Page 533 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 533
Pg: 533 - 17-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לרב הכי ,דקאמר התם על ההיא מתני' דהגוזל, רבותא טפי דאפי' במוכר סתם שאומר לו אני מוכר
דתנן גזל בהמה והזקינה עבדים והזקינו משלם לך דבר זה ופרעונו לגורן בשנים עשר מנה אם אינו
כשעת הגזילה ,ר' מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שוה עתה כך אסור ולק"מ די"ל דלעולם אפילו
שלך לפניך ,אמר רב הלכה כרבי מאיר ,ומקשה סתם בלא קץ אסור והא דקתני אם מעשיו איידי
בגמרא וסבר רב דעבדים כמקרקעי דמו ,והא אמר דקתני ברישא אם מעכשיו לאשמועינן דאפילו אמר
רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של אם מעכשיו שרי משום דשכירות אינה משתלמת
חבירו ועשה בו מלאכה פטור ,ואי ס"ד עבדא אלא לבסוף תנא נמי סיפא במכר לו שדהו אם
כמקרקעי דמי אמאי פטור ,ברשות דמריה קאי,
הכא במאי עסקינן שלא בשעת מלאכה ,כי הא מעכשיו.
דשלח ליה וכו' הדר בחצר חבירו וכו' ,הכי השתא, )קול מבש"ר(
בשלמא התם וכו' ,ה"נ ניחא ליה דלא נסתרי
שם אמר ר"ח טרשא דידי ודאי שרי כו' שבקי
עבדיה. להו מיכסא ונקטי להו שוקא ע"כ .וכתבו בהגהות
אשירי וז"ל ואף בחזרה וזה היה שכרה ולכך שרי
)לחם אבירים( הא לאו הכי אסור עכ"ל וכונתם פשוטה דר"ל דהיו
מוחלים להם המכס ונקטי להו שוקא לא בלבד
דף סה ע"ב בהליכתם אלא בחזרתם דאי לאו הכי היה אסור אף
שהאחריות היה על ר"ח וכמ"ש התוס' בעמוד
גמ' מאן תנא שניהם אסורים אר"ה וכו' דלא והוצרכתי להרחיב הדבור אף שהוא פשוט מפני
כר"י דאי כר"י הא אמר וכו' .דבר זה זרות הוא שראיתי להרב גד"ת שהקשה להגהות אשירי דאם
שלא משא כמוהו דמשני ליה דלא בפ' ולא אמר מאן כן דאף אחריות החזרה בא על ר"ח אם כן קשיא
הוא תנא דמתני' וראיתי לר"ב יד מלאכי ז"ל כלל מ"ש מהא דתניא המוליך חבילה כו' כיון דהכא
תל"ד שהביא דברי הכ"ש ז"ל שפי' מאן תנא איכא כנגד שכר עמלו ומזונו שהיה עליו גם כן
דכוליה הגמרא דכה"ג הוא ר"ל מאן תנא דפליג ע"ז אחריות החזרה ואמאי צריך לטעמא דליקו
עד שהוא צריך להשמיענו הלא מילתא דפשיטי הוא ברשותיה דנראה שהבין שמ"ש ההגהות ואף
ומשני דלא בפ' וכו' עכ"ל והש"ג ישי"ג עליו דהא בחזרה קאי למ"ש הרא"ש ואחריות הדרך בהליכה
ברוב המקומות וכו' קאמר עוד אחריו דאי בפ' וכו' עליו וע"ז כתבו אף בורח ומכח זה הקשה מה
ואי כדבריו וכו' אמאי צריך למימר עוד דאי בפ' וכו' שהקשה .ונוראות נפלאתי מה ראה על ככה ומה
יעו"ש ואחרי דיוק אינו דקדוק דהכי אורחיה דגמ' הגיע עליו להבין כך בדברי ההגהות ולהקשות
דהיכא דמאן דפליג אמתני' אינו בהדיא עליו נאמר עליהם דפשוט הוא דתיבת אף בחזרה קאי לתיבות
דלא בפ' דאי כפ' הא אמר וכו' ואף א"א כדבריו ונקטי להו שוקא שכתב הרא"ש ז"ל וכמ"ש וכמו
דבעי למידע באמת מי הוא התנא וכו' מאי הוא הא שכתבו התוס' בעמוד וכ"כ שם בהגהות בסיום
דאמר הכא דאי כד"י וכו' לא הול"ל אלא הא דלא
בפ' וכו' ואמנם לפמ"ש הוא לקמן בסוף דבריו הלשון פר"י ודוק .א"ה עיין בהר"ן ז"ל ודוק.
דהעתיק מ"ש בבי מדרשא וכו' ניחא דהא דקאמר
ואי בפ' וכו' סתמא דתלמודא קאמר לה גם מ"ש על )אבני שהם(
הב"ש ז"ל דמי הוא זה אשר יערב אל לבו לשקול תוס' ד"ה ניחא ליה וכו' וא"ת בלאו האי טעמא
בכף מאזנים וכו' לא ידעתי מאי קמקשה וכי אנו נמי פטור דהא תנן גזל עבדים והזקינו משלם
שוקלים הדעות אלא היכא דקאמר הש"ס דלא כפ' כשעת הגזילה אבל שכר פעולתם לא משלם.
קשיא לי דמאי קושיא ,דאיך הומ"ל רב הכא דפטור
מההיא דתנן משלם כשעת הגזילה ,והא לא ס"ל
