Page 606 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 606
Pg: 606 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
הלואה .ואילו במתניתין איירי בחוב מחמת מכר. תוס' בדרך חולקים דבחוב בעלמא קונה אפילו
וצ"ע. מדרבנן דהוי ל"ש .וצע"ג ,עכ"ל.
די"ל דל"ק משום שבמתניתין איתא" :אמר לו הרי והנה קושיה הגרעק"א ז"ל קושיא עצומה היא,
חטיך עשויות עלי ,בשלשים והרי לך אצלי בהן יין אמנם אי קשיא הכי ,הרי קשה ג"כ על הגמ׳ .דהרי
ויין אין לו" והרי כשיין אין לו אינו מתכוין להקנות בגמ׳ פריך על מתניתין דאיתא "ויין אין לו" הא יש
לו כי אם להתחייב לתת לו יין .הרי גם בדיוק לו מותר מההוא דהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד
שמדייקים וזא יש לו איירי באותו אופן שאינו על גורנו ואומר תן לי מעות שאני רוצה ליקח בהם
מתכוין להקנות כי אם מתחייב לתת לו יין ,ואם יש חטים ,אמר לו חטים יש לי .שאני נותן לו צא ועשה
לו יין מותר .משום שלא מיחזי כריבית הכי ילפינן עלי כשער של עכשיו ,ואני אעלה לך כל שנים עשר
בגמ׳ .וממילא לפי דיוק זה אין נפקא מינא שהוי חוב חדש ,אסור דלאו כאיסרו הבא לידו דמי ,א"ל אביי
מחמת מכר .שהרי אינו מתכוין לקנות אלא רק אי דלא דאיסרו הבא לידו מאי איריא אין לו אפילו
להתחייב ודמי ממש לחוב מחמת הלואה שלא קונה
ורק מתחייב וחשיב ריבית והכא נמי וזוהי קושיות יש לו נמי ,ע"כ.
אביי ואתי שפיר. וצ"ע הא בברייתא איירי בהלואה ,והוא שכיח וע"כ
לא קונה והו"ל ריבית .ואילו במתניתין איירי בחוב
ולפי זה מתורץ גם קושית הגרעק"א ז"ל הבא מחמת מכר שמכר לו חיטין ,וע"כ קונה כיון
האחרת "אלא דקשה קצת דמאי פרכינן בגמ׳ דלא שכיח וא"כ מאי פריך בגמ׳] ,ואח"כ מצאתי
מברייתא דהיה נושה כו' ,דלמא הברייתא מיירי שהעיר כמו כן הרש"ש ז"ל[ וע"כ למימר דס"ל
בפסק בגוף החוב ,ולא בהנאת מחילה מלוה, השתא דאין חילוק בין חוב מחמת מכר לחוב מחמת
עכ"ל כלומר דאם פסיק בגוף החוב לא קנה הלואה וא"כ שפיר פריך התוס׳ ,ומתורצת קושית
וכמש"כ התוס׳ )דף מו (:ד"ה יש עיי"ש.
]ואילו במחליף דמי שור בפרה איירי בהנאת הגרעק"א ז"ל.
מחילת מלוה והכא נמי במשנתנו נוקי הכי וזוהי
אמנם לקושטא דמילתא היאך ס"ל לגמ' הכי והרי
קושית הגרעק"א ז"ל[. חילוק זה מפורש להלכה בשו"ע חו"מ )סימן קצט,
סעיף ב( וז"ל השו"ע שם :וכן ראובן שמכר
אמנם לפי הנ"ל אתי שפיר דהדיוק הוא שאע"פ מטלטלין לשמעון במנה וקנה שמעון המטלטלין
שלא מתכוין להקנות ממש אלא רק להתחייב ונתחייב ראובן בדמים ואח"כ היה לשמעון
דאעפ"כ אם יש לו משמע ממתניתין דלא הוי ריבית מטלטלים אחרים למכור וא"ל ראובן מכור אותם
וזוהי קושית הגמ׳ וע"כ לא שייך לאוקמי באופן בדמים שיש לי בידך מדמי המכר ואמר ליה הן
נקנין אותן המטלטלים לראובן בכל מקום שהם
שקונה ודו"ק כי נכון הוא. ואע"פ שלא:משך ולא הגביה שגם זה דבר שאינו
מצוי הוא ולא גזרו ביה רבנן אבל אם היה עליו חוב
אמנם לפי ביאור זה הק"ל של הגרעק"א ז"ל שלא מחמת המכר וא"ל מכור לי מטלטלין בחוב
הראשונה על התוס' ד"ה הרי שנושה וכו׳ ומאי
פריך התוס׳ והרי שם איירי בחוב מחמת מכר דלא שיש לי אצלך ונתרצו שניהם לא קנה ,ע"כ.
שכיח ואילו בנידון דידן איירי בחוב מחמת הלואה
וא"כ צ"ע מאי פריך אביי .ועיין רש"י ז"ל ד"ה
וצ"ע. אפילו יש לו יין נמי ,דהאי תנא בעומד על גורנו
קאמר דיש לו חטין ואפילו הכי אסר .עכ"ל .וקשה
סימן ד׳ כנ"ל הא בעומד על גורנו איירי בחוב מחמת