Page 551 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 551
Pg: 551 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
במקצת אלא בשמורה בדבר שיכול לכפור אבל עדים במקצת חייב שבועה דאורייתא ,שלא כן גבי
בדבר שא"י לכפור לא מיקרי מודה .וכמ"ש הרי"ף מנה שחמישים בשטר וחמישים בע"פ ומודה על
חמישים שבשטר ,הרי מאחר ומודה בחמישים
פ"ק דמציעא והרמב"ם פ"ז מטוען. בשטר ,והוא אינו יכול לכפור א"כ לא חשיב
הודאה ,וא"כ לא מעיז לכפור על השאר ומדהעיז
והקשה הקצות דהסוגיא רפ"ק דמציעא )דף ד( א"א הוי ראיה שאומר אמת וע"כ פטור משבועה ,ואתי
לפרשה דהא שם אמרינן הא שתים פטור ,והאי
שטר דקא מודה ליה הילך הוא וש"מ הילך פטור שפיר ,והדברים מאירים.
ולפימ"ש בדק הבית אין הטעם משום הילך אלא
משום דלא מיקרי מודה וא"כ מאי ענין הילך להא ובקושיות המגיד משנה מהל׳ אישות נראה ע"פ
דרך הנ"ל דלא חשיב העזה כשהבעל אומר בעולה
דשתים פטור. נשאתי ואף שכופר הכל ,מה שיכול ,והוא משום
שאין לו אפשרות להודות במקצת ,דהיאך יאמר
ותירץ דשיטת הב"י דהילך לא הוי אלא בשנותנו דחייב רק מחצה הרי אם נשאה בתולה ממילא חייב
בב"ד היינו דפטור משום דמודה במקצת לא הוי כל המאתים ,שלא בכל כופר הכל שיכול להודות
אלא היכא דהוא נתחייב ע"פ הודאתו וכדכתיב אשר מקצת וכופר הכל ,משמע שאומר אמת .אבל הכא
יאמר כי הוא זה וכדכתב רש"י פרק האומר )דף אין אפשרות להודות־במקצת ,וע"כ לא חשיב
סה( הודאת בע"ד כמאה עדים כדכתיב כי הוא זה העזה ,ומשתמיט ופטור מדין מודה במקצת .וזהו
הרי שסמך תורה על מקצת הודאתו ,ע"ש .אבל אם מקרה חדש בדין מודה במקצת ,דכופר הכל ואעפ"כ
אינו מודה אלא שנותן לו מתנה בב"ד בחמישים מעיז משום שאין לו אפשרות להודות על מחצה,
ודאי אין זה מודה במקצת ומש"ה הילך פטור כיון וע"כ מעיז ,וע"כ אין לו החזקה וע"כ חייב שבועה.
שנותנו בב"ד אינו צריך להודאתו דהא נותנו לו
ואין זה הודאה לחייבו שבועה אלא היכא שצריך וה׳ יראנו -נפלאות מתורתו.
שלו וזה הוא מכוון בלישנא דש"ס רפ"ק דמציעא
דטעמא דהילך פטור דכיון דאמר לי הילך הני זוזי ולפי הנ"ל אין להקשות כקושיה הקצות )סימן פז,
דקא מודי בגווייהו כמאן דנקיט להו מלוה דמי ,ע"ש ס"ק ה( דהקשה דאף שאין יכולים לחייבו מדין
והיינו דכיון דנקט להו מלוה אינו צריך להודאתו מודה במקצת היכא דמודה בממון שאינו יכול
ומש"ה פטור ומ"ד הילך חייב ע"כ ס"ל דאע"ג דאין לכפור ,עכ"פ נחייבו מדין העדאת עדים מדר׳ חייא,
צריך להודאתו דהא נותן לו בב"ד וקני לה במשיכה די"ל דשאני העדאת עדים דכופר הכל ,ומאחר
ואפ"ה כל שמודה חייב וא"כ ממילא במודה בדבר והעדים חייבו מקצת הוכחה שהוא מעיז שהרי העיז
שאינו יכול לכפור נמי חייב ולזה הוא דקמסייע לכפור הכל כשודאי חייב משהוא ,ואם הוא מעיז
שתים פטור ש"מ הילך פטור דהיינו דא"צ להודאתו שוב אין לו החזקה וע"כ חיישינן שמשתמיט וחייב
שבועה ,שלא כן גבי מודה בשטר היכא שאינו יכול
דבלא"ה יש לו שטר ,עכ"ד. לכפור ,הרי הודה ולא מפקע משבועה דהרי אית
והקשה בספר ראשי שערים דהנה משמע מהקצות ליה חזקה ,והדברים מאירים.
דלמ"ד הילך חייב גם במודה בממון שאינו יכול
לכפור חייב .והנה רבינו חננאל כתב )בדף ד ,ע"ב( והנה קצות החשן )סימן פז ,ס"ק ה( כתב וז"ל ,כתב
וז"ל ,דכי אמרה תורה כי הוא זה דשמעינן מיניה בדק הבית וז"ל ,ויש גימגם בזה לפי מה שפסקתי
מודה במקצת הטענה חייב הא פריש רבה טעמא כדברי האומרים דלא מיקרי הילך אלא בשנותנו
דקרא דאמר מפני מה אמרה תורה מודה מקצת בב"ד מיד ,אבל אם אומר לו הרי הוא בביתי ואתננו
הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל לך אין זה הילך מכ"ש דבנדון זה לא ה"ל הילך אבל
חובו והאי בכוליה בעי דליכפריה וכו׳ והאי כיון מטעם אחר יש לקיים דין זה דלא מיקרי מודה
