Page 574 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 574
Pg: 574 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מקנה .ומה שתירץ הגרעק"א ז"ל שעכ"פ התכוון שהלוקח לא מתכוון בזה קנה .אבל אם המקנה ג"כ
לקנות הא גם במקרה של הרשב"א ז"ל התכוין מתכוון למדידה ולא לקנין כמו בסי׳ ר׳ )סי"ג(,
לקנות ואעפי"כ לא קנה כיון שהתכוון לקנין אחר שכמו שהלוקח מתכוון למדידה כן מסתמא דעת
המקנה למדידה ולכן לא יהני קנין בזה דליכא דעת
וה"נ ואמאי קנה ,וצ"ע. אחרת מקנה להקנות בכלל ,אלא דעת אחרת רוצה
להקנות אבל ברגע המדידה ,רואה שמודד ואין דעת
והנה לפי מה שתירצנו לעיל דקנין חצר וד"א שאני אחרת להקנאה וע"כ לא קני ולא קשיא מידי,
דהוו קנין מצד עצמו ,ולא צריך דעת ניחא דשאני
קנין מסירה דלא קני ,כיון דאם לא התכוין לקנין ודו"ק.
לא חשיב כלל למעשה קנין ,שלא כן בקנין חצר
אך נראה ,דלפי מש"כ רבינו זצ"ל דמוכח מהנ"י
וד"א ,ודו"ק. בסוגיא דב"ב הנ"ל דאפי׳ לא התכוון לא הקונה ולא
המקנה ,אפי' הכי קנה משום דידע דבדידיה אכל
ונראה עוד דאיכא לתרץ קושיא זו ע"פ תירוץ א"כ הדק"ל סתירת הראב"ד ז"ל דא"כ גם במדד
הגרעק"א ז"ל דלעיל וז"ל ,וצ"ל לחלק דבבונה
בנכסי הגר דלא כיון לזכות רק אחר הבנין א"כ כיון דשניהם התכוונו למדידה יקנה.
מקודם לזה לא כיון לקנות כלל ,בזה באמת לא קנה
אף בקנין דאורייתא .כיון דבאותו שעה לא נתכוון ונראה לחלק לפי זה בפשוטו שהרי עכ"פ התם יודע
לקנות ,אבל בנפל כיון דעתה רוצה לקנות אלא שאכל משלו וע"כ קנה ,משא"כ הכא שהמקנה
דהוא רוצה לקנות בנפילה בזה כיון דסו"ס רוצה עדיין חושב למדידה ואינו מתכוון לקנין ואין כאן
לקנות עתה קנה בד"א או בחצירו ,עכ"ל .ולפי מחילה מצידו כלל שהרי חושב שעדיין מודד וא"כ
דבריו איכא לתרוצי נמי ,דשאני מסירה כיון ליכא הקנאה והסכמה מצידו עדיין שיהיו הפירות
דמתכוון לקנות במשיכה ,א"כ בשעה שעושה של הלוקח ,שלא כן התם אע"ג שלא חושב לקנין
המסירה עדיין לא גמר ועדיין ליכא רצון ברגע זה אבל מסכים שיאכל פירות דידיה ולכן חשיב כדעת
לקנות אלא כשיגמור המשיכה וע"כ לא קני ודמי
לאבני בנין שמתכוון אח"כ לקנותם ,שלא כן בקנין אחרת המסכמת לקנין ומהני .ודו"ק כי נכון הוא.
ד"א שמתכוון באותו רגע לקנות בנפילה .ואתי
והנה הקצות הנ"ל כתב וז"ל ,ואין להקשות מדברי
שפיר ונכון הוא. הרשב"א הובא בב"י )סימן קצח( בהא דמוסירה
קונה ברה"ר ומשיכה דוקא בסימטה וז"ל ,ואע"ג
ועוד הקשה הקצוה"ח וז"ל ,אך קשה מהא דכתב דמסירה בכלל משיכה משום דכיון שמשך גלי
בטור יור"ד )סימן קלב( וז"ל ,היה עכו"ם מודד אדעתיה דמשיכה ניחא ליה דליקני במסירה לא
הגביהו תחילה לקנות קנאו וכו׳ וכתב עלה הב"י ניחא ליה דליקני ,ע"ש .והא בדעת אחרת מקנה לא
ז"ל פירוש אף על פי שהגביה בשעה שהוא מודד בעי כוונה לקנין משום דהיינו דוקא בלא כוונה אבל
לא קנה מפני שאותה הגבהה לא היה לקנין אלא אם כיוון שלא לקנות ודאי אינו קונה בע"כ וכיון
למדידה וכו' .ובזה יתיישב מה דהקשה המ"ל פ"ד דגלי אדעתיה דבמוסירה לא ניחא ליה דליקני אלא
ממכירה בדברי הטור שכתב )סי׳ ר( גבי הכניס במשיכה אינו קונה בע"כ במוסירה .עכ"ל הקצות.
לוקח את החמורים שכתב שם וז"ל ,והראב"ד כתב
דאפילו מדד לוקח על החמרים לא קנה שלא נתכוון וצ"ע תירוץ הקצות מהא דפסק בהג"ה )סימן רסח,
למשיכה ולקנות במדידה זו דלמדידה בעלמא ס"א( וז"ל ,הג"ה ודוקא ברה"ר אבל במקום שד"א
נתכוון וכתב עלה הטור ולא מסתברא ,ואילו קונות קנה ולא גרע משום דנפל עליה ,עכ"ל.
ביור"ד ס"ל סברא זו ,עכ"ל .ועיי"ש תירוצו, ומפורש דאע"פ שהתכוון לקנות בנפילה וכמ"ש
דחילק בין המקרה דהטור ביור"ד דהתם איירי בגמ׳ בנפילה ניחא ליה דנקני בד"א לא ניחא ליה.
ואפ"ה קנה בקנין ד"א ,ואע"ג דליכא דעת אחרת
