Page 557 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 557
Pg: 557 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
פריך הא כיון שהעד מסייעו היה נוטל בלא שבועה והשתא דאתינא להכי ,לכאורה קשה טובא קושית
כדפי׳ וי"ל ה"מ בעלמא אבל בחשוד על השבועה הקצות ,דהרי מעיקר הדין בחשוד אמרינן
אי ה"א דכשנגדו נוטל בלא שבועה היכא שהעד מתשאיל"מ לשני תירוצי התוס׳ .וי"ל דלק"מ דכפי
מסייעו ,אם כן הוה נפיק ממונא מיניה כל שעהא שכתבנו ישנן ג׳ דרגות בשבועה וא"כ לאחר התקנה
אפומא דחד סהדא ,דבשלמא בנסכא דר׳ אבא אי של שבועת היסת ,פריך בגמ׳ דנתקן שכנגדו והוא
הוה בעי הוה טעין לא חטפי והוה נשבע ולא משלם התקנה בדרגה השניה ,וע"ז אמרינן שתקנתא
להכי כי טעין דידי חטפי ואיכא חד סהדא אמר לתקנתא לא עבדינן ,וק"ו הוא דלא נעביד הדרגה
דמשלם ע"פ עד אחד כיון דעיקרו לא אתא סהדא השלישית מתוך שאינו יכול להשבע משלם ,דבדין
לחייב ממון קרינא ביה לכל עון ולכל חטאת אינו שבועה דאורייתא ישנו דין מתוך מדאורייתא ,אבל
קם ,וכן מי שנתחייב שבועה והיפכה על כשנגדו, בדרבנן הדין מתוך הוא גם הוא מדרבנן ,וחמור טפי
ושכנגדו אית ליה חד סהדא כדבריו יטול בלא מדין שכנגדו נשבע ואם לא אמרינן דין שכנגדו
שבועה דההוא סהדא לא בא עיקרו על ממון ,דאי משום תקנתא לתקנתא ק"ו שלא נאמר כן על דין
הוה בעי הוה משתבע ולא משלם אבל בחשוד אי
שכנגדו שקיל בלא שבועה ע"י עד אחד ,נמצא דכל שכנגדו ,ואתי שפיר.
שעתא יטול ע"י עד אחד ונמצא שהיה קם עיקרו
לממון שהחשוד אי אפשר לו להשמט כלל מלשלם אלא שלפי זה צ"ע טובא קושית התומים המובאת
היכא דאיכא חד סהדא לכשנגדו ואמר רחמנא לכל בבית הלוי הנ"ל דהרי לתרי טעמי דהתוס׳ חייב
עון ולכל חטאת אינו קם מעיקרו ,עכ"ל. לשלם מדאורייתא מדין מתוך ,וצ"ע.
ולפי זה ניחא היטב קושית בית הלוי ,שהרי התם ונראה-לומר בזה דהנה ׳כתב הגרעק"א ז"ל בתוס׳
בשבועות )דף לג( איירי בשבועת עד אחד ,וגבי עד ד"ה שכנגדו קאמינא וז"ל ,לכאורה יפלא אמאי
אחד לא אמרינן מתוך כדי שלא יהא קם לממון, העמידו קושיתם על סוגיא דלשם )היינו ההוא
וממילא מדאורייתא לא אמרינן מתוך ,ומדינא רק רעיא( הלא זהו קשה על מתני׳ ערוכה )רפ"ז
אמרי׳ לשכנגדו שלא כן הכא דאיירי בשבועת מודה דשבועות( ושכנגדו חשוד על השבועה וכו' וביותר
במקצת ואכן דין מתוך הוא מדאורייתא ,משום דאההיא סוגיא הנ"ל ליכא קושיא כ"כ דלפמ"ש
שלא שייך האי טעמא שלא יהא קם לממון ,ורק תוס׳ )ה ,ע"ב( ד"ה דחשוד וכו׳ בתירוצם הא׳ דגזלן
מדרבנן מתקנינן שכנגדו מתרי טעמי דהתוס׳ ,אבל פסול לשבועה רק מדרבנן א"כ י"ל דמה"ט הצריכו
שם דאיירי בשבועת עד אחד לא אמרינן מתוך להתובע לישבע כיון דמן התורה יכול הנתבע
מדינא דאורייתא וע"כ לא קם לממון וכדאיתא לישבע ,מכ"ש הכא דמן התורה יכול להשבע באמת
די"ל דמשו"ה צריך שכנגדו שבועה ובההיא מתני׳
התם ,וה׳ יראנו נפלאות מתורתו. דרפ"ז דשבועות היתה הקושיא יותר חזקה דשם
דקתני חשוד על שבועת הפקדון וכו' דבזה
סימן ז מדאורייתא פסול לשבועה .ולפי דרכינו ניחא דעל
מתני׳ י"ל דמיירי בשבועת עד אחד דכדי שלא יהא
בענין" :חשוד על השבועה"
קם לממון צריך
ב"מ )דף ו ,ע"א( בהא דאמרו שם ,ותו הא דאמר
רב ששת שלש שבועות משביעין אותו שבועה שלא הנוטל לישבע .אבל בההוא רעיא דהוי שבועת מודה
פשעתי ,שלא שלחתי בה יד ,שאינן ברשותו נימא
במקצה שפיר הקשו ,עכ"ל .ומקורו של הגרעק"א
מיגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועתא. ז"ל הוא במשפטים תשובות מיימוניות סימן ס"א
וז"ל ,ואם תאמר לעיל דפריך )שבועות ,דף לג(
אילימא דחשיד לוה וכו׳ עד מי יימר דמשתבעת מאי
