Page 615 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 615
Pg: 615 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
המביא גט וכו' צריך שיאמר בפני נכתב ובפני מסכת גיטין
נחתם .וראיתי להרב גט מקושר בסו"ד דף ל"ה
ע"א שכתב וז"ל :דבלשון דקרא דוקא כתיבה ולא דף ב ע"א
חתימה אבל בלשון בני אדם ובלשון המשנה
ובלשון התלמוד חתימה בכלל כתיבה וכמו שהעלה תוס' ד"ה ואשקלון וכו' .וכן יש לתרץ גבי
הרב פ"ח ז"ל וכו' דודאי בלשון בני אדם ובלשון אשקלון וכו' .וגבי רקם וחגר ,פי' דלא נצטרך
תלמוד חתימה בכלל כתיבה וכו' ,איברא דאיכא לומר ,דחד רקם בא"י ,וחד בחו"ל ,אבל עכ"פ
למידק ע"ז למה תקנו חז"ל בשליח המביא גט ממ"ה צריכים אנו לומר ,דתרי רקם הוו ,כמו שהכריחו
שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואמרינן בריש לעיל בלא זה ,דרקם דקרא במערב ,ודמתניתין
המביא תניין דאם אמר בפני נכתב ולא אמר בפני במזרח ,אלא דכפי זה נימא דתרי רקם הוו וכולם
נחתם פסול לרבא דאמר דנתקן משום דלא בקיאי בא"י ,וכפי זה לא יצדק תירוץ מהרש"א ז"ל בד"ה
לשמה ,כיון דבלשון בני אדם חתימה בכלל כתיבה
כשאמר השליח בפני נכתב אית ליה דיו דממנו המביא ע"ש ,ודוק.
נשמע שבפניו נכתב ונחתם כל זמן שלא אמר )שרביט הזהב(
בפירוש שלא נחתם בפניו עכ"ל .ולי נראה לתרץ
דהתם שאני דלא סגי לומר בפני נחתם משום כיון ד"ה ואם יש עליו עוררין וגו' ,ומיהו מזה אין
דמעיקרא התקנה דבפני נכתב היא משום דכתב להוכיח וכו' ,דאפילו לא טענינן מזויף וכו' .ר"ל
קרא וכתב לה לשמה .והם אינם בקיאים בלשמה דלעולם מזויף לא טענינן ,עם היות שאביהם היה
וא"כ אי הוו מתקני דוקא בפני נכתב לא הוו משמע יכול לטעון כן ,משום דכל מילתא דלא שכיחא לא
מיניה דחתימה נמי משום כיון דעיקר התקנה על טענינן להו ,וכן טענת נאנסו דלקמן לא טענינן להו,
לשמה וא"כ טעינן למימר דלא בעינן דוקא כתיבה, דההיא מילתא דלא שכיחא ,ונ"מ שאם אין יכולים
ור"א היא דבעי דוקא כתיבה לשמה וחתימה לא בעי לטעון פרוע ,כגון שהוא תוך הזמן וכיוצא ,לא
לשמה ,ולר"א וכתב קאי דוקא על הכתיבה ולא טענינן מזויף ,ודע שדברי התוס' דהכא ,דנאנסו ,לא
החתימה ולכך תקנו בפני נחתם נמי דמשום דגם טענינן להו ,אינם מוסכמים ,ועי' טור חו"מ סי' ק"ח
חתימה בעי לשמה ,אבל בשאר דוכתי בתלמודא או
במשנה כשאומר לשון כתיבה נכלל נמי חתימה כיון ס"ד ,ודוק.
)שרביט הזהב(
דלא קאי על הקרא ליכא למיטעי .ודוק:
)ימי אברהם חאלימי( בא"ד דהא אית ליה מודה וכו' .פי' דמחלוקת
היא ,אית מ"ד מודה בשטר שכתבו ,אלא שאמר
ד"ה ואם יש עליו עוררין כו' .ולא טענינן מזוייף שהוא פרוע ,צריך המלוה לקיימו ממקום אחר ,ואם
משום עגונא ,והר"ן ז"ל לקמן עלה דהך מתני' כתב לא נתקיים ממקום אחר ,אמרינן דנאמן הלוה לומר,
טעם אחר .וז"ל ממתני' ליכא למגמר דלא טענינן פרוע ,מגו דמזויף ,ורב ס"ל ,דמודה בשטר שכתבו,
מזוייף לפי שאין אשה זו ממונו של בעל אלא אין לקיימו ולא מהימן הלוה לומר פרוע ,במגו
ברשות עצמה היא להנשא כו' ועוד שמתוך חומר דמזויף ,וכיון דרב אית ליה דאביהן עצמו לא היה
שהחמרת עליה בסופה כו' יע"ש .ואין דבריו יכול לסתור השטר בטענת פרוע ,גם להם לא
מובנים לי ,דהא קתני במתני' אחד גיטי נשים ואחד טענינן ,כ"ז פשוט שם בגמ' .ולהקל על המעיין
שחרורי עבדים כו' ומשמ' דהמביא ג"ש בא"י אצ"ל
כתבתי זה.
)שרביט הזהב(
615
