Page 581 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 581
Pg: 581 - 19-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ידע ,א"כ למסקנא אתי שפיר לומר הסברא דדברי ותירץ שער המלך וז"ל ,נראה ליישב דלס"ד
הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין .ולכן בשליח דמקשה ל"ק להו מידי משום דמה שהוצרכו התוס׳
שוגג יש שליחות לד"ע .וא"כ רש"י ז"ל בקידושין ז"ל לזה היינו לפום מאי דמסיק תלמודא התם
דכתב דהטעם דאשלד"ע משום סברא דדברי הרב במרובה דהיה מושכו ויוצא דקתני מתני׳ אשומר
וכו' הוא משום דס"ל כמסקנא דסוגיא הכא ובב"ק קאי ,ומשום דתקנו משיכה בשומרים דהשתא ע"כ
ומשך אשומר קאי ,ואתי שפיר לומר דהטעם הוא חייב דקתני במתניתין אגנב קאי דנתחייב אגנב
במשיכת השומר ואם כן ע"כ צריך לומר דה"ט
משום סברא וכתירוצא דשעה"מ .ואתי שפיר. משום דכיון שאינו יודע שהוא גנוב הו"ל כחצר
דמסקינן בפ"ק דמציעא דישלד"ע אמנם לאמימר
סימן י"ח דקאמר התם היה מושכו אגנב קאי ותנא גנב שגנב
מבית בעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר ל"ק להו
בענין" :שלד"ע אי המעשה בטל" מידי כמובן .וא"כ איכא למימר דלס"ד במקשה
דהתם פריך לר"ל ול"ק לדידיה ממתניתין דנתנו
ענף א׳ לבכורות בנו משום דס"ל בפירוש מתניתין כאמימר
דהיה מושכו אגנב קאי וכן כתבו התוס׳ שם בד"ה
תוס׳ ב"מ )דף י ,ע"ב( ד"ה דאמר לישראל קדש לי תקנו משיכה דרב הונא דאמר בפרק השואל דבקע
אשה גרושה ]דמבואר בגמרא דהוי שליח לדבר בו קנאו לא בקע בו לא קנאו וס"ל כאמימר דהיה
עבירה[ וא"ת מאי נפק"מ ,בין למד"א בעי עביד מושכו אגנב קאי ולא חייש אפירכה ובסמוך מה
]דלדידי׳ אין שליח[ ובין למד"א שליח בר חיובא לגנב שגנב מבית בעלים וכו' ,ע"ש .אמנם לתירוצא
]דלדידי׳ ליכא כאן כללא דאשלד"ע[ לא לקי על דרב סמא .שפיר ק"ל משום דס"ל דכתירוצא דר"ס
הקידושין לרבא דאמר בעשרה יוחסין קדש אינו ס"ל קיי"ל כמו שכתב הנימוקי יוסף הר"ן והרא"ש
לוקה בעל לוקה וי"ל דכי בעל אח"כ לוקה אף על שם וא"כ היינו דק"ל לפום מאי דמסקינן התם
הקידושין כדמוכח בריש תמורה א"נ י"ל דאף דתקנו משיכה בשומרים והיה מושכו דמתניתין
לרבא נפק"מ דאי יש שליחות חלין הקידושין ואי
אשומר קאי כן נ"ל נכון ,עכ"ל.
אין שליחות אין חלין הקידושין עכ"ל.
ונראה דלפי דבריו מיושב שפיר שיטת רש"י ז"ל
ובתירוצם השני מבואר דסברי התוס׳ דכל היכא דהרי בקושית הגמרא ואי ס"ד חצר משום שליחות
דאשלד"ע השליחות בטלה ומלבד שאין המשלח איתרבאי א"כ מצינו שלד"ע וקי"ל אשלד"ע הא
מתחייב עבור מעשה השליח גם עצם דין שליחות ס"ל כהאי לישנא התם דמשך אגנב קאי ואכן אם
ליכא וקידושיו אינם קידושין ובתירוצם הראשון ימשוך השומר אף שלא ידע אשלד"ע ולא יתחייב
דלא נחתו לזה משמע דסברי דהשליחות קיים המשלח ,ועל כן להאי לישנא לומר דהטעם
וקדושיו קידושין רק שאין המשלח נענש על זה כיון דאשלד"ע הוא מגזה"כ דהרי ליכא להאי טעם דברי
הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים במקום
שנעשה ע"י שליח. שהשליח שוגג ואעפ"כ ליכא שליחות וע"כ משום
גזרת הכתוב ,וא"כ הקשתה הגמ׳ שפיר נמי הכא
ובשטמ"ק בשם התוס׳ שנץ ,וכן בשם תלמיד הר"פ דבחצר נמי לא יהיה שליחות שהרי גזה"כ
ז"ל כתבו שני התירוצים וביארו בהדיא בתירוצם דאשלד"ע בכל מקרה .אבל למסקנא דהכא ששאני
הראשון ,דלכולהו לישנא ]היינו אפי׳ למד"א אי במקום שהשליח לאו בר חיובא וכמסקנא דלישנא
בעי עביד כו׳ וסובר דשייך כאן כללא דאשלד"ע[ דהתם דמשך אשומר קאי ושאני שומר משום שלא
חיילי הקידושין כשמקדשה ע"י שליח ולענין
העבירה פליגי אי חייב המשלח ע"ש.
