Page 558 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 558
Pg: 558 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בשבועה לא פשעתי שייך אשתמוטי דשמא פשע וכתב רש"י ז"ל וז"ל ,נימא גבי שבועה שאינו
וחייב לשלם וסבר עד דהוה לי זוזא ,עכ"ל .ולפי ברשותו מיגו דחשיד אממונא שמא ברשותו הוא
הרמב"ם א"כ ע"כ לפרש הקושיא מלא שלחתי בו וכופר בה חשוד נמי אשבועה והנה משבועה שלא
פשעתי לא מצי לאקשויי דכבר אמרו אשתמוטי
יד וכמש"כ התוס׳. וכמו שאמרו לענין מודה במקצת ,אבל משבועה
שלא שלחתי ודאי הוי מצי לפרש דהא הוי חשוד
ומאידך גיסא ס"ל להרמב"ם ז"ל כהתוס׳ ב"ק אממונא ממש ,וכן פי׳ תוס׳ רפ"ק דמציעא ד"ה
וכמו שכבר כתב הגרעק"א ז"ל וז"ל ,והרמב"ם
פכ"ד הי"ב מהלכות אישות ,מי שראה אשתו ובכולי בעי דלודי ,ע"ש.
שזינתה וכו׳ ולפיכך משביעה בנק"ח שלא
זינתה תחתיו וכ"ה בשו"ע )סימן קטו ,ס"ז(, ותירץ קצות החושן )סימן צב ,ס"ק א( ע"פ התוס׳
וקשה לכאורה על הרמב"ם ונימא מיגו דחשודה ב"ק )דף קח( בעי רב פפא תרי חומשי או תרי כפילי
דאם אתה חושדה שזנתה לא תישבע ג"כ בחד גברא מהו ה"ד כו׳ אי נמי כגון שטען טענת גנב
כדאמרינן מיגו דחשיד אממונא אלולי סברת ונשבע ובאו עדים וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו
ספק מלוה ישנה .וכתב הגרעק"א ז"ל שנ"ל עדים מי אמרינן תרי גווני ממונא וכו' ,וכתבו התוס׳
כיון דלא נתבאר להב"ד שזינתה אלא דבאנו ד"ה תרי כפילי מחמת שנעשה פסול בשבועה שניה
לדון מדין מיגו דחשוד ,והיינו דלא תרויח מידי משעה שנמצא שקרן בראשונה אין לפוטרו משום
בשבועה זו ,זה שייך אם נידון לחושדה גם עתה דחשוד על השבועה הוא מדרבנן דמיפסל כדמוכח
בשעת השבועה דהיינו כדרך מיגו דחשיד במס׳ שבועות דף מ"ה דקתני ושכנגדו חשוד על
אממונא דנימא אם חשדינן ליה דמשקר עתה השבועה ומשמע ההם דמדרבנן הוא וכיון
בממון ישבע ג"כ לשקר מש"ה צריכים לטעמא דמדאורייתא שבועתו שבועה מחייב כפל ,עכ"ל.
דמלוה ישנה אבל היכא דחשדינן דכבר עברה ולפי זה אתי שפיר ,שהרי גבי לא שלחתי בו יד
עבירה מ"מ אפשר דעתה חזרה למוטב ולא אמרינן שמא חזר לכשרותו ,אבל משבועה שאינו
תרצה לישבע בשקר והרי מפורש בקרא בסוטה ברשותו דהוא עכשיו חשוד אממונא א"כ שבועתו
חנם וכמ"ש דזה אפילו מן התורה שבועתו לבטלה,
שתשבע שלא נטמאת ,עכ"ל.
עכ"ל הקצות.
ולפי זה דס"ל דאמרינן שמא חזר עתה למוטב קשה
מה קשיא ליה מהא דלא שלחתי בו יד שמא חזר ולפי זה קשה סתירת התוס׳ ,דהרי תוס׳ אכן כתב
דהקושיא היא מלא שלחתי יד .וצ"ע הא מהא לא
עתה למוטב ,וצע"ג. קשיא ,דשמא חזר לכשרותו וכדמוכח מתוס׳ ב"ק
הנ"ל ,ואמנם א"ל שהתוס׳ ס"ל כר' יהודה חסיד
ויש לומר ,דשאני דלא שלחתי בו יד שיש לנו שני וכמו שנתפרש לעיל בדברי התוס׳ ב"ק ,ע"ש
חששות דהיינו דנימא דחזר בתשובה וגם
אשתמוטי ,ושני חששות אלו לא נחוש כדי להצדיקו באריכות.
ולהכשירו לשבועה ,דנימא דחזר בתשובה וכעת
אין לו מעות להחזיר ומשתמט הוא ,דשאני גבי הא אלא שלא נוכל לפרש כן אליבא דהרמב"ם ז"ל,
דזינתה חיישינן רק שחזרה בתשובה שלא כן כאן דהנה המהרש"א ז"ל )בדף ו( ד"ה בפירש"י בד"ה
כדי להכשירו עלינו לומר שחזר בתשובה וגם נימא גבי שבועה כתב שאין להקשות משבועה
אשתמוטי וזה לא אמרינן ,ודו"ק היטב כי נכון הוא. שאינה ברשותי דהיינו שכופר שנאנסה כנראה
מדברי הרמב"ם פ"ד משאלה ופקדון ומדברי הטור
סימן ח׳ )סי׳ רצד( מדא"ר ירמיה פעמים ששניהם כו׳ לא
מוכח מידי דאיכא למימר ביה אשתמוטי וכן
