Page 609 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 609
Pg: 609 - 20-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ועיין בתוס׳ )דף טז ,ע"א( ד"ה האי שמשמע והגרעק"א ז"ל כתב )באות מג( וז"ל :בא"ד ומהם 2
כדברינו שהוא פירוש לדבריו שזוהי כוונתו לאופן הרמב"ם אין זה מוכרח בכוונת רש"י דיש לומר
דמיירי דפוסק בהנאת מחילת מלוה וכמו דצריך $customer
המועיל. לומר בפשוטו דדעת תוס׳ דנראה להדיאמדבריהם
בסוגיא דף ס"ב ד"ה "אע"פ" דהיתר דרבית תלוי
והשתא דאתינא להכי מיושב שפיר קושית באם הוי קנין לענין מי שפרע והרי תוספות ס"ל
הגרעק"א ז"ל דהנה באמת גם בתוס׳ אין לפרש בפשיטות דאין קונין במלוה כמבואר בדבריהם
הכא דאיירי בהנאת מחילת מלוה ומשום דזה במסכתין )דף מו ,ע"ב( ד"ה יש דמים וכן בדבריהם
דמפרשינן הוא רק כאשר מהניא לקנין גמור לעיל )דף טז ,ע"א( ד"ה האי שטרא וא"כ הא דיש
וכההיא במחליף דמי שור בפרה שאז מהניא הקנין לו יין מותר ע"כ מיירי בהנאת מחילת מלוה ולומר
משום דלא שכיח אבל בנידון דידן דלא מהני הקנין דס"ל לתוס׳ דאף דאין קונין במלוה מ"מ הוי קנין
אין שום טעם לפרש דבריו ומשאירים אותו כמלוה לענין מי שפרע יקשה מדפי׳ התוס' דשמעתין ד"ה
רגיל וגם לתוס׳ לא מפרשינן שכוונתו להנאת הרי שנושה כו׳ תימא דהלא מעות קונות הכא וכו׳
מחילת מלוה אלא כוונתו למלוה ומהני רק למי ומה הקשו דלמא מיירי בלא אמר בהנאת מחילת
שפרע ולא מהני לקנין ותוס׳ ס"ל דאף דאין קונין מלוה דלא הוי קנין כלל וההיא דיש דמים כחליפים
במלוה מ"מ הוי קנין לענין מי שפרע ולא קשה מה הא ס"ל לתוס' שם באמת ומיירי בהנאת מחילת
שהקשה הגרעק"א ז"ל מהתוס׳ הרי שנושה שא"כ מלוה אע"כ דס"ל דבזה לא פליג ר׳ אושעיא דס"ל
מאי פריך התוס׳ דלמא מיירי בלא אמר בהנאת דבמלוה ליכא קנין כלל אפילו לענין מש"פ והוי
מחילת מלוה דלא הוי קנין כלל זה אינו קושיא
שהרי הכא אי נפרש דבריו בהנאת מחילת מלוה כרבית ,עכ"ל.
היה קונה לגמרי ואז אכן מפרשינן דבריו וע"כ
הקשו התוס׳ שפיר אבל לאחר התירוץ שלא מהני והנראה לומר בזה דהתוס׳ ב"מ )מו ,ע"ב( ד"ה "יש
לקנין גמור שוב אין לנו הכרח לפרש את דבריו דמים שהם כחליפין" כתב ומקני להו במחילת
וממילא הוי רק מלוה בלבד ומהני רק למי שפרע הדמים ע"כ וצריך בירור האם הכונה שאומר כן
ואכן לא מפרשינן דבריו וזהו להתוס׳ ולרש"י ז"ל בפירוש או שאנו מפרשים דבריו שכוונתו לאופן
גם מתפרש כפשוטו ומהא דקונה ומי שפרע נראה המועיל והוא בהנאת מחילת מלוה והנראה שעל
כפשוטו שמהני בקרקע לגמרי וכהרמב"ם ז"ל וזוהי כרחנו לפרש כהצד השני שכך אנו מפרשים דבריו
הוכחת התוס׳ יו"ט ,ואכן גם הגר"א ז"ל פירש כן בבחינת אין אדם מוציא דבריו לבטלה ומפרשים
דבריו לקנין המועיל ובמיוחד בסוגיין בהרי שהיה
בדעת רש"י ז"ל והדברים מאירים בעזה"י. נושה בחבירו ועמד על גרנו והקשה תוס׳ ד"ה הרי
שיהני בתור קנין שהרי במילתא דלא שכיח מעות
אמנם ברור שאין הכרח לבאר כן בתוס׳ כי יתכן קונות והרי בברייתא לא איירי כלל בהנאת מחילת
לומר גם שאכן מפרשינן בהנאת מחילת מלוה מלוה ודבריו של הקונה כתובים להדיא בברייתא
אפילו לענין מי שפרע ובמלוה יתכן שלא קני כלל "תן לי מעות שאני רוצה ליקח בהם חטים" ולא
אפילו לענין מי שפרע ]וכך פירש הגר"א )בדף מו, כתיב כלל בהנאת מחילת מלוה וע"כ למימר
שמפרשים דבריו וע"כ גם התוס׳ לא פרש שאמר
ע"ב( עיי"ש[. הכי ואפילו התוס׳ )בדף מו ,ע"ב( כתב ומקני להו
במחילת הדמים ולא אמר דאיירי דשאמר שמקנה
ולהראב"ד ג"כ לא מפרשינן דבריו ,אלא שבמלוה
אסור רק לענין רבית אע"פ שלא קאי עליו לא במי במחילת הדמים ,ודו"ק.
שפרע ולא בקנין ואעפ"כ מהני ומשום שלא מחזי
כרבית ודו"ק.
