Page 590 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 590

‫‪Pg: 590 - 19-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫והקשו עוד מר"ג וזקנים דאמר ר"ג ומקומו מושכר‬     ‫הוא הפקר קשה לי הא הלקט שנופל בעת‬
‫לו‪ ,‬ומבואר שם בהדיא דמטעם חצר הוה‪ ,‬אי אין‬       ‫הקצירה שהוא על שדה דבעל הבית כשנתייאשו‬
‫צריך עומד בצד שדהו‪ .‬א"נ כרב פפא דבדעת אחרת‬      ‫העניים ונעשה הפקר מיד יזכה בעל השדה מדין‬
‫אין צריך עומד בצד שדהו‪ ,‬ואעפ"כ קונה ואף‬         ‫קנין חצירו דקונה שלא מדעתו‪ ,‬ואי דהבעלים‬
‫שבאין בבת אחת‪ ,‬ועיין בזה מחנ"א הל׳ קנין חצר‬     ‫אינם עומדים שם והוי חצר שאינו משתמר מ"מ‬
                                                ‫תקשה מפ"ק דב"מ )דף יא( דאותביה רבי אבא‬
                       ‫)סי׳ יב( והניחו בקושיא‪.‬‬  ‫לעולא ממעשה דר"ג וזקנים ומוכיח מזה דחצר‬
                                                ‫שאינו משתמר ג"כ קונה‪ ,‬ולדידיה יקשה‬
‫והגרעק"א ז"ל תירץ וז"ל‪ ,‬דהא ודאי דברי‬           ‫מתניתין דהכא אמאי אינו זוכה בעל השדה מדין‬
‫הש"ך צריכים טעם דמה בכך דבאים כאחד מ"מ‬
‫נימא דמתחילה זוכה בקרקע ואחר שקנה הקרקע‬                                   ‫חצר‪ ,‬וצע"ג‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ונעשה חצירו זוכה לו המתנה‪ ,‬ומה חסרון יש‬
‫במה שמונח החפץ מקודם במקום ההוא‪ ,‬ולזה‬           ‫ולתרץ קושיא זאת נראה‪ ,‬הא דאיתא בב"מ דכ"ו‬
‫צ"ל דס"ל להש"ך דמה שאמר המזכה שיקנה‬             ‫מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו‪ ,‬ובתוס׳ ד"ה‬
‫המטלטלים והקרקע משמע דדעהו על כל פנים‬           ‫"דשתיך" הקשו דתקני ליה חצירו לבעל הגל‬
‫שלא יאוחר קנית המטלטלים מן הקרקע מדלא‬           ‫ותירצו דאין חצר קונה בדבר שיוכל להיות שלא‬
‫אמר אפכא‪ ,‬שיקנה הקרקע והמטלטלים‪ ,‬ובזה‬           ‫ימצא לעולם‪ ,‬ובשטמ"ק בשם תוס׳ חיצונית תירץ‬
‫ס"ל להש"ך דאמרינן דאי אפשר להיות כי אם‬          ‫וז"ל‪ ,‬דלא אמרינן חצירו של אדם קונה לו שלא‬
‫חצירו ומתנתו‪ ,‬ולזבות אח"כ בזה לא הי׳ דעת‬        ‫מדעתו אלא ]היכא[ שהחצר היה שלו קודם לכן‪,‬‬
‫המזכה רק שיזכה בעידן שזוכה בקרקע‪ ,‬א"כ‬           ‫שבאה המציאה לתוך החצר‪ ,‬אבל היכא שאין החצר‬
‫ממילא לק"מ דהכא דקאמר קני בהמה וקני כלים‬        ‫שלו ]בשעה שנפלה שם מציאה[ לא קני ליה חצירו‬
‫שפיר י"ל דהיינו דתחילה יקנה הבהמה ואח"כ‬         ‫ומהאי טעמא ניחא הא דבעי בקידושין אי ]אגב[ בעי‬
                                                ‫ציבורין ומאי בעי ליקני ליה חצירו ]פי׳ אס"ד דבעי‬
                ‫יקנה הכלים מדין חצר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬      ‫צבורין למ"ל כלל דין אגב הא קונה מדין חצר[ אלא‬
                                                ‫ש"מ דלא קני ליה חצירו אלא כשהחצר שלו בשעה‬
‫והנה הרואה יראה שאין בתירוצו לתרץ את‬
‫הקושיא על השטמ"ק דהא דתם איירי במציאה בגל‬                       ‫שהמטלטלים באין לחצר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫או בכותל ישן ואין מקנה כלל‪ ,‬וא"כ אמאי לא יקנה‬
‫בקנין חצר כמו דמהני בהא דר"ג‪ .‬ותירוצו מהני רק‬   ‫והש"ך )סימן רב‪ ,‬ס"ק ג( כתב כמו כן וז"ל‪,‬‬
                                                ‫ונלענ"ד דאין חצירו קונה אלא כשהוא כבר חצירו‪,‬‬
                              ‫ליישב את הש"ך‪.‬‬     ‫משא"כ הכא דבחצירו ומתנתו באין כאחד‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ובקהלות יעקב )סימן כד( תירץ וז"ל‪ ,‬הנראה ברור‬    ‫והקשה הגרעק"א ז"ל דתקשי לפ"ז הא‬
‫דלא כתב השטמ"ק דמה שמונח מקודם לכן אין‬          ‫דאמרינן פ"ק דמציעא )דף ט( בהא דבעי רבי‬
‫חצירו קונה לו אלא לענין שאינו קונה שלא מדעתו‪,‬‬   ‫אליעזר משוך פרה לקנות כלים שעליה ופריך‬
‫דבכל הקנינים צריך כוונה לקנין‪ ,‬ובחצר איכא‬       ‫עלה אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני הא‬
‫חידושא דקונה לו שלא מדעתו‪ ,‬ובלא כוונה‪ ,‬ואהא‬     ‫חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קני ומסיק‬
‫דכתבו דבמונח מקודם לכן אינו קונה "שלא‬           ‫הלכתא בכפותה ואי נימא דחצירו ומתנתו באין‬
‫מדעתו" דבכה"ג לא עדיף חצר משאר קנינים‪,‬‬          ‫כאחר לא מהני א"כ אפי׳ בכפותה לא מהני כיון‬
‫וכמבואר בלשונו שדייק וכתב דאין חצירו ש"א‬        ‫דבאין בבת אחת‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ועמד בזה גם בקצוה"ח‬
‫קונה לו שלא מדעתו‪ ,‬אלא א"כ בא אח"כ לחצירו‪,‬‬
‫אבל במתכוון לקנות שפיר חצירו קונה גם מה‬                                    ‫)סי' רב‪ ,‬סעי"ק ג(‪.‬‬
‫שמונח בו מקודם ואתי שפירכל קושיות הנ"ל דבכל‬
   585   586   587   588   589   590   591   592   593   594   595