליג והיכן פליג אמירת המלוה לחודיה דאמר מסלקנא כיון דאין
ת"ק ע"ז ודאי דמאי דקאמר ת"ק במשנה אין שמין עליו לעשות התנאי וניחוש דהוי פטומי מילי לזה
עגלין כו' היינו בכל גוונא בין עם אמו בין לבדן
ובגמ' דף ס"ח ע"ב רש"י ד"ה עם אמו פי' רש"י אמר דיועיל אמירתו דוקא ע"י קנין.
דלרשב"ג אין ליתן מזונו בסייח עם אמו א"כ )שדה הארץ(
חידושא אשמועי' מתני' לת"ק דצריך ליתן מזונו
בכל גוונא אפי' עם אמו .ועי' מהרש"א שם דס"ח דף סח ע"א