Page 527 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 527
Pg: 527 - 17-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מעשה יאכל הערב עביד מעשה כדפירש"י וליכא בספ' ע"ש וא"כ היכי קאמר דטעמא דפיטורא משום
להק' ג"כ על רש"י מה שהק' הוא ע"ש במ"ש ודוק. דהוי לאו הניתק לעשה ,וכעת צל"ע.
)בני יוסף(
)זכור לאברהם(
דף סב ע"ב תוס' ד"ה לא מאי קום עשה וכו' דניתק לעשה
בהשבה וכו' .ואע"ג דאמרי' בתמורה דלא אתי חד
גמ' אמ"ר כי שכיבנא רבי הושעיה נפק לוותי עשה ועקר תרי לאוי וברבית איכא תרי לאוי את
דמתרצנא מתני' כותיה דתניא וכו' .ופירש"י כספך לא תתן בנשך ובמרבית לא תתן אכלך מ"מ
הגיע זמן חטים וכו' יש לו מותר ולא אחרי' וכו' ולא הכא כיון דהעשה אינו סמוך לתרי לאוי מנתן להו
הו"ל רבית הואיל ואם בא לחזור קאי עלייהו במי כדכתבו התוס' ז"ל בזבחים דף קי"ד ע"ב ד"ה
שפרע וכו' .מכאן הק' ה' שמן המור דמ"ז ע"א דתנן אלמא אר"ז וכו' יעו"ש ואף התוס' ז"ל בחולין בפ'
במס' עירובין דפ"א ע"א נותן אדם מעה לחנוני אותו ואת בנו דף פ"א ד"ה איש כל הישר וכו'
ולנחתום וכו' וחכ"א לא זכו לו מעותיו .ופירש"י מודים לדבריהם בזבחים אלא דהתם עדיפא מינה
לא זכו ואין מעות קונות עד שימשוך ואפי' וכו' אלא קאמר דאף דלא בעינן דסמיכי אצל העשה מ"מ
לקנות המעה והרי אינה קנויה לו דכיון דמעות אינם בעינן הלאוי סמכי ודו"ק ודלא נמי שהבין א"א נר"ו
קונות לאו סמכא דעתיה דהאי ולא דעתיה לאקנויי בחידושי לזבחים שם דפליגי יעו"ש ופה אל פה
ונמצא מעריב לו במעותיו שלא מדעתו עכ"ל .ולפי דברתי עמו והדר ביה רב ודלא כמו שהבין ג"כ
פירש"י דהיי"ט דלא הוי רבית דכי מיקרי ברשותיה מהר"ש אלגאזי ז"ל בספרו יבין שמועה דבייל להו
מיקרי משום דאם בא לחזור מוכר קאי במי שפרע לתרי כללי בכלל קצ"ו וכלל תקי"ד יעו"ש והדרי
וכל שלא קבל אמרי' דלא היה מקבל מי שפרע בי ממה דכתיבנא לעיל יעו"ש וא"כ שפיר קאמרי
וברשותיה של קונה מיקרי א"כ אמאי גבי עירוב התוס' ז"ל הכא ועוד א"ש לפי מאי דכתבו שם
שנתן מעה לחנוני ולא חזר בו החנוני דקאי במי
שפרע לא מהני לו לזכות לו עירובו דבעל הבית בחולין ועוד וכו' יעו"ש.
לצאת ידי חובתו דלא תהיה עירוב חמור מרבית )מגדנות נתן(
וצ"ע עכ"ל. שם בא"ד וא"ת היבי ס"ד וכו' וי"ל דהיינו
)ימי אברהם( כשהערב וכו' עכ"ל .הק' הרב י"ט צהלון דלפי
דרכם דהתם דהערב לא קבל רבות מן הלוה אבל
רש"י ד"ה אינהו נמי וכו' וה"ה דמצי לאותובי' הכא כשקבל א"כ אמאי קאמר ה"נ מסתברא דתנא
וכו' ע"כ .קשה מנא ליה לרש"י דאבק ריבית וכו' בשלמא כולהו עבוד מעשה אלא עדים מאי
דמתני' דלדיניהם מוציאין והרי כיון שלא היה לו יין עבוד וכו' ואמאי לא פריך נמי מערב דאמרי' התם
יש לומר דבדיניהם לא קנה ולא מיבעיא לר' יוחנן דאינו עובר אלא אלאו דלא תשימון ומיירי בערב
דאית ליה לגוי במשיכה אלא אפי' לריש לקיש דאית דלא שקל מלוה ע"ש ול"נ לתרץ דלא חלקו התו'
ליה לגוי במעות כדאיתא במס' בכורות .מ"מ הני בין קבל ללא קבל אלא לפי הס"ד דפליגי בלאו דלא
מילי היכא דיש לו אבל היכא דאין לו נראה ודאי תקח אבל לפי האמת דלא פליגי אלא בלאו דלא
דלא קנה שהרי אין כאן בידו דבר שמקנה לו והו"ל תשימון וניחא ההיא דהתם ליכא חילוק ואפי' קבל
במקנה לו ממון אחרים .מיהו לפי דברי הרב חידושי אינו עובר אלאו דלא תקח דאינו עובר בלאו דלא
הלכות על דברי התוס' לקמן ד"ה שהרי שנושה וכו' תקח אלא מלוה דשקל הרבית לעצמו אבל הערב
תימא והלא מעות וכו' ע"כ .מוכח מדברי התוס' לא והשתא ניחא דלא פריך אלא מעמים דלא עבוד
דמעות קונות אפי' אין לו .ואינה סברא כלל דקי"ל
