Page 553 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 553
Pg: 553 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מדתפיס ממש ,וזה משוי ליה להעדאת עדים פ׳ השואל גבי מחליף פרה בחמור וז"ל ,וכגון דטענו
דהוי מודה במקצת ,ומ"מ צריך לישבע על מה עבד גדול בכסותו וא"ל מוכר חד עבד וחד כסות
שאינו תפוס בידו דליכא אנן סהדי ,וצ"ל כמו ידעתי אבל איני יודע אם גדול או קטן וכו׳ הא מוקי
שהשיב אחי הב׳ המופלג השנון כ"ה בונם לה בגמ׳ בדלייפי וכו׳ ומ"מ לא הוי הילך כיון שאין
שיחי׳ דפשט ליה להש"ס דבמה דתפיס עדיף הבגד שתובע לו מסוים אלא יתן לו ג׳ אמות מהבגד
מאנן סהדי והוי כמו הודאה ממש במ"ש התוס׳, ממקום שרוצה א"כ הרי הוא מחויב שבועה על
וע"כ הוכחת ר"ח דמתני׳ מיירי אף בשלא הבגד ,עיי"ש וא"כ ה"נ כיון דאין הפקדון מסוים
אוחזים בשפת הבגד והוי אנן סהדי אף שאינו דיכול ליתן איזה שירצה מתוך האוצר ,ולא הוי
תפוס בידו ושפיר פריך כי היכי דאנן סהדי
הילך אלא בפקדון המסוים ,עכ"ל.
וכנ"ל.
וקצוה"ח מקשה שם אנפשיה ,מהא דאמרי׳ בגמ׳
ומעתה י"ל דשפיר קאמר ותנא תונא אאידך ותנא תונא לאידך דר"ח מהך דשנים אוחזין והתם
דר"ח והיינו די"ל דס"ל דבמתניתין איכא אין ההודאה דבר מסוים דהא אמרינן בגמ׳ שם
שבועה דאורייתא או כעין דאורייתא ומיירי דיכול לומר מאי חזית דפלגת הכי פלוג הכי א"כ
בתפיסי בקצת הבגד והוי מודה במקצת דהוי אמאי הוי ליה הילך ואפשר לחלק דהתם כיון דאין
הודאה ממש במה דתפיס באמת בידו ,וממילא הבחירה ביד המודה ליתן לו איזה חלק שירצה אלא
ל"ש לומר כי היכי דזה מודה לזה כו׳ והא צריך הב"ד הוא דחולקין הו"ל הילך אבל היכא דהמודה
לישבע אשאר דאינו תפוס ,משא"כ בדר"ח אית ליה בחירה לתת לו איזה שירצה לא הוי הילך,
קמייתא א"א לומר כן וא"כ לא מנכר העדאת
עכ"ל.
עדים וכנ"ל ,עכ"ל.
והנראה לומד בזה ,והנה כתב הגרעק"א זצ"ל
ולפי דבריו מתורץ .שפיר קו׳ הקצוה"ח הנ"ל ,דהרי ליישב קושית התוס׳ בדף ד׳ ע"א ד"ה ותנא
הא דהוי הילך משום מאי דתפיס ,ושם הרי זה תונא אאידך דר"ח וז"ל ,והיינו דמה דאמרי׳
מסוים ,דהוא מה דתפיס ובאמת אה"נ על השאר לא לקמן )דף ז( דזה נוטל עד מקום שידו מגעת כו'
חשיב הילך ,גם בגמ׳ ודו"ק היטב ואתי שפיר מתני׳ דקתני -דפלגי כו׳ דתפסו בכרכשתא,
ע"ש ,והנה זה מובן בפשיטות דהש"ס רוצה
בפשוטו ,וכן תירץ הבחור אהרן נ"י. למצוא לומר דפליגי ממש כהדדי והיינו דתפסי
בכרכשתא ,אבל פשיטא דאינו:מוכרח לומר
אלא שכ"ז לא אתי לפי התוס׳ ולא לפי הקצות גופו במתני׳ דמיירי בכה"ג ואפשר דבאמת הא דקתני
)סימן עה ,ס"ק א( ,עיי"ש בסופו דמפרש הא דהילך יחלוקו היינו אשארא ובפרט למ"ש הרמב"ם
כפשוטו על השאר וא"כ הק"ל של הקצות) .אם לא דתפיסי בכרכשתא היינו דבידם פחות מג׳
אצבעות ע"ג אצבעות ,וכן הוא בשו"ע )סימן
נתרץ דשאני חלוקת בי"ד(. קלח( ועי׳ בש"כ שם דכיון דאינו דבר חשוב אין
ראוי לומר זה נוטל וקתני סתם יחלוקו ,אבל
והנה בספר ראשי שערים הקשה על הנמוק"י דכל באמת אף בכה"ג יחלוקו וכיון שכן י"ל ומתני׳:
דמודה במקצת שאינו מסוים לא מקרי הילך ,א"כ מיירי בכה"ג דתפיסי בפחות מג"א על ג"א,
מאי פרכינן בגמ׳ מהך דשטר שעבוד קרקעות דהוי וא"כ קשה מה פריך הש"ס כי היכי דאנן סהדי
הילך הא התם ג"כ אף דמשעבדיה ליה כולי להאי כו' דלמא ר"ח דסבר דמתני׳ שבועה
קרקעות דלוה מ"מ הא אינו מסוים ויכול הלוה ליתן דאורייתא קתני מוקי לה בטלית דתפיסי בקצת
טלית ומה דתפיס האי דידיה היינו בדקדוק
לו איזה שירצה ,עכ"ל.
ונראה לומר ,ע"פ הקצות )סימן פז ,ס"ק ה( וז"ל,
ונראה דשיטת הב"י הילך לא הוי אלא כשנותנו
