Page 545 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 545
Pg: 545 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
אהלי שם
חידושים וביאורים בחידושי הגרעק"א
מסכת בבא מציעא
בהשבת אבידה אין יכולים לחלק דהא אינם סימן א 1
מוחזקים בזה ,אך גבי מנה שלישי דנחשבים
למוחזקים מכח נתינתם מקודם ע"כ אם החלוקה בתוד"ה "ויחלוקו" $customer
יכולה להיות אמת היינו מחלקים כיון שזה בחזקתן,
שלא כן כשאינם מוחזקים בזה .כלומר ,המוחזקות ב"מ )דף ב ,ע"א( ,תוס׳ ד"ה ויחלוקו ודעת התוס׳
מחייב חלוקה דכיון דמוחזק הרי זה שלו וצריך היא דהכל תלוי בהחלוקה יכולה להיות אמת ,דאז
להניח לו כמו קודם שהיה מוחזק .אבל באבידה כמו אמרינן יחלוקו אם שניהם מוחזקין כההיא דטלית.
שנתבאר אינו מוחזק שנניח להם וע"כ יהא מונח, ובמנה שלישי נחשב למוחזקין אלא שאין החלוקה
ודו"ק כי נבון הוא. יכולה להיות אמת ולכן יהא מונח.
ולדעת רש"י ז"ל נ"ל דהא דמהני לדין חלוקה הא והגרעק"א ז"ל )בדף כח( הקשה וז"ל ,נמ׳
דאין ודאי רמאי נמי הוא רק אם מוחזקים אבל אם סימנים וסימנים יניח ותמוה לי לשי' תוס' דלמה
לא מוחזקים שמא לא יהני .וכן הסתפק הנחלת דוד, דקיי"ל כרבנן דר׳ יוסי דתלי׳ הכל בחלוקה
יכולה להיות אמת ,והא הכא ג"כ יכולה להיות
וא"כ אתי שפיר וכמו שביארנו דעת תוס׳ וכנ"ל. אמת דשמא דתווויהו הוא והו"ל דין חלוקה
וביותר דאף לשיטת רש"י דודאי רמאי יהא
והנה רש"י ז"ל בסוף העמוד כתב ,אבל זה אומר מונח הכא אם אמרי׳ שיכירו שלהם בסי׳ ואפשר
אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה לא יחלוקו דאין להם טב"ע לא מקרי ודאי רמאי ושמא
דודאי חד מנייהו רמאי הוא ותהא מונחת עד שיבוא באמת הי׳ לשניהם חפץ כזה ,בסימנים אלו,
אליהו .והקשו הראשונים ז"ל ,והא זוהי שיטת ר׳
יוסי שמחלק בין מנה שלישי לטלית דשאני טלית וא"כ לכ"ע יהא הדין דיחלוקו ,וצ"ע ,עכ"ל.
דליכא רמאי ,אבל לרבנן דר׳ יוסי הטעם הוא
דבטלית יתכן לומר דתרוייהו נינהו ,עיי"ש ונראה לומר בזה בפשוטו בדעת התוס׳ דהא דמנה
בהרא"ש ז"ל ועיין תירוץ לזה בנחלת דוד דלאחר שלישי חשיב כבחזקת שניהם ,משום דהוא קיבל
דהגמ׳ תירצה דלד׳ יוסי הטעם לחלוקה כיון דליכא מעות משניהם וא"כ החפץ ודאי של אחד מהם וע"כ
דמאי אפשר לומר זאת בדעת רבנן ,אלא דק נחשבים שניהם למוחזקים כי תפיסתו מכחם .שלא
דהמקשן לא ידע זאת ולכן הקשה לר׳ יוסי ,אבל כן באבידה ,אף דיתנו סימנים זוהי רק ראיה להוציא
למסקנא אתי שפיר חילוק זה גם לרבנן ,ואתי שפיר ממנו אבל ע"י סימנים אינם נחשבים למוחזקים,
שיטת רש"י ז"ל ,וכן תירץ בבית הלוי בתירוצו דאפילו סימנים דאורייתא פירושו דהוי ראיה
מספיקא להפטר מחיוב השבת אבידה למאבד אבל
השני. לא מוחזקות ,וע"כ כיון דאינם מוחזקים ,ולראיה
ישנה סתירה ע"י הסימנים שנתן השני ,והוא מחויב
אבל בבית הלוי כתב בהאי טעמא דלרש"י אי איכא
רמאי לא יחלוקו כיון דלפי טענותיהם לא יתכן
לחלק ,מאחר דלדבריהם בודאי לא הויא דתרוייהו
