Page 576 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 576
Pg: 576 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
קנין ,וא"כ לפ"ז היכא דלא מתחייב באונסין ,נמצא קונה זה למשלחה ,בזה איכא שליחות לד"ע שהרי
דהוי כאילו לא עשה שום קנין בגניבה זו ,ולדברינו קונה להמשלח בקניני גזילה ועובר ג"כ על לאו דלא
עיקר הקפדת התורה דהצריכה קנין הוא לא רק על תגזול כיון דיש דין שליח במקום שהיא לאו בר
המעשה אלא על ההוצאה מרשות ,והוא חיוב חיובא וכ"ז אם היא לאו בר חיובא ולה אין חיוב
האונסין ,וע"כ באשה ועבד דלס"ד דמקשן דלאו מצד קניני הגזילה .ואמנם גם היא תעבור על הלאו
בני חיובא נינהו ,ע"כ לא רמי עלייהו שום חיוב אבל זה לא יבטל את עבירתו של המשלח כיון
אונסין ולית להו שום קנין בגניבה זו ,וממילא לא שעבירה זו נפרדת ממעשה הקנין ,ולגבי עצם
מעשה הקנין לגביה אין עבירה כלל ,אבל אם עברו על לאו דלא תגנב כלל ,עכ"ל.
18 אשלד"ע אף שהיא תקנה את הגניבה למשלח ,אבל ודבריו צ"ע דמבואר בדבריו שאם אין חיוב אונסין
ללא צירוף הלאו והעבירה ,כי אין אפשרות לעשות או אם אין שום קנין בגניבה אין חייבים על לאו
מעשה והשני יתחייב ,וע"כ המשלח קונה ללא הלאו דלא תגזול וזה אינו ,כמו שכתב הרמב"ם ז"ל )פ"ז
דלא תגזול ואינו מתחייב בקניני גזילה .והגנבה מגניבה ,הי"א( דאפילו במשיג גבול עובר בלא
אצלו כשומר שאינו חייב באונסין .ודו"ק כי נכון תגזול ,אע"פ דקרקע אינה נגזלת לענין חיובי
הוא .אמנם כל זה אם אמרינן דהמעשה קיים ,אבל תשלומי ממון ,ע"ש ,וכ"כ הרמב"ן ז"ל והחינוך
אי אמרינן דבשלד"ע כל השליחות בטלה ,אם יש הביאם המל"מ פ"ד ממלוה ה"א ,ע"ש .והביא כל
לה עבירה הרי כאן יש לה עבירה והשליחות בטלה, זה בקה"י סימן י"ד ,וא"כ חזינן מפורש דאף ללא
:והיכי ס"ד דהמקשה שיתחייב המשלח עבור קניני גזילה וללא מעשה קנין וללא חיוב אונסין
חייבים בלאו דגזילה ,וצ"ע מש"כ דזה תלוי בזה.
הגניבה בדין תשלומים.
ואין לדחות דשאני התם דלא שייך קניני גזילה ולכן
ענף ב׳ עוברים על הלאו אף ללא קנין ,שלא כן במטלטלין
ששייך קניני גזילה לא יעברו על הלאו .ללא קניני
גזילה ,דהרי לגבי אשה ועבד לסלקא דעתין לא ב"מ )דף י ,ע"ב( ,תד"ה דאמר לישראל וכו' כתבו
עוברים ג"כ על חיובי תשלומים מצד קניני גזילה ,וז"ל :וא"ת אפי׳ אמר לכהן נמי וי"ל דכהן מקרי בר
וא"כ הוי לגביהם כקרקע וצריכה להתחייב בלאו ,חיובא הואיל ואם מקדשה לעצמו חייב אבל ישראל
אע"ג דעובר משום לפנ"ע לא תתן מכשול
שהרי לגביה הוי ממש כקרקע ,וצ"ע.
כשמקדשה לכהן כיון שאם מקדשה לעצמו ולא
מיחייב לא מקרי בר חיובא ,עכ"ל התוס׳. ונראה לומר בזה ,דודאי הוא דבכל גזילה עובר על
לא תגזול אע"פ שלא עשה מעשה קנין ,וכמו
שמוכח מהא דמסיג גבול דעובר על לא תגזול ,וכתב הגרעק"א ז"ל בפשטא דמלתא נראה
אע"פ דקרקע אינה נגזלת ,אבל ברור ג"כ דעובר דכוונתם דכללא הוא דכל היכא דבהך שליחות
על לא תגזול אם קונה חפץ בקניני גזילה ,ועצם אילו נעשית לעצמו לא היה כלל עבירה לא מקרי
קנין הדבר בקניני גזילה מחייבו נמי בעבירת לא בר חיובא .ותימא הוא מאוד דאמאי הוצרכו
תגזול ,והשתא גבי אשה ליכא למימר דחיובא הוא התוס׳ לדחוק דה"ה דהו"מ לומר דאקפי לי
משום קניני גזילה ,לסלקא דעתין שהרי להו"א גדול ,הא י"ל בפשוטו דבאקפי לי גדול אלו היא
אינה מתחייבת בתשלומים אפילו אם תעשה מעשה עשתה כן בלא שליחות הבעל עוברת ג"כ
קנין .וא"כ חיובא הוא רק מעצם הדבר שנטלה חפץ אלפנ"ע דמכשלת להניקף ,א"כ במה שאמר
שלא שלה ,ואינו קשור לקנין הגזילה .אבל באיש להאשה אקפי לי גדול הוי בשליחות ב׳ עבירות
שהוא בר חיובא ודאי הלאו דלא תגזול קשור היינו לאו דלא תקיפו ,ולאו דלפנ"ע להכשיל
לקניני הגזילה .והשתא אתי שפיר דהרי אם היא
