Page 614 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 614
Pg: 614 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ויש לומר שרש"י ד"ה חרש פירש שמדובר בחרש גמור ,ועל זה אמר רב שאם יכול לדבר מתוך הכתב ,ויודע
לכתוב על הקלף כתבו ותנו גט לאשתי אתם פלוני ופלוני ומסר להם ,פיקח גמור הוא ,וכותבים ונותנים ,ואם
כן אע"פ שהוא חרש גמור הוא כשר לתת גט לפי רב כהנא לכן קשה שמהברייתא משמע שחרש גמור אין
אופן שיכול להגיד ,אבל על המשנה לא קשה ,כי לא כתוב שבחרש גמור מועיל לכתוב גט אלא דוקא במי
שאינו מדבר ולכן לא קשה ,ומה שהביא רעק"א מדובר בחרש שוטה ועל זה לא איירי .לא המשנה ולא רב
כהנא.
דף פג.
כתב בגליון הש"ס ,אלא מעתה בת אחיו כו' היינו פירכא .לא זכיתי להבין דאינו מהדומה דהתם לא נופלת
לפניו לייבום דהא הגט התירה גם ליבם אלא דא"א לו לייבם לאז יעקר התנאי ויתבטל הגט וכמ"ש תוס' לעיל
דמה"ט אינה פוטרת צרתה דלא דמי לאחות אשה דאכתי לא הוי ערוה עד שתבעל .ובזה כיון דזקוקה לו
ואעפ"כ אינו יכול לייבם מחמת תנאו זהו הוי גרם עקירת המצוה וצלע"ג .ע"כ.
ונראה לומר ,על פי מה שכתב להקשות בספר מצפה איתן וז"ל :וק"ל הא ר"ט מתלמידי ב"ש הוא דמתירים
צרת הבת כדאי' ביבמות ]טז [.ושם ]יג [:מפרש רבא טעמייהו דב"ש משום דאי איסור ערוה קדים לא חייל
איסור אשת אח ,והוי כצרת ערוה שלא במקום מצוה ,וא"כ מאי ביטול מצות יבום שייך ביה ,כיון דהוי כמי
שאינה אשת אחיו כלל .ע"כ.
ויש לומר ,כיון שהביא לידי מצב שאשת אח לא תתיבם זה בעצמו נחשב גרמא לעקור דבר מן התורה ,כי
מכל מקום מצות התורה היא לקרוא שם לאחיו ובזה הוא גרם שלא יקרא שם לאחיו ומכל מקום מותר לישא
את בת אחותו .והכא נמי בנידון דידן אין טעם לבא מטעם שהוא גורם לעקור דבר מן התורה ,משום שמכל
מקום אינו יכול ליבם מחמת תנאו ,ואע"פ שכאן יותר חמור משום דאכתי לא הוי ערוה עד שתבעל ,כיון
שזקוקה לו ואע"פ אינו יכול לבעל מחמת תנאו ,זה הוא יותר גרם לעקירת המצוה ,מכל מקום לא חשיב גורם
לעקור מצוה כיון שכך הלכה שבמקרה כזה אין מצות יבום ,כפי הכלל כל דבר שאם יחול לא חל מעיקרא
לא חל .ואע"פ שעל ידי זה לא יקרא שם לאחיו ,לית לן בה ,כי מכל מקום כך הוא דין התורה ,כפי שהדין כן
באדם שנושא בת אחיו.
דף צ.
כתב בגליון הש"ס ,תוס' ד"ה מה להלן וכו' בב' לאוין .קשה לי היאך חל איסור מחזיר גרושתו על איסור
סוטה בלא כולל ומוסיף ,ולומר דהוי גזירת הכתוב מנ"ל זה הא י"ל דצריך קרא להיכא דבאו עדי הזמה
והזימו לעדי הטומאה וצ"ע .וע' רשב"א בתשובה ס' תקנז וצריך לי עיון גדול .ע"כ.
לפי הגהות מהר"ב רנשבורג מתורץ שפיר וז"ל :בירושלמי פריך כו' ומשני לעבור עליו בב' לאוין .בלאו
כצ"ל וכ"כ בשו"ת פנים מאירות ח"א סס' קד יעוש"ה וכ"ה בירושלמי .ע"כ .וכן כתוב בהגהות וציונים וז"ל:
צ"ל בלאו וכן הוא בהדיא בירושלמי .ע"כ .ואם כן חל עליו רק הלאו של "לא יוכל בעלה לשוב לקחתה"
והוא איסור שמוסיף לאו ,ואילו לסוטה אין לאו .ועיין חיים שאל )סי' ו ,ס"ב(.
614
