Page 599 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 599
Pg: 599 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דשאני התם כיון דאילו הוציאה נגזל ממוכר הי׳ דומה לא לקנין קרקע ולא להלואה ,כיון דלא תבע
מחזיר לו ההוצאה אמרינן מה מכר ראשון לשני הכסף אלא זקפן במלוה .ואמרינן בזה שלא אדעתי׳
כל זכות שיבוא לידו משא"כ בבע"ח דאם הי' דזוזי אוזפי׳ שהרי לא היתה הלואה ממש אלא
נוטל ממוכר לא הי' מחזיר לו ההוצאה ,עיי"ש שכסף התשלום של הקרקע הפכו למלוה ,וכן לא
וכו' ]וכיון[ ועיקר הפעם כיון דגם להמוכר הי׳ הוי כמכר רגיל כיון שלא תבע הכסף מיד ולכן
צריך להחזיר ההוצאה א"כ ממילא בהכסיפו אמרינן שיכול לשלמו בקרקע נמי ,שלא :כן במלוה
הגזלן דאם הי׳ משביחו לא הי' מחזיר לו רגיל ובמכר רגיל צריך לשלמו בזוזי ,ובזה מתורצת
ההוצאה ממילא גם להלוקח אינו מחזיר דלא קושית ההגהה ברא"ש ז"ל הנ"ל] .אפילו להבנתם
שייך מה מכר וק"ל ,עכ"ל. שלא איירי במקום פסידא[.
וצריך ביאור ,הרי בגזלן גופי׳ שהכסיף שדה ואח"כ סימן כ"ד
השביח אותה ,אין הפירוש שלא נעשה כאן מידי,
ושדה משובחת גזל ושדה משובחת החזיר ,אלא, בענין" :שבח והוצאה"
כיון שהכסיף את השדה חייב הוא לשלם דמי היזק
של השדה ,ומאידך גיסא כיון דהשביח את השדה ב"מ )דף יד ,ע"ב( ,איתמר המוכר שדה לחבירו
חייב הנגזל ביציאותיו אלא כיון דכל אחד חייב ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו
לשני הרי אפוכי מטרתא:למה לי ואינו משלם ,אבל
גופו של ענין הוא שיש כאן תשלומים משני שבח.
הצדדים .והגע בנפשך אם הזיק השור הגזלן או
שורו של הנגזל ,ומשו"ה הי׳ חייב לו דמי היזק כתב רש"י ז"ל בד"ה ויש לו שבח ,אם זה השביח
ואח"כ השביח את הקרקע ,הרי הדין נמי כמו את הקרקע בזבל או בגדר קודם שהוציא נגזל מידו
שנתבאר שכיון שכל אחד חייב לשני ,אמרינן שאין גובה לוקח מן המוכר שבח ,ואם תאמר הנגזל יתן
צריכים לשלם מידי ,אבל ברור הוא שכל אחד השבח שהרי השיבו קרקע משובחת ]יש לומר[
מחויב ורק מחמת שאין תועלת לשלם אחד לשני כגון שגזלה משובחת והכסיפה ביד הגזלן ,עכ"ל.
לא משלמינן הכי .ודו"ק בזה ,שהרי אין הוא וכוונת רש"י ז"ל מבוארת דיש לו שבח משמע אף
משביח את הקרקע מאותו צד ואותה צורה כפי ההוצאה ,והוקשה לו הא ההוצאה מחזיר הנגזל
שהיתה משובחת קודם לכן וע"כ לפרש כמו
משו"כ מוקי לה בהכסיפה הגזלן.
שנתבאר שיש כאן תשלומים משני הצדדים.
ובחדושי הר"ן ז"ל הקשה וז"ל ,ול"נ דאפ"ה כיון
וכיון דאתינא להכי ,הרי פשוט הכא גבי שדה דלוקח השביחה שבחא שקול מנגזל ,והדר נגזל
שהיתה משובחת והכסיפה הגזלן ,ומכרה ,והלוקח משתעי דינא בהדי גזלן ,עכ"ל .וכן הקשו שאר
השביחה ,שאף אמנם שכל כחו של לוקח מכח
מוכר ,שמה מכר כל זכות שבידו ,והרי אכן למוכר הראשונים ז"ל.
ישנה הזכות לתבוע היציאות אלא שלא מקבל את
היציאות כיון שהוא הכסיפה וחייב לשלם מ"מ מצד ותירץ הגרעק"א ז"ל וז"ל ,ואפשר דכוונת
אחד לנגזל ,וע"כ לא משלם ,וכמו שנתבאר ,וא"כ רש"י ,לפי מה שכתב הרי"ף ז"ל להסביר הא
הכא שללוקח הזכות לגבות דמי יציאותיו מכח דבע"ח אינו מחזיר הוצאה ולמה יהיה עדיף
מוכר אין לו קשר עם חוב המוכר שהכסיפה כי אם מיורד לתוך שדה חבירו ,דביורד נחית אדעתא
עם זכותו לקבל את יציאותיו ועל כרחו של נגזל להשתלם ממרי דארעא אבל בלוקח נחית אדעתא
לשלם ללוקח דמי יציאותיו שהוא בא מכח גזלן. לחזור על המוכר .ובש"ך סק"י כ׳ עלה אע"ג
דבלוקח מגזלן הנגזל מחזיר ההוצאה ולא
אמרינן ג"כ דהלוקח נחית להשתלם ממוכר,
