Page 586 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 586
Pg: 586 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
הטביחה מחייב דו"ה אלא לכאורה נראה שעצם דישלד"ע דהא לא שייך למימר דחלה הרציחה בעד
הדבר ששורו הגנוב טבוח ואם הא דטבוח מתיחס המשלח ,דהא אין שם חלות ,אלא מעשה בעלמא,
אל הגנב מדין שליחות הרי ג"כ יתחייב דו"ה וכעין אלא פירוש כאילו שעשה המשלח את מעשה
המהרי"ט דלעיל ,דלא עצם הפעולה מחייב דו"ה הרציחה .ויש דין שליחות דאין המעשה נחשב
אלא שהשור טבוח ומתייחס עליו זהו המחייב דו"ה כאילו עשאו השולח אלא שהמעשה חל להמשלח
ואי נימא הכי הרי אם בטביחה עשאו שליח לטבוח וזהו דהרמב"ם ז"ל ס"ל דאם עשה הבעל שליח
בשבת אה"נ דבגלל העבירה בטלה השליחות אבל לגרש אשתו ונשטתה ,ס"ל להרמב"ם ז"ל דהגט
בטלה רק שליחות מעשה הטביחה כיון דאשלד"ע פסול רק מדרבנן ולא מה"ת .והפירוש שלאחר
אבל הא דטבוח להמשלח זה לא בטל וכמו שנתבאר מינוי השליחות הוי המגרש השליח והרי הוא בן
וע"כ מתחייב דו"ה .שלא כן גבי מעילה שהחיוב דעת ,והרי הוא עושה מעשה הגירושין אלא
הוא רק על מעשה העבירה ואם לגבי המעשה ליכא שהחלות גירושין למשלח ולזה לא צריך דעת ,אלא
שליחות אינו עובר ,וזהו שפסק הרמב"ם ז"ל דאי
איכא איסור אחר בהדיה ליכא שליחות כלל .ולפי רק למעשה גופו.
זה ליכא ראיה לשיטת הרמב"ם ז"ל בהאי
ובזה מתפרש האי תירוצא דהמעשה קידושין חל אף
דאשלד"ע אם המעשה קיים או לא. שאשלד"ע דהא דבטלה השליחות הוא מצד מעשה
הקידושין דבזה יש עבירה וזה בטל מהשליחות אבל
ענף ג׳ שהמעשה יחול להמשלח שזה אינו עבירה בזה
ובב"מ )דף י ,ע"ב( בתוס׳ ד"ה אקפי לי קטן כתבו נשאר שליח ומהני הקידושין לכהן .ועיי"ש.
דה"ה דהמ"ל אקפי לי גדול כו' וכ"כ הרמב"ן ז"ל,
ור"ן ז"ל ,וריטב"א ז"ל בשטמ"ק דהוה מצי למימר ולפי המבואר נראה לומר גבי מעילה דס"ל
אקפי לי גדול פירוש דגם בהקפת גדול הא האשה להרמב"ם ז"ל דלא מהני השליחות כלל ,משום
דהתם גבי מעילה הוי העבירה והמעילה בעצם
לאו בת חיובא היא באיסור זה דהקפה. ההוצאה מרשות הקדש ,והיינו פעולת האכילה
וההוצאה מרשות הקדש וכיון דלעצם המעשה
והקשה הגרעק"א ז"ל וז"ל :ותימה הוא מאוד מצורף עבירה אחרת שלגביה אין שליחות הרי בטל
דאמאי הוצרכו התוס׳ לדחוק דה"ה דהו"מ לומו השליחות לגבי המעשה לגמרי ולכן פטור המשלח
דאקפי לי גדול הא י"ל בפשוטו דבאקפי לי גדול אף ממעילה ,אף שאה"נ סבירא ליה להרמב"ם
אלו היא עשתה כן בלא שליחות הבעל עוברת שבכל שליחות לד"ע המעשה חל אם יש חלות ,אבל
ג"כ אלפני עור דמכשלת להניקף א"כ במה עצם הפעולה לא חל דלזה לא :מהני שליחות ולכן
שאמר להאשה אקפי לי גדול הוי בשליחות ב׳ חלו הקידושין גבי כהן שישלח ישראל לקדש לו
עבירות היינו לאו ולא תקיפו ולאו דלפנ"ע גרושה אף שלגבי פעולת הגירושין אין שליחות
להכשיל הניקף ולגבי לפ"ע מקרי בר חיובא כיון וכמו שנתבאר .וגבי מעילה אם איכא עבירה אחרת
דבלא שליחות עבירה ג"כ עוברת על זהז עכ"ל. בהדה לא עובר משום דהתם לא שייך חלות ואז
ס"ל להרמב"ם ז"ל דודאי השליחות בטלה לגמרי
וכתב הקהלות יעקב )סימן יד( על מסכת ב"מ דאי שהרי לגבי המעשה תמיד בטלה השליחות .אבל גבי
נימא דהמעשה קיים הדבר מבואר דאע"פ שלגבי שליחות שאיכא חלות בהדיה אה"נ דהמעשה חל.
העבירה דלפנ"ע היא בת חיוב ואין העבירה דלפנ"ע
חל על המשלח מ"מ עצם השליחות לא בטלה נראה דלפי דרך זו מתבאר שפיר דבטביחה הא
ושלוחו של המשלח הוא ומשו"ה בעבירה דהקפה דמחייב דו"ה משום דשור דקנאו בקניני גניבה
טבחו ג"כ וע"ז מתחייב דו"ה ,והנה לא עצם מעשה
