Page 594 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 594
Pg: 594 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ר"א לומר אבל כשחייב מודה ד"ה יחזיר לפרעון יט ,ע"א( תוס׳ ד"ה מודה בשטר שכתבו א"צ
ולקנוניא לא חיישינן וכו׳ .וי"ל דהא דקאמר לקיימו וא"ת ומ"ט לא מהימן במיגו דאי בעי אמר
לפרעון ולקנוניא לא חיישינן מתניתין קשיתיה דתנן מזויף וי"ל דשמא ירא לוה לומר מזויף פן יכחישוהו
וכל מעשה בי"ד יחזיר .אלמא ל"ח לקנוניא וכו', וליכא מיגו ,ע"כ .ודעת ר"מ היא שאעפ"כ הוי מיגו
וכיון דמכח מתני׳ קאמר לא חשיב לי׳ אבל מה ]ושם כתבו עוד טעם לרש"י ז"ל משום דדבר תורה
שמפרש דלר"מ אינו גובה כלום באין בו אחריות אין צריך קיום דעדים החתומים על השטר נעשה
זה לא הזקיקה אותו המשנה לפרש ,עכ"ל התוס׳. כמי שנחקרה עדותן בב"ד ורבנן הוא דאצריכוהו
קיום כי טעין מזויף הוא ,אבל בשאר טענות כגון
והקשה השטמ"ק ]וכן במהרש"א ז"ל ועוד פרוע הוא לא הצריכוהו קיום[ .ובמתניתין הא
מפרשים[ צ"ע לדבריהם כיון דמכח מתני׳ דכל איירי לדעת ר"מ וזהו שמקשה התוס׳ הא ס"ל האי
מעשה בי"ד יחזיר קאמר דלא חיישינן לפרעון ע"כ מיגו דפרוע מיגו שיכול לטעון מזויף ולכן צריך
לאוקמי מתני׳ באין חייב מודה ,כיון דאם חייב לקיימו ,וא"כ גם אנו טענינן ליתומים וללקוחות
מודה ,ול"ח לפרעון אמאי לא יחזיר .וכיון דאוקמי וכפי שהוכיח התוס׳ ,וכ"ז לדעת ר"מ .אבל לדעת
באין חייב מודה על כרחו נמי לדעת ר"מ דאמר רבנן ולהלכה א"צ לקיימו דליכא מיגו משום שירא
יחזיר לפרש דהא דיחזיר אף שהלוה אינו מודה לוה לומר מזויף שמא יכחישוהו .וא"כ הא דאמר
משום דאינו גובה בו כלום וא"כ כל פירושו הוא שמואל מצא שטר הקנאה בשוק יחזיר ,שייך רק
מכח מתניתין קאמר ואמאי חשיב לי׳ תיובתא וצ"ע, כטענת מזוייף אבל פרוע במיגו דמזוייף לא שייך
כיון שאיירי להלכה וכרבנן שלא אמרינן האי מיגו,
עכת"ד. ולא קשיא מידי מה שהקשה שנטען פרוע במיגו
דמזוייף ,דזה ליתא לדעת רבנן .והא דלעיל אמר
והפנ"י תירץ ]בתירוצו האחרון[ וז"ל ,לאו הא בהא התוס׳ זהו רק לדעת ר"מ אליבא דשמואל .ואם
תליא דהכי קים להו אליבא דר"מ ודאי הוי מצי הלוה גופי׳ לא יכול ליטעון כן ,גם אנו לא נטען כן
לאוקמי מתני׳ במילי אוחרי בכמה גווני לדוגמא
אביא א׳ מהם ונאמר דפליגי ר"מ ורבנן באחריות ליתומים וללקוחות וא"ש בפשוטו.
ט"ס הוא ואיירי מתני׳ כשאין חייב מודה וטוען
מזויף ומש"ה קאמר ר"מ יחזיר דלמאי ניחוש אם ואין להקשות הא שאני הכא שנאמן לטעון מזויף
יקיימנו יגבה כדין למה שכתבו התוס׳ בדבריהם אפילו נגד עדי קיום וא"כ לא ירא פן יכחישוהו.
הקודמים דמיני׳ גבי שפיר ע"י קיום ואם לא טענה זו מוכחשת מתירוץ התוס׳ בסופו שכ׳ דאין
יקיימנו לא יגבה כלום ,אבל רבנן סברי דאחריות זה מיגו דטוב לו לומר פרעתי שלא יכחישנו שום
ט"ס כדאמר שמואל בהדיא לקמן ומש"ה לא יחזיר אדם כלומר מזויף כי ירא פן יקיימנו ואע"ג שהקיום
דשמא יקיימנו בסוף ויגבה מן הלקוחות שלא כדין אינו מועיל לגבות בו מ"מ אין טוען ברצון דבר
דכיון דאיתרע בנפילה אפילו ע"י קיום חיישי׳
שיכול להכחישו ,ע"כ.
לזיופי׳ לגבי לקוחות כמ"ש התוס׳ לעיל ,עכ"ל.
סימן כ"א
ולכאורה לתירוצו יקשה א"כ היכי פרכינן )בדף יג,
ע"א( אי מוקמי שמואל באין חייב מודה א"ה כי אין בתוס' ד"ה "הני"
בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי
ממשעבדי מבנ"ח מיגבי גבי ,הא מיניה דידי׳ אם לא ב"מ )דף יג ,ע"ב( ,תוס׳ ד"ה "הני תרתי מילי נינהו
יהי׳ בידו לברר דדימה וזייף ראוי לגבות ממנו בדין, חדא היא" .וא"ת אמאי חדא הוא הלא לא הוצרך
וכתירוץ הפנ"י ,ועל כרחך לומר דלא נחזיר לו
משום דחיישינן שמא יגבה מיתמי או שמא יגבה
