Page 543 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 543
Pg: 543 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ד"ה שבור וכו' שהיה לוקח ממון ישראל, )מגן גבורים(
ומפרנס בהם דלים נכרים .קשה מאי שנא מלוים
ברבית ,הלא הוא ודאי לוקה מכל העשירים אע"פ שם ואתי מאריה יהיב סימנין ושקיל ליה .י"ל
שאין מלוים ברבית ,אלא עוסקים בסחורה ומו"מ. דהא משום תקנת השוק לא מצי שקיל ליה עד
ונ"ל בס"ד כי הוא לא היה לוקח ממון לפרנס בו דיהיב דמי כל החוב וכמ"ש מרן ח"מ סי' שנ"ו ס"ז
דלים ,אלא רק בזמן רעב ודוחק שיש בעולם ,ולכן אפי' בגנב ומשכן עשו תקנת השוק ולא הוי
אינו לוקח כ"כ מן עשירים סוחרים ,כי אלו בזמן מפורסם .ואפשר לומר דהש"ס קאי קודם שתקנו
שיש רעב מסחר שלהם עומד ,ואין מרויחים כלוים, תה"ש ועיין בש"ע מה שתי' בע"א דהש"ס איירי
כי העולם רעבים ללחם ,מי יקנה לצורך מלבוש
וכיוצא ,אבל המלוים ברבית אין להם הפרש בימים אף לאחר תקה"ש.
אלו על שאר ימים ,כי לוקחים ריוח ממונם כי )צרור החיים(
בימים של רעב ,לכך הוא נותן עיניו בהם יותר,
דף ע ע"ב
לוקח ממון מהם כדי לפרנס נכרים.
)בן יהוידע( גמ' דאפי' רבית דעכו"ם .לענין פסקא דשמעת'
הנה כתב הרמב"ם מ"ע להלות לנכרי ברבית
תוס' ד"ה תשיך וכולי אבל אי תשוך ניחא דלא שנאמר לנכרי תשיך והקש' ה' בעל התרומות
סגי דלא תשוך דאסו' להלות להם בחנם וכולי מההיא דסוף מכות דקאמ' כספו לא נתן בנשך
ועוד שאמר הכתוב וכו' כדי לחסרם וא"ת מאי אפילו מגוי והקש' עליו ה' גד"ת דמאי אולמיה דהאי
פריך וכולי .כונת התוס' לשלול פרש"י דאי תשוך קרא מהאי קרא דמרבה הונו ע"ש ולא קשה מדי
איצטריך להת' דלא תימא שהוא גזל למ"ד דגזל דבשלמא קרא דמרבה הונו פירושו יותר מכדי חייו
הגוי אסו' ואף למ"ד מות' היכא דאיכא חילול ה' אבל בכדי חייו נשארה מ"ע במקומ' אבל קרא
אסו' כמ"ש רש"י בסנהדרין בפ' ד' מיתות ולא ניחא דכספו לא נתן בנשך משמע לא נתן כלל אפילו בכדי
להו התוספות בהכי דאף תשיך נמיא דאיצט' להתי' חייו ואמאי והא מ"ע היא ומאי תושבחת' דבטל מ"ע
כמ"ש התוספות לקמן אלא דנפק"ל מכלל ולאחיך
ופשוט.
לא )חלב חיטים(
שם לוין ומלוין מהם וכו' .הנה הפוסקים כתבו
דלא פליגי לישנא קמא ולישנא בתרא אלא ברבית
דאורייתא אי מותר להלוות לגוי אם לאו אבל
ברבית דרבנן בגוי לכ"ע מותר וא"כ יש לשאול
בשלמא לשיטת התוס' אתי שפיר מתני' דאין
מקבלין ברבית דאורייתא ניחא דפריך שפיר אבל
לשיטת רש"י דפי' דמתני' איירי ברבית דרבנן א"כ
מאי קא פריך הא ברבית דרבנן איירי מתני' .וי"ל
דאף לשיטת רש"י מ"מ משמע ליה דסיפא דלוין
ומלוין ברבית דאורייתא דאי דרבנן מאי קמ"ל זה
נלמד מאבל מקבלין דאיירי בהכי משא"כ אם נאמר
ברבית דאורייתא ניחא דהוי בדרך לא זו אף זו.
)קול מבש"ר(
