Page 569 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 569
Pg: 569 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לאחרים .אבל בכתובות גבי יימר בר חשו דשם וצ"ע תירוצו מהא דביצה )לט ,א( דכתב רש"י ז"ל
מיירי ביתומים ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי ואין בד"ה רב ששת סבר בירא דהפקרא היא והמגביה
למשלח שום זכות בממון יתומים ,ולא הוי בעל מציאה לחבירו לא קנה חבירו כדאמרינן בב"מ
הממון ,ולכן לא מהני מעשה שליחותו להיות בשנים אוחזין דהוי תופס לבע"ח במקום שחב
כשליח ,וכן גבי מציאה בגמ׳ דידן וכן בביצה גבי לאחרים אלא המגביה קנה ור"נ סבר בירא דשותפי
בור הפקר לא מהני למהוי שליח כיון שאינו בעל הוא לא הפקירוהו בני הגולה אלא נתנוהו לכל
ישראל שיהיו שותפים בו וכשאמר זה לחבירו
הממון ,ע"ש. למלאות לו מחלקו והלך בשליחותו נעשה שלוחו
ואין זה מגביה מציאה ,עכ"ל .ומוכח להדיא דהא
והקשה בספר טבעת החושן דהרי כתב רש"י ז"ל דמהני לר"נ לקנות הוא רק משום דבירא דשותפי
בכתובות פ"ד ב׳ גבי יימר בר חשו ד"ה התופס נינהו ואף דעשאו שליח ,והרי לר"נ לדעת רש"י
לבע"ח וז"ל ,שליח התופס מטלטלין של לוה לצורך לתירוץ הגרעק"א ז"ל אי עשאו שליח מהני להגביה
בע"ח ,עכ"ל .ולא אזיל רש"י שם על מעשה דיימר מציאה לחבירו ואף שאינו בור השותפים .וצ"ע לפי
בר חשו אלא רש"י שם מבאר עיקר דין תופס
לבע"ח ועלה כתב רש"י ז"ל דאפילו בעשאו שליח זה האי תירוצא דהגרעק"א ז"ל.
לא קני כיון דחב לאחרים וזו סתירה מפורשת
לרש"י בב"מ )דף י( ,עכ"ל .וע"ש שתירץ כעין ובלאו הכי ,לא מדוקדק האי תירוצא בלשון הגמ׳
תירוץ הגרעק"א ז"ל דלעיל ,ותוכן תירוצו שרש"י דהא כדפריך רבא מפועל ,הו"ל לתרוצי דשאני
ז"ל שחילק בין לא עשאו שליח שלא מהני לתפוס פועל דעשאו שליח ,ואין טעם להקשות הא פועל
לבין עשאו שליח שקנה הוא רק לר"נ ,אבל לר"י יכול לחזור בו ,שהרי מה בכך שיכול לחזור בו
שהלכה כוותיה אין חילוק ,ובין לא עשאו שליח עכ"פ הרי דהוא כשלוחו כשלא חזר בו ,ובשליח
ובין עשאו שליח ,התופס לבע"ח במקום שחב מהני להגביה מציאה .וע"כ לומר דהתכוון בתירוצו
לאחרים לא קנה ,עכת"ד .ותמוה תירוצו כמו שאני פועל דקנוי לו ולכן ידו כיד בעה"ב דעדיף
שביארנו לעיל בקושיא על הגרעק"א ז"ל מהא משלוחו ,וע"ז דחה רבא דכיון דיכול לחזור בו אין
דביצה )לט ,א( שבדברי ר"נ עצמו כתב רש"י ז"ל הוא כעבד אלא כשלוחו ולא חשיב כקנוי לו אם
שאף שעשאו שליח לא קנה אלא רק משום שזה יכול לחזור בו ,ולפירושא דהגרעק"א ז"ל הרי פועל
בור השותפין ומילא לו מחלקו ,אבל במציאה אף
שעשאו שליח לא מהני למקני וזהו לדעת ר"נ שם. הוא רק שליח וצ"ע.
ונראה לומר בזה דצ"ל לרש"י ז"ל כשני התירוצים ועל רש"י ז"ל קשה עוד מה דהקשה הרא"ש ז"ל
יחד ,והיינו דמאיזה טעם שיהיה או של הגרעק"א מגופא דמתני׳ דבעי ר"נ למידק מעני לעני מחלוקת
ז"ל או של בעל טבעת החושן ,כתב רש"י האי והתם עשאו שליח דאמר תנה לי וקתני דלא קנה
חילוק בין עשאו שליח ללא עשאו שליח רק לדעת
ר"נ .אבל לדעת ר"י או רבא כדפירש הגרעק"א משום דהב לאחרים ,עכ"ל הרא"ש ז"ל ,ועיי"ש.
ז"ל ,לא ס"ל לרש"י ז"ל לחלק כלל בין עשאו שליח
ללא עשאו שליח ובשניהם הדין הוא דלא קנה והנתיבות )סי׳ קה ,סק"ב( כתב לתרץ ע"פ היסוד
חבירו גבי בע"ח ,ובמציאה קנה משום דאית ליה דבעינן שלוחו של בעל הממון ,ובמציאה והפקר
מיגו שיכול לזכות לעצמו .ולר"נ לא מהני האי מיגו, אינו שלוחו של בעל ממון ולכן לא מהני למהוי
ורק אם עשאו שליח גבי בע"ח מהני לזכות ולקנות שליח ,ואיכא חסרון דתופס לבע"ח במקום שחב
כיון דעשאו שליח ,ומאידך גיסא גם ר"נ ס"ל לאחרים שלא כן הכא בב"מ גבי בע"ח ממש דהתם
דבעינן שלוחו של בעל הממון ,ובמקום דאינו הוי בעל הממון שהוא המלוה ונכסי לוה משועבדים
לו ומהני ע"י שליח ,וע"ז אמר רש"י דאי עשאו
שליח ליכא חסרון דתופס לבע"ח במקום שחב
