Page 604 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 604
Pg: 604 - 19-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ואוכל ולא בפחות משוה פרוטה מדאמר בריש וי"ל דלהרמב"ם ודעימיה כפי שכתב הש"ך )סימן
איזהו נשך )ב"מ ,דף סא ,ושם( למה לי דכתב קסו ,ס"ק ו( ,דטעמו דכיון דהתנה עמו הוי כאילו
רחמנא לאו בגזל ,לאו ברבית ,לאו בהונאה ואם יש שוכרו מעכשיו .א"כ הוי שוב כחצר דקיימא
רבית בפחות משוה פרוטה ,הא איצטריך לאו לאגרא ,וחשיב נשך כשאר רבית .ולהרא"ש מאחר
ברבית לפחות משוה פרוטה ,והנך נמי לא ילפינן והוא מחשיב זה נהנה וזה לא חסר ,ליכא דין רבית
מיניה דמה לרבית שכן ישנה בפחות משוה פרוטה בזה ,דלא חשיב שקיבל כלום ,כיון שלפי ההלכה
דבר זה לא שוה כסף ,הרי נחשב שלא קיבל דבר
עכ"ל. השוה כסף ,וממילא אינו נוגע לרבית כלל .ודו"ק
בזה .וע"כ פטור ,וע"כ גם הגמ׳ לא הזכירה זאת
וכתב הגרעק"א ז"ל וז"ל :תד"ה אם אינו ענין ,ויצא כלל ,שהכל תלוי בתר דיני ממונות אי בעי לשלומי
בפחות משוה פרוטה ,בפשוטו היה נראה דהיינו, על כגון דא או לא ,ומאחר ולא בעי לשלומי ,חשיב
דוקא היכא דהלואה והרבית יחד לא היה בו ש"פ כלא קיבל כלום ,ופטור גם מדיני ריבית של תורה.
כגון שהלוה לו חצי פרוטה בעד ג' רבעי פרוטה או ודו"ק .ולהרמב"ם ודעימיה שמאחר והתנה חשיב
חצי פרוטה בפרוטה אבל בהלוה לו פרוטה בעד כחצר דקיימא לאגרא ,ודמי למי שמונע חבירו
פרוטה וחצי אף דהרבית הוא פחות משוה פרוטה מלהכנס בביתו מתחילה ]עיין תוס׳ ב"ק בסוגיא
אסור ,דכמו דהמיעוט דקרקע הוא רק קרקע דז"נ וזל"ח[ שרשאי למונעו ,וממילא אם התנה הוי
בקרקע אבל במעות הרבית קרקע הוי רבית חסר ,וחייב לשלם על מה שנהנה ודר שם ,וממילא
כדמסקו תוס׳ ,וכן בהיפוך היכא דהלוה קרקע הוי רבית גמורה עם נשך ועם תרבית ,וע"כ לא
בקרקע והרבית מעות הוי רבית כמ"ש הסמ"ע, הזכיר זאת בגמ' .ודו"ק .כלומר ,דמאחר ובדיני
וא"כ י"ל דהמיעוט פחות משו"פ הוא רק דאופן זה ממונות חייב לשלם ,חשיב שהחסיר לו וגם
דהלואה היא פחות משו"פ ,אבל באמת נסתר זה
מדברי תוס׳ כתובות דהוכיחו דאין רבית פחות שהתרבה ממונו .וה׳ יראנו נפלאות בתורתו.
משו"פ מדאמרינן דלא לכתוב ריבית ותיתי מגזל
ואונאה ,הא מ"מ צריך לרבית פחות מש"פ ע"ש. סימן ב׳
ואם נימא דבהלוה פרוטה בפחוטה ומחצה הוי רבית
עדין יקשה דאיך נלמד זה מגזל ואונאה ,הא מה "בריבית פחות משוה פרוטה ובריבית
שמחסר ממון חבירו הוא רק חצי פרוטה דאין בו בקרקע"
משום גזל ומה בכך דהלוה לו פרוטה הא ילפינן
מגזל דהוא רק על לקיחת רבית דמחסר ממון ב"מ )ס"א ,ע"א( תוס׳ ד"ה "אס" בא"ד :וי"ל
חבירו ,אע"כ מוכח דגם בכה"ג ליכא רבית ,אבל למדרש כלל ופרט וכלל ,לא תשיך כלל ,כסף אוכל
מ"מ לקושטא דמלתא לא ידעתי היטב איך מחלקים פרט ,כל דבר חזר וכלל ,מה הפרט מפורש דבר
הלמוד כלל ופרט .לחצאין דלגבי קרקע ממעטים המטלטל וגופו ממון כו׳ יצאו קרקעות שאין
רק בהלואה ורבית הכל קרקע ולגבי פחות מש"פ מטלטלין ויצא פחות מש"פ שאינו ממון .וכו׳
ממעטים אף דהלואה היה פרוטה והרבית חצי והדאמר בערכין )דף לא ,שם( גבי בתי ערי חומה
רבית גמורה היא והתורה התירה התם הלוה מעות
פרוטה .עכ"ל. על הקרקע אבל קרקע בקרקע אפשר דשרי מן
ונ"ל ע"פ הגידולי תרומה הובא במשנה למלך )פ"ו, התורה .ע"כ.
ה"א( שכתב דכי היכי דמיעוטא דקרקע ,הוי בגוף
ההלואה שיהא קרקע ,בהלואת כסף ורבית קרקע והתוס' כתובות )מו ,ע"א( כתב בד"ה אתיא וז"ל
אסור כשאר רבית ה"נ בפחות מש"פ היינו אע"ג דאין רבית בקרקע אלא דווקא דומיא דכסף
שההלואה עצמה כל שהיא פחות מש"פ אין בה
