Page 617 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 617
Pg: 617 - 20-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
הנאמנות אכתי לא שבקת חיי דמצי למכתב שטר ועיין במו"ה מש"כ שהצ"ע לשיטת ר"י ,ולע"ד
בנאמנות שהאמינו כתרי עדים ,דכה"ג לכ"ע לא נראה ברור כמ"ש בס"ד.
אמרי' מגו דהוי מגו במקום עדים כמ"ש הרשב"א
ח"ד סי' ס"ח והביאו בב"י בסי' ע"א אלא ע"כ דלא )שלמי תודה(
חיישינן כולי האי ,וע"ש במהרימ"ט בסי' ס' ע"ש.
)משמרות כהונה( בד"ה מכפר לודים וכו' אור"י וכו' נקראת כפר
לודים ע"ש בני לוד וכו' ולא חשיב כלוד עצמה
תוס' ד"ה המביא גט וכו' ואומר ר"י דאפילו וכו' עכ"ל .הקשה מהרש"א ז"ל וז"ל למ"ל
בצד של א"י צ"ל בפ"נ וכו' .וק' דהא בגמ' משמע לתלמודא למימר לקמן דר"א הוסיף כפר לודים
דרקם וחגר לאו מא"י דהא קרי להו בגמ' סמוכות משום דמובלעת בתחום א"י הוא ,הא איכא למימר
לא"י ,משמע דהם לאו מא"י כדכתב הרשב"א יע"ש דהוסיף כפר לודים מה"ט אעפ"י שנקראת ע"ש לוד
וכו' עכ"ל .ויש ליישב דמשום דלקמן בדף ד' ע"א
ועיין באליה רבה ודוק: קאמר תלמודא רבא מתרץ לטעמיה ורבה מתרץ
)אמרי נועם( לטעמיה ,ולרבא מוכרח דלר"ג הוי טעמא
דמובלעות כגון כפר ]לודים[ משכח שכיחי
דף ב ע"ב שיירתא ,דאם איתא דטעמיה משום שנקראת ע"ש
בני לוד וחשיב כלוד עצמה ,הו"ל לר"ג למימר דגם
בד"ה עד אחד נאמן באיסורין וא"ת מנ"ל מכפר לודים לשאר ארץ ישראל חוץ מלוד צריך
דע"א נאמן באיסורין וכו' עכ"ל .הק' ה' גבול לומר בפ"נ ובפ"נ וא"ל כיון דר"ג מוכרח דטעמיה
יהודה ,וז"ל :ואימא מדאיצטריך דבר דבר דבעינן דמכפר לודים שכיחי ,ממילא גם ר"א קאי אהך
שנים גבי ערוה ,מכלל דבשאר איסורין אפילו ע"א טעמא ,ואתא ר"א למימר דמובלעות נמי לא ,אלא
נאמן ע"ש .ונראה ליישב דאדרבא אמרינן דילפינן שלא תחלוק ,ואגב בא ר"א להוסיף רבותא על
מהתם דבעינן תרי ,וכעין מ"ש מהר"ם שיף ז"ל רבותא אפילו ללוד שבני לוד שם ,דבשלמא אי ר"ג
לקמן בתוס' ד"ה הוי דבר שבערוה .עוד נ"ל ליישב לא מיעט אלא מכפר ]לודים[ ללוד אבל לשאר
דהתוס' מקשים מנ"ל משום דע"כ לא ילפינן מקומות צריך לומר א"ש פי' התוס' לחוד ,אבל כיון
מדאיצטריך דבר דבר גבי ערוה ,דא"כ היי נאמן דר"ג אכל מקומות קאי ומיעט מטעם מובלעות ודאי
אפי' באיתחזק איסור' כיון דהאי ג"ש דדבר דבר דעיקר ר"א לא אתא אלא לסתור טעמא דר"ג ואגב
איירי באיתחזיק איסורא דבלא איתחזיק איסורא נקט רבותא אחריתי ,והשתא כיון דלרבא מוכרח
ע"א נאמן כדקאמר הש"ס .אבל הכא דאיתחזק לומר הך טעמא דמובלעות ,אמרו נמי לרבה אע"ג
איסורא הוי דבר שבערוה ,משמע הא לא איתחזק
איסורא ניחא דעד אחד נאמן ,וא"כ כיון דאמרינן דלרבה ה"מ אתי טעמא כהתוס' גרידא ודוק.
מדאיצטריך ג"ש דדבר דבר דבעינן תרי באיתחזק )ועד לחכמים(
איסורא ,משמע הא בשאר איסורין אפילו איתחזק
איסורא ע"א נאמן ,ולהכי מקשים מנ"ל דע"א נאמן בא"ד דאם לא טעני' מזוייף טעני' פרוע וכו'
עכ"ל .מהרימ"ט בסס"י ס"ב הוכיח מכאן דאפי'
ודוק: שטר שכתוב בו נאמנות אי אית ליה מגו מבטל
)שערי ציון( הנאמנו' .דא"א דאין מגו מבטל הנאמנות ,אכתי לא
שבקת חיי ,דמצי למכתב שטר בנאמנות ואזדא לה
טענת פרוע ע"ש ,ותמהני דאפי' נימא דמגו מבטל
617
