Page 549 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 549
Pg: 549 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
והנה בכתובות )י"ח ,ע"א( תוס׳ ד"ה מפני כתב המהרי"ן לב אינו נאמן על ההודאה ,כיון שהוא
דטעמא דמודה במקצת חייב וכופר הכל פטור וז"ל, לחובתו והוא נוגע ובזה לא חשיב הודאה כלל,
ועוד מודה במקצת יש להשביעו שחייב לו ממון
שהודה ע"י כך מגלגל עליו שבועה כעין גלגול אבל ודו"ק היטב.
כופר הכל נסתלק לגמרי ממנו ,ע"כ. ולפי התוס׳ הנ"ל דמיחזי כמשקר בזה שהודה
במקצת מובן שזה שייך רק היכא דאיכא נאמנות על
ולכאורה יש להוכיח מכאן שהודאה מחייבת רק אם ההודאה ,ולא על דיבור בעלמא דבזה לא שייך
יש התחייבות שהרי כל הטעם לשבועה מאחר מיחזי כמשקר ,וע"כ הדרא השגת הקצות לדוכתא,
שחייב לו ממון מגלגלים עליו שבועה .וכתב הראשי ולא שייך למימר שמודה במקצת יתחייב אף שאין
שערים שהתוס׳ הזה דלא כהתוס׳ בב"ק הנ"ל
דחזינן שם שהודאה לבד מחייבת שבועה אף שאין התחייבות.
חיוב ממון. ובזה נדחה גם נסיון התירוץ של הקהלות יעקב
בדעת התוס׳ והרא"ש שהקשו היכי משכח"ל
ונראה שאין סתירה בתוס׳ ומשום שגם שם הוי שבועת מודה במקצת ושבועת עד א׳ והרי כל
הודאה המחייבת אלא שבפועל פטר אותו ע"י תביעות הן שע"ק מדאורייתא למ"ד שעבודא
מחילה ושייך גלגול עכ"פ מהודאתו יצא חיוב למה דאורייתא ,ותירצו שאין לו ללוה קרקעות כלל
לנו שנפטר אח"כ או לפני כן ע"י מחילת התובע, אפילו משעבדי משמע שאם יש לו ללוה משעבדי
שלא כן במקום שלא נאמן על הודאתו ודאי לא היינו נכסים שכבר נמכרו ללקוחות ,ליכא שבועה
שייך גלגול ואה"נ שלא יתחייב שבועה ,ודו"ק דאוריי׳ אע"פ שאפילו כשיודה לו על תביעתו א"א
לגבות מהלקוחות דהא התובע אין לו עדים שרק
היטב. הנתבע מודה במקצת והודאתו לא מהני לגבי
אבל עכ"פ יש ראיה מכאן לשי׳ הגאונים שחיובא אחריני.
לבד גורם לשבועה והרי שייך בזה גלגול כמש"כ
והקשה הקה"י ,הא אין זה הודאה המחייבתו קרקע
התוס׳. כיון שהקרקע ביד אחרים וא"א לגבות ממנו
קרקעות אלו ,והוי הודאה שאינה מחייבתו כלום
ועיין בקהלות יעקב סימן ו׳ ס"ק ד׳ לאחר שהביא בקרקע ומתחייב רק תשלומי ממונא שהוא
שני תירוצי התוס׳ ב"ק כתב וז"ל ,ונראה פשוט, מטלטלי .וניסה לתרץ ע"פ הנ"ל שהודאה אפילו
די"ל דגם תירוץ הראשון שבתוס׳ דסבר דמאחר אינה מחייבת חשיבא הודאה במקצת .ונראה של"ד
דר"ג מחייב שבועה מחמת הודאת השעורים ע"כ כלל לנידון ב"ק .דהתם הוי הודאה המחייבת אלא
שמתחייב בשעורים מודה ליסוד זה דסברי בתרוצם שמחל על חיובו ,שלא כן כאן אין נאמנות להודאה
השני שמתחייב שבועה אפילו ע"י הודאה שאינו כשהיא על קרקע הנמצאת אצל אחרים ויש חסרון
מחייבתו ממון אלא דבתירוצם הראשון הי׳ סברי בהודאה ,מצד נאמנות ההודאה ,כלומר ולא פטור
התוס׳ כשיטת הרמ"ה ז"ל שהביא הרא"ש ז"ל ס"פ
המניח דטעמא דטענ"ח והלב"ש פטור מדמי שעורין צדדי בהתחייבות ,ודו"ק היטב.
משום דמצי אמר משטה אני בך ,ע"ש ,וא"כ לפ"ז
ליכא נמי מציאות מעשה הודאה ומה"ט ודאי שאין ולפי זה אין שחר לומר שמודה במקצת יתחייב גם
זה מחייבתו נמי שבועה על השאר דהא אמרינן אם הודה ללא התחייבות כאשר הטעם לאי
ההתחייבות הוא חסרון בהודאה ,ורק אפשר לומר
שאינו מודה כלל אלא משטה ,עכ"ד. היכא שהודה והתחייב ונפטר מחיובו מטעם צדדי
חייב שבועה ,ופשוט הוא ואין לזה צורך בראיה כי
ודברים אלו נסתרים מהתוס׳ שבועות דף מ׳ ד"ה
והודה לו בשעורים ששם ישנם שני תירוצי התוס׳ מה לנו בפטורו אח"כ מחיובו.
