Page 539 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 539
Pg: 539 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
למנהג שנותנים מעות וסתמא כשיעור שכרו ע"ב ח"ש על התוס' ד"ה ורשב"ג לא בעי שכר
מושלם נותנין וא"כ שמע מינה דת"ק לא ס"ל כמ"ד עמלו ומזונו.
שכרו מושלם ולכך פריך שפיר וליכא לאקשויי
א"כ מאי פריך ואידך נימא משום דהמנהג אינם )ידיו של משה(
נותנין כ"א מעות קצת וצ"ע קצת. תוס' ד"ה ונותן וכו' משמע דפריך .פי' ומאחר
)קול מבש"ר( שהתמיהא היא למה יתן לו כפועל בטל ,עוסק הוא,
אם נפרש כפי' הכא שנותנין לו כפועל בטל ,א"כ
שם ואיסורא לאינשי לא הוה ספי .כתב הרא"ש תי' הקושיא בקושיא ,שהוא תמה למה כפועל בטל,
ז"ל מדלא קאמר ולא עביד איסורא יש לדקדק ומתרץ לו כפועל בטל ,לכך נראה להם התם כפי'
דאבק רבית כי האי אין איסור ללוה וכו' אלא דוקא הקו' ,ומזה יש להוכיח פי' הב"י ז"ל ,דשמין לו כמה
גבי מלוה הילכך ליכא איסורא ללוה אלא משום יניח משכרו להיות בטל לגמרי ,דאילו לפי'
ולפני עור וגו' עכ"ל ואין לדמות אבק רבית לרבית מהרש"ל ז"ל ,מה הוכחה משם ,הלא יש לפרש
דברי' דאף הלוה עובר עליו דשאני רבית דברים התם כי הכא ,דמהקשה ס"ד דיושב ובטל לגמרי
דהוא מדאוריי' ועוד מצינו דדברים חמירי מממון וכפי' הב"י ,והמתרץ תי' לו כתי' רש"ל ,ואיני יודע
ודו"ק ומ"ש הרא"ש ז"ל הילכך ליכא איסורא ללוה איך היה מפרש רש"ל ז"ל הוכחת התוס' ,ומה
אלא משום לפני עור וכו' לכאורה יש להוכיח מזה שהקשה רש"ל ז"ל על הב"י ז"ל ,כבר תי' מהרש"א
דהרא"ש ז"ל סובר דלפני עור עובר עליו אף במילי ז"ל ,והוא ברור ,ומ"מ לקוצ"ד פי' מהרש"ל ז"ל
דרבנן איברא דיש לדחות דשאני הכא כיון דרב בדברי הגמ' נכון הוא ,ומ"ש מהרש"א ז"ל עליו
עילש גברא רבא הוא הו"ל למיזדהר אף באיסורא דלא אתי הצריכותא ,לקוצ"ד אתי ,דה"ק כיון
דרבנן משום לפני עור וברור ועיין להרב יד מלאכי דנפיש טירחא לא משערינן ליה כאלו הוא בטל
ז"ל אות ל' סי' שס"ד שהוכיח דאף באיסורא דרבנן ממלאכתו הא' ,קמ"ל ,ועיין בט"ז וש"ך ונקודות
הכסף האריך בזה מאד ,ומ"מ בשי"מ בשם ר"ח
עובר משום לפני עור יעו"ש.
)מגדנות נתן( הראב"ד והרי"ף כפי' הטור ומהרש"ל ז"ל ע"ש.
)שרביט הזהב(
רש"י ד"ה ה"ג ]וכו'[ לבהמה מעלין .עמ"ש
מז"ה בס' ע"י יע"ש וכתב הרב שדה יצחק נר"ו דף סח ע"ב
דבא לאפוקי גי' ר"ח שהביאו התוס' והיינו דלגי'
רש"י שכר כתף קאי נמי אבהמה ולגי' ר"ח שכר גמ' ת"ר מקום שנהגו להעלות שכר כתף לבהמה
כתף לא קאי אלא אמעות אבל לבהמה לא שאין במעות וכו' .כתב מהר"מ לובלין יש לדקדק הלא
דרך לישא בהמה גסה על כתפו ויש קצת ראיה מן הדין חייב ליתן שכר עמלו ומזונו בלי שום מנהג
לר"ח ממה שחייבה תורה ה' תחת השור וד' תחת וצ"ל שהמנהג הוא דוקא שצריך ליתן מעות ולא
השה משום דהשה נושא על כתפו והשור הולך על דבר אחר .וכן לגירסת ולולדות מעלין שנותנים לו
רגליו זת"ד ובזה יש להתבונן דכיון דאיכא בהמה דוקא ולדות בשכר עמלו עכ"ל מעתה אשכחנא
גסה ובהמה דקה נמצא דתרווייהו משכחת בהו ומה פתרי למ"ש הש"ס אח"ז ואידך גללים אפקורי
מפקר להוא ומאי פריך ואימא דת"ק ס"ל כמ"ד
לן לפלוגי ולעשות ב' גירסאות וצ"י. שכרו מושלם ואין סברא לומר דהגללים מיקרי
)עיני כל חי( שכרו מושלם דלא משמע כן מהתוס' ד"ה אלא
שיטה עי"ש בסופו ולדברי מהר"ם הנ"ל ניחא דע"כ
שם ד"ה עם אמו וכו' ובלא עמל ומזון כי אמו הכי קאמר ת"ק אע"ג דלדידי מטבל עמו בציר מ"מ
עושה ואוכלת ואין צריך להעלות לו שכר כתף
