Page 540 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 540
Pg: 540 - 17-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לדבריהם דרבנן קדישי בספרי הקטן ראש דוד ריש עכ"ל .נכנס בשנים ויצא באחד ואולי י"ל דרש"י
פ' בהעלותך בס"ד ע"ש. סובר היפך מדברי התוס' וסובר דלכ"ע מזון לא בעי
כי אמו עושה ואוכלת ולא קמיפלגי ת"ק ורשב"ג
)פתח עינים( אלא בשכר עמלו שהוא שכר הכתף והש"ס לא
פריך אלא מעמלו לרשב"ג שלפעמים צריך שכר
שם בא"ד אומר ר"ת דהלכה כרשב"ג וכו'. כתף אפילו עם אמו משא"כ המזונות ודאי לא בעי
ובענין זה דבמשנתינו כבר חלקו המפרשים אי כלל כי אמו עושה ואוכלת ושיעור דברי רש"י ע"פ
במשנתינו דוקא ומ"ש במגן ז"ל לא נהירא לדעתי זה הכי הוי דליכא טירחא לעמלו וכו' ובלא עמל
כמבואר למשכיל ואיך שיהיה ליכא לאקשויי אכתי ובלא מזון כי אמו עושה ואוכלת וזה לכ"ע ואין
לימא רב עיליש טובל עמו בציר היה ואף אם נאמר צריך להעלות שכר כתף זה לרשב"ג ולכך הפרידם
שיטה איתמר מ"מ הלכה כרשב"ג במשנתינו או יש לומר דזה המזון לא בעי כי אמו עושה
ורשב"ג ור"י בשיטה אחת קיימי די"ל דהתוס' כתבו ואוכלת הוא בין לפי האמת בין לפי הס"ד ואין צריך
זה לדידן אבל לרב זביד ורב כהנא ודאי לא סברי לזה שכר גללים מיהו הא דלא בעי שכר עמלו אע"ג
להא דאמרי בשם ר' יוחנן הלכה כרשב"ג וכבר דליכא טירחא לעיולי ולאפוקי מ"מ בעי הוא שכר
אמרינן לעיל בפרק המפקיד דתרי אמוראי נינהו גללים בצירוף עם דליכא טירחא כן נראה לפרש
אליבא דר"י ע"ש ויגיד עליו ריעו רבא דאמר הכא
רב עיליש גברא רבה ואיסורא לאינשי לא הוה ספי ודוחק.
וכו' ולעיל קאמר הש"ס בהדיא בפרק המפקיד )קול מבש"ר(
דרבא לא ס"ל הא דרבי יוחנן וזה ברור. דף סט ע"א
)קול מבש"ר(
שם ד"ה אי משתתפת וכו' יטול חצי הראש רש"י ד"ה מאי לאו ואשמועינן רב דאי ליכא
מחלק רבי אליעזר וכו' .עכ"ל .הקשה מהרש"א מותר שליש נישקול ריש עגלא .עכ"ל .הקושי
ז"ל למאי דמסיק לעיל דהיכא דאית ליה בהמה מפורסם ומי הכריחו לכך ולמה לא פירש הכי מאי
לדידיה לא בעי ריש עגלא לפטומי הרי כיון דבעי לאו דאמר ליה מותר שליש והמקבל נמי נתרצה
למיטרח במחצה שלו בעי נמי חצי ראש עגלא בכך ואיכא מותר שליש ואפ"ה צריך ליתן לו ריש
לפטומי והוי סגי ליה במותר שליש בשכרו עגלא לפי ששכר זה אינו ברור דאם לא מצא מותר
לפירש"י שכתבנו לעיל דהיכא דבגוף בהמה זו שליש ילך לביתו ריקן וכבר הרגיש בזה הרב המגן
בעצמה בעי למיטרח במחצה שלו לא בעי ליתן לו ז"ל ומישב באורך וברוחב ואני אשיב בפשוטה
שכר עמל ומזון כלל הכי נמי הכא לא הוה בעי ליתן דמשמע להש"ס דאפילו לרב עצמו אם כבר התנה
לו חצי הראש מחלק רבי אליעזר ואפילו מותר עמו במותר שליש ולבסוף נמצא מותר שליש נוטלו
שליש בשכרו הוה צריך ליתן לו והניח בקושיא בשכרו וכן לשמואל נמי לכך פי' רש"י אי ליכא
ולפי ענ"ד זו הקושיא בעצמה היא קושית התוספות
בד"ה דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי מותר וק"ל.
ותירצו דלא דמי דאי לית ליה בהמה לדידיה אין )קול מבש"ר(
צריך לטרוח בבהמה של שותפות בכל יום אלא כל
תוס' ד"ה אלא שיטה אתמר אומר ר"ת דמ"מ
אחד יטרח ביומו. הלכה רשב"ג וכו' .מכאן הוכיח הרב ש"ך ח"מ סי'
)שדה יצחק( קע"א ס"ק ט' דהלכה כרשב"ג אף בברייתא .ותמהו
עליו ועל הרב חוות יאיר סי' צ"ד דסברת רשב"ג
דף סט ע"ב נשנית נמי במשנה .ואני בעניי באתי לכלל ישוב
