Page 564 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 564
Pg: 564 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דאזלא מחמתיה ועדיפותא דידיה משום דתפוס אזלא מחמתיה[ וכיון דנראה דעת רש"י דבשניהם
במוסרה למנהיג לא מבטל את אזלא מחמתיה רוכבים מבטל א׳ קנין חבירו וא"כ היכי מצינו
למימר דרכוב עדיף לקנין משום תפיס במוסרה
דרכוב ,עכ"ל. דהא מסירה לא קני ]דמוסרה אינה קונה במציאה[
ואינו אלא מצד אזלא מחמתיה ,ומנהיג דהוי נמי
ולפי זה אתי שפיר קושית הגרעק"א ז"ל שהרי גבי אזלא מחמתיה משוי ליה המוסירה להיות עדיף,
רכוב ומנהיג ,קני בלא הטעם דהמגביה מציאה ועיין שם בתוס׳ והא קנין דאזלא מחמתיה דרכוב
לחבירו ,וא"כ שפיר נוקי הא דשניהם מודים גבי לאו כלום הוא כיון דאזלא נמי מחמתיה המנהיג
רכוב ומנהיג דנימא דהמגביה מציאה לחבירו לא ומבטל א׳ קנין חבירו ,ומשום מגביה מציאה לחבירו
לא שייך כיון דאמרת מנהיג לא קנה והו"ל כמו
קנה ,וצ"ע. חרש ופקח דלא זכו תרוויהו כיון דחרש מבטל קנין
הפקח וה"נ מבטל המנהיג קבין דאזיל מחמתיה
והנראה לומר בזה ,דהתוס׳ נמי ס"ל דקנין אחד דרכוב ,ומשום תפיס במוסרה לחודיה לא קנה.
מבטל קנין חבירו ואפ"ה מספקא ליה אי רכוב ]דאל"כ מה ראיה מהא דיושב בקרון דהא התם
עדיף ,ומשום דהא דקנין מבטל קנין חבירו אם הוא אזיל מחמתיה כדהוכיח התוס׳[ להכי כתב רש"י
שוה לו כי אז אמרינן דחלות קנין אחד מבטל קנין לפרש משום מוחזקין הוא דמספקא לי׳ מה עדיף,
חבירו ,כהא דהצד דרכוב עדיף כיון דמחזיק אבל לקנין ע"כ שניהם שוין ,דאי אמרת רכוב קנה
במוסרה ,וגם אזלא מחמתיה ,הרי אזלא מחמתיה ומנהיג לא קנה א"כ רכוב נמי לא קנה ,וכמש"כ,
דמנהיג אינו קנין כלל ,במקום רכוב ,ואינו מבטל
קנין חבירו ,דגבי שנים שהגביהו מציאה איכא עכ"ל הקצוה"ח.
למימר דאחד מבטל חבירו משום ששניהם עושים
אותו סוג של קנין ,ואפילו בפקח וחרש כיון ולפי זה מיושב שפיר דהספק אי רכוב עדיף ממנהיג
שהחרש עושה אותו סוג של קנין ורק לא קני הוא רק אם שניהם מוחזקין ,והספק אם חזקת
מחסרון דעה ולא מחסרון בעצם הקנין כי אז הרכוב עדיף או חזקת המנהיג .ולפ"ז לא שייך כלל
אמרינן דמבטל קנין חבירו ולא קנו שניהם ,אבל לומר דשניהם מודים קאי על רוכב ומנהיג דאם
במקום שקנין אחד עדיף בעצם מקנין חבירו ,ודאי מודים דקנו ביחד ,הרי זה אינו נוגע לספק שהוא
אינו מבטל ,ולהפך הקנין העדיף קונה ,וכהא דרכוב גבי מוחזקין ובודאי קנו ,וע"כ לאוקמי הספק
יקנה כיון דעדיף ,ולפי זה אתי שפיר ספקא דהגמ׳ במגביה מציאה ששניהם מודים שהגביהו אותה יחד
להתוס׳ אי רכוב קני או מנהיג .ואח"כ הראוני שכך וקנו מחמת הדין דהמגביה מציאה לחבירו קנה
חבירו ,וכן אם נוקמי שקנו יחד גבי רוכב ומנהיג
כתב לחלק החזו"א ז"ל. בין כך זה אינו ספק וממ"נ עלינו נמי להגיע לדין
דהמגביה מציאה לחבירו אפילו שם לפי סברא זו.
ולפי זה אתי שפיר נמי לתרץ קושית רבינו זצ"ל אלא דקושית הגרעק"א ז"ל היא לשיטת התוס׳ ז"ל
דהא אם נאמר דשניהם מודים איירי ברכוב ומנהיג
וע"ז נאמר דחולקין משום דשניהם שוין הרי נזדקק ולא לשיטת רש"י.
לדין המגביה מציאה להכירו דהרי בקנינים שוין
קנין מבטל קנין חבירו וא"כ ודאי עדיף לאוקמי ועוד כתב שם הקצוה"ח בדעת התוס׳ וז"ל,
במגביה מציאה לחברו דאיכא רק חד חידושא דמפרשי לה לענין קנין נראה דסברי כשיטת
דהמגביה מציאה לחבירו ולא כרכוב ומנהיג דאיכא הריטב"א דבשניהם רוכבים אין צריך לטעמא
תרי חדושי דרכוב ומנהיג שוין וכן דהמגביה מציאה המגביה מציאה לחבירו ומשום דאזיל מחמתיה אינו
לחבירו ,ואתי שפיר ראית הגמ׳ ,והי יראנו נפלאות מבטל א׳ את קנין חבירו ,וא"כ שפיר מצינו למימר
דרכוב קונה ומנהיג לא קנה וקנין דרכוב משום
מתורתו.
