Page 595 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 595
Pg: 595 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
יהני קיום ,חזינן דלא חיישינן לה כולי האי כמו בנ"ח שלא בפניו ,וכמו שתירץ המ"ל פח"י מהל׳
במקרה דשטרי הקנאה דאם אח"כ בא הלוה ואומר גזילה ,וא"כ אזלא לי' תירוצא דהפנ"י דהא ליכא
שמזויף נמי גובה כיון דבא לו בהיתר ,וא"כ חזינן לאוקמי הכי וע"כ לומר דטעמי׳ דר"מ דלא גובה
דל"ח לה כולי האי ,וא"כ הול"ל נמי דכיון דכל בשטר שאין בו אחריות כלום ,והדרא קושיא
החשש הוא רחוק אם ימות הלוה ויוציא מהיתומים
לזה ל"ח ומחזירים ,וא"כ הו"מ לאוקמי הכי ,וכיון לדוכתא.
דאוקמי דלר"מ לא גובה כלל גם לא מבנ"ח כיון
אלא דהגרעק"א ז"ל שדי ביה נרגא ,כיון
דהשטרא לאו כלום הוא הוי תיובתא. דשמואל לשיטתיה ס"ל דמלוה ע"פ אינו גובה
מן היורשים ,ודלמא ס"ל נמי דאין מגבין
אבל להגמרא גופא שהקשתה כן לק"מ דהא לבע"ח שלא בפניו רק לכתובת אשה משום חינא
כפשוטו שייך למימר דלא יחזיר שמא יגבה מיתמי, ]כמ"ד בכתובות )דף פח ,ע"א([ ,אבל עכ"פ
וכמש"כ הגרעק"א ז"ל ולכך פריך בגמרא ,אלא תירץ דפרכת הש"ס אליבא דר"מ דס"ל
דאה"נ אי בעי לתירוצי דלכולי האי לא חיישינן בבכורות )דף מט( נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם
וס"ל דלא גובה שלא בפניו ,יכול לתרץ הכי ותירץ לאו פטורים ,ומבואר שם שבחלקו הטעם ,דס"ל
דלא גובה אפילו מבנ"ח ,כיון דהשטרא לאו כלום מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמי,
הוא .אבל למפרך אפשר ,וע"ז שבחר בתירוץ אחר
ואחים שחלקו לקוחות ,עכת"ד.
הוי תיובתא ואתי שפיר.
וא"כ נראה לפי דברי רבינו זצ"ל הא דחייבים עד
סימן כ"ב שלא חלקו משום דעד שלא חלקו ,הוו יורשים
ומלוה ע"פ גובה מיורשים ,וא"כ לר"מ לשיטתיה
בתוס׳ ד"ה "מאי" שפיר קשה מבנ"ח יגבה ,היינו מיורשים .ולרבנן
הא דלא יחזיר ,והא מיני׳ דידי׳ גובים מדינא ,כיון
ב"מ )דף יד ,ע"א( ,תוס׳ ד"ה מאי טעמייהו דרבנן. דאינו מברר בדימה וזייף ,ומיתמי הא מסתמא ס"ל
תימה אי שמואל ידע ברייתא דקתני אחד זה ואחד לרבנן כהלכה דמלוה ע"פ אינו גובה מיורשים,
זה גובין מנכסיו משועבדים א"כ הי׳ לו לפרש וע"כ לומר דס"ל אחריות ט"ס וגובה גם
המשנה כוותי׳ ולא הוה איתותב ,ואי לא ידע ממשועבדים וכיון דגבי ממשועבדים לא יחזיר כיון
ברייתא מנ"ל דלרבנן אין בו אחריות וגבי שאפילו קיום לא מועיל וכמ"ש התוס׳ לעיל .ולפ"ז
ממשעבדי ]דלכן אמר דאחריות טעות סופר[ וי"ל שוב ליכא לתירוצא דהפנ"י דהא ליכא לאוקמי כמו
דלא ידע הברייתא ומ"מ אית לי׳ מסברא כדפרישית שאמר לדעת ר"מ שהרי שמא יגבה מיתמי וע"כ
לעיל דאי לא גבי ממשעבדי לא גבי נמי מבנ"ח כמו הו"ל להחזיר וע"כ לומר כתירוצא דהגמרא ,והדרא
לר"מ ]דכיון שמחל השעבוד מחל גם הקרן[ ,עכ"ל.
קושית השטמ"ק והמהרש"א ז"ל לדוכתא.
וע"כ אם לרבנן דאין בו אחריות נמי לא יחזיר ,על
כרחך הטעם משום אחריות טעות סופר הוא, וי"ל דהוי מצי לאוקמי כשאין חייב מודה והא
דיחזיר לר"מ משום דמלוה עצמו כיון דאינו מברר
דאל"ה יחזיר דממ"נ לא גבי. דדימה וזייף גובה מדינא אם יקיים ,וכיון דמלקוחות
ליכא למיחש כיון דלית ליה אחריות ,וגם אינו גובה
והגרעק"א ז"ל הקשה וז"ל :מדברי תוס׳ שלא בפניו כהאי שיטה דכתובות אם כן מחזירים
כתובות )נא ,ע"ב( ד"ה וגט חוב מוכח דחולקים ואף דאם ימות הלוה ויוציא מהיתומים ,הא לכולי
ע"ז מהא דתירצו בשם רשב"א דאתיה כרבנן האי לא חיישינן כיון דכל האי סברא דאתרע
ומיירי בפירוש שלא באחריות והרי לדבריהם בנפילה וגם הלוה מכחישו בודאי ואומר מזויף דלא
