Page 590 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 590
Pg: 590 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
והקשו עוד מר"ג וזקנים דאמר ר"ג ומקומו מושכר הוא הפקר קשה לי הא הלקט שנופל בעת
לו ,ומבואר שם בהדיא דמטעם חצר הוה ,אי אין הקצירה שהוא על שדה דבעל הבית כשנתייאשו
צריך עומד בצד שדהו .א"נ כרב פפא דבדעת אחרת העניים ונעשה הפקר מיד יזכה בעל השדה מדין
אין צריך עומד בצד שדהו ,ואעפ"כ קונה ואף קנין חצירו דקונה שלא מדעתו ,ואי דהבעלים
שבאין בבת אחת ,ועיין בזה מחנ"א הל׳ קנין חצר אינם עומדים שם והוי חצר שאינו משתמר מ"מ
תקשה מפ"ק דב"מ )דף יא( דאותביה רבי אבא
)סי׳ יב( והניחו בקושיא. לעולא ממעשה דר"ג וזקנים ומוכיח מזה דחצר
שאינו משתמר ג"כ קונה ,ולדידיה יקשה
והגרעק"א ז"ל תירץ וז"ל ,דהא ודאי דברי מתניתין דהכא אמאי אינו זוכה בעל השדה מדין
הש"ך צריכים טעם דמה בכך דבאים כאחד מ"מ
נימא דמתחילה זוכה בקרקע ואחר שקנה הקרקע חצר ,וצע"ג ,עכ"ל.
ונעשה חצירו זוכה לו המתנה ,ומה חסרון יש
במה שמונח החפץ מקודם במקום ההוא ,ולזה ולתרץ קושיא זאת נראה ,הא דאיתא בב"מ דכ"ו
צ"ל דס"ל להש"ך דמה שאמר המזכה שיקנה מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו ,ובתוס׳ ד"ה
המטלטלים והקרקע משמע דדעהו על כל פנים "דשתיך" הקשו דתקני ליה חצירו לבעל הגל
שלא יאוחר קנית המטלטלים מן הקרקע מדלא ותירצו דאין חצר קונה בדבר שיוכל להיות שלא
אמר אפכא ,שיקנה הקרקע והמטלטלים ,ובזה ימצא לעולם ,ובשטמ"ק בשם תוס׳ חיצונית תירץ
ס"ל להש"ך דאמרינן דאי אפשר להיות כי אם וז"ל ,דלא אמרינן חצירו של אדם קונה לו שלא
חצירו ומתנתו ,ולזבות אח"כ בזה לא הי׳ דעת מדעתו אלא ]היכא[ שהחצר היה שלו קודם לכן,
המזכה רק שיזכה בעידן שזוכה בקרקע ,א"כ שבאה המציאה לתוך החצר ,אבל היכא שאין החצר
ממילא לק"מ דהכא דקאמר קני בהמה וקני כלים שלו ]בשעה שנפלה שם מציאה[ לא קני ליה חצירו
שפיר י"ל דהיינו דתחילה יקנה הבהמה ואח"כ ומהאי טעמא ניחא הא דבעי בקידושין אי ]אגב[ בעי
ציבורין ומאי בעי ליקני ליה חצירו ]פי׳ אס"ד דבעי
יקנה הכלים מדין חצר ,עכ"ל. צבורין למ"ל כלל דין אגב הא קונה מדין חצר[ אלא
ש"מ דלא קני ליה חצירו אלא כשהחצר שלו בשעה
והנה הרואה יראה שאין בתירוצו לתרץ את
הקושיא על השטמ"ק דהא דתם איירי במציאה בגל שהמטלטלים באין לחצר ,עכ"ל.
או בכותל ישן ואין מקנה כלל ,וא"כ אמאי לא יקנה
בקנין חצר כמו דמהני בהא דר"ג .ותירוצו מהני רק והש"ך )סימן רב ,ס"ק ג( כתב כמו כן וז"ל,
ונלענ"ד דאין חצירו קונה אלא כשהוא כבר חצירו,
ליישב את הש"ך. משא"כ הכא דבחצירו ומתנתו באין כאחד ,עכ"ל.
ובקהלות יעקב )סימן כד( תירץ וז"ל ,הנראה ברור והקשה הגרעק"א ז"ל דתקשי לפ"ז הא
דלא כתב השטמ"ק דמה שמונח מקודם לכן אין דאמרינן פ"ק דמציעא )דף ט( בהא דבעי רבי
חצירו קונה לו אלא לענין שאינו קונה שלא מדעתו, אליעזר משוך פרה לקנות כלים שעליה ופריך
דבכל הקנינים צריך כוונה לקנין ,ובחצר איכא עלה אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני הא
חידושא דקונה לו שלא מדעתו ,ובלא כוונה ,ואהא חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קני ומסיק
דכתבו דבמונח מקודם לכן אינו קונה "שלא הלכתא בכפותה ואי נימא דחצירו ומתנתו באין
מדעתו" דבכה"ג לא עדיף חצר משאר קנינים, כאחר לא מהני א"כ אפי׳ בכפותה לא מהני כיון
וכמבואר בלשונו שדייק וכתב דאין חצירו ש"א דבאין בבת אחת ,עכ"ד .ועמד בזה גם בקצוה"ח
קונה לו שלא מדעתו ,אלא א"כ בא אח"כ לחצירו,
אבל במתכוון לקנות שפיר חצירו קונה גם מה )סי' רב ,סעי"ק ג(.
שמונח בו מקודם ואתי שפירכל קושיות הנ"ל דבכל
