Page 546 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 546
Pg: 546 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
אין הוא מחויב לפסוק דין ,וכיון דאיכא סימנים ע"כ גם זה חשיב לאין חלוקה יכולה להיות אמת,
וסימנים ,הרי אינו יכול להחזיר למאבד בבירור דכפי שאמרינן בטעם שאין החלוקה יכולה להיות
ויחלוקו ,והרי אין זה אלא ספק ויתכן .דמפסיד הצי אמת שהוא משום מציאות דאחד אין דרכו להקנות
מהמאבד ,ולעשות דין אין חיוב עליו ,וכיון דכן, לשני כגון מנה שלישי ,הכא נמי נימא הכי כיון
אייו יכול להחזיר למאבד איכא עליו דינא דיהא דלטענותיהן אין החלוקה יכולה להיות אמת לכן
מונח עד שיתברר מי הוא המאבד .ואתי שפיר יהא מונח בזה אומר אני ארגתיה וזה אומר אני
בעזה"י. ארגתיה ,עכת"ד הנחמדים וע"ש.
סימן ב׳ ולפי ביאור זה שיטת רש"י ז"ל אתי שפיר גבי
מציאה בפשוטו דהא יוצא דרש"י ז"ל מודה דצריך
בענין" :תרוויהו בהדי הדדי אגבהוה" תנאי זה שהחלוקה יכולה להיות אמת כדעת רבנן
דפליגי אר' יוסי וכמו שמוכרח לומר כן ,וא"כ
ב"מ )דף ב ,ע"ב( ,אימור בהדי הדרי אגבהוה השתא במציאה גבי סימנים וסימנים אתי שפיר
למציאה וכל אחד ואחד סבור אני הגבהתיה תחילה הדין דיהא מונח שהרי אי נימא דשניהם אמרו אמת
וכולה שלי וכי משתבע על חציה קושטא משתבע ושניהם איבדו אותה אבידה וליכא רמאי א"כ
ולענין מקח וממכר נמי שמא לשניהם נתרצה ,ע"כ. החלוקה לא יכולה להיות אמת ,דהא זה רק של
אחד ,והשני איבד אבידה אחרת וא"א לחלק .ולכן
והקשה הגרעק"א ז"ל ,ולכאורה תמוה דמאי יהא מונח ,ואם נאמר דאחד משקר א"כ אחד מהם
צריך לזה הא בפשוטו כיון ואפשר שהוא כך רמאי ,ושוב החלוקה אינה יכולה להיות אמת לפי
דתרוויהו בהדדי אגבהו נהי דכל א׳ בא לגזול טענותיהם וא"א לפסוק שיחלוקו ,ולכן הדין הוא
חצי מ"מ שבועת שוא ליכא ,ונ"ל דהוקשה דיהא מונח ,ואתי שפיר .ובספר אבן האזל בהלכות
לרש"י דא"כ לבן ננס אמאי מפסידים להבעה"ב טוען ונטען פ"ט תירץ הכי אלא דלא הכריח פירוש
זכותי׳ מכל וכל ואלו ואלו נפרעים שלא בשבועה זה ברש"י .וכמו שנתבאר כך אפשר-לתרץ שיטת
מ"מ יטעון בעה"ה ישבע לי חנוני שלא פרע
פחות מחציה עכ"פ ,וכן הפועל ישבע לי שלא רש"י ז"ל.
קיבל מהחנוני עכ"פ לא יותר מחציו ,ולא ליהוי
ודאי שבועת שוא ,אע"כ דלפי טענתם חד והנה לשיטת ריב"א בב"ב )לד ,ע"א( בתוס׳ –ד"ה
משקר ,הוי כמו ודאי שבועה שוא ,ולא דנינן ההוא ארבא דמנה שלישי אין נחשב לאוחזין הכא -
לענין אחר מה דלא טענו ,וזה הוצרך רש"י נמי במציאה אינן אוחזין ובמקום דליכא רמאי
לומר להסביר דהכא כל אחד סובר שהוא הגביה אפילו באין אוחזין חולקים הכא נמי במציאה כיון
תחילה ולא שמשקר במזיד ,משו"ה אף לפי דליכא רמאי אמאי יהא מונח ולא נימא דיחלוקו,
טענתם אפשר דתרוויהו בהדדי אגבהוה .עכ"ל. וכקושית רע"א וליתא לתירוצים דלעיל דהא
לשיטתו לא הוי מוחזקים ,והכא ליכא רמאי ואמאי
והנה להתוס׳ ד"ה אי דכתב דאף באני ארגתיה איכא
דינא דמתניתין דישבעו והא התם לטענתם ודאי חד לא יחלוקו כיון דליכא רמאי ,וצ"ע.
משקר ,ואעפ"כ משבעינן להו וא"כ הדרא קושיא
לדוכתא אמאי לא נשביע את החנוני שלא פרע ונראה לומר דהאי דינא דיחלוקו אין זה ודאי אמת
פחות מחציה עכ"פ ,וכן הפועל ישבע לי שלא קבל דהא אפילו במקום שהחלוקה אינה אמת אמרינן
דיחלוקו אי ליכא רמאי והוא דינא דבית דין ,כיון
דליבא ראיה לשום צד ,וא"כ זהו דוקא אם שניהם
אוחזין דעל הבית דין להכריע ביניהם ,אבל
במציאה הרי המוצא מחויב רק להחזיר למאבד אבל
