Page 619 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 619
Pg: 619 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דלרבותא כתבו הני תרי דאפילו הני נאמן מטעם האי דאמר רובא בקיאין דהא איכא מיעוטא וחזקה
תיקון ,וכל שכן ניקור גיד וחלב דמלבד דיכול דאיתתה ,והתם אמרי דמעוטא וחזקה הוי פלגא
לתקנו בלא"ה נאמן משום דלא הוי אתחזק איסורא ופלגא ,ותירץ רבי נר"ו דהאי איתרבה במאי
לחוד ,דהא בחתיכה זו היו בה איסור והיתר דמתרבא הא דר"מ ,דכיון דלר"מ דחייש למיעוטא
מעיקרא שהרי יש בה בשר ו ֵחלב ,וממילא כשמעיד אמר רחבא ליכא למיחש משום דהוי מיעוטא
שזה הנשאר הוא מההיתר וכבר הוסר האיסור נאמן דמיעוטא דלא גמירי ,כ"ש לרבנן דלא חשיב האי
כיון דמעיקרא נמי היתר הוה התם ,אלא אפילו מיעוטא להצטרף עם חזקה דאיתתא ואפשר לומר
שחיטה וטבל דהכל איסור מעיקרא נאמן משום דה"ק דמשום עגונא הוי בלא התחזק ובלא איתחזק,
דבידו לתקן ,זה נראה ומ"מ אינו נכון ,אח"כ ראיתי
לט"ז ביו"ד סימן קכ"ז ס"ג ,דסבר כסברא זו עי"ש, עד אחד נאמן.
)חידושי הרב אנג'יל(
ועיין ברא"ש פרק הניזקין.
)חי' ר"מ מאימראן( בד"ה עד אחד כו' וי"ל כו' וגם בידה לטבול
עכ"ל .פי' דבנידה אף דאתחזק איסורא כשהיא
תוס' ד"ה דאתיוה בי תרי וכו' ,כיון דשלח לה רואה כיון דהאי חזקה ממילא פסקא דאינה כחזקה
גט וכו' .ק"ק דכפי זה אמאי הצריכו לשליח לומר שתהא רואה לעולם ואף דכל כמה דלא טבלה היא
בפני נכתב ,כיון שיאמר ששלחו לחוד סגי, טמאה מ"מ בידה לטבול וא"כ שוה ללא אתחזק
דמסתמא כיון ששלחו כדין עשה ,וי"ל כדברי התוס' איסורא ואין בידו כו' ודברי מהרש"א ז"ל הם
לקמן ד"ג דכשיאמר בפני נכתב ,דייק טפי ולא
משקר ע"ש ,אבל בתרי לא הצריכו ,כיון שאית להו סתומים קצת ודברי ב"י אינם מבוררים ,דוק.
)אור יקרות יצחקי(
מגן.
)שרביט הזהב ב( תוס' ד"ה עד אחד וכו' ולא היה לו להזכיר
הפרשת וכו' .לא ידענא למה לא כתבו גם ניקור
בד"ה ורבנן הוא כו' וק' דבהוחזקו ב' יב"ש הגיד] .אחר כך ראיתי בנמוקי יוסף פרק האשה
אפי' נכתב לשמה הוא פסול כו' עכ"ל .וא"כ מה כתב גם בניקור גיד וחלב משום דבידו לתקן עי"ש,
יועיל נמי אם יאמר נמי בפ"נ לשמה ועיין בחדושי ועיין בט"ז ביו"ד סימן קכ"ז ,גם בתוס' פסחים דף
הרשב"א באורך עכ"ל מהרש"א ז"ל וק' דהשתא ד' ע"ב ד"ה המנוהו הזכירו ניקור עי"ש[ .ואין לומר
דמסקינן דספרי גמירי א"כ כשהשליח יאמר דנכתב דבשחיטה ותרומה על דבר זה שמעיד עליו בידו
לשמה נדע בודאי דלא הוחזקו שם ב' יב"ש דאם לתקנו ולהחזירו היתר כגון טבל ,אבל בחתיכה שיש
הוחזקו היה לו לסופר לפרש בגט זה לאיזה מהם בה חלב אם מעיד שהוסר חלב שבה לא שייך לומר
מהב' יב"ש נכתב וי"ל דעדין יש לחוש שמא הסופר שבידו לתקן ,שהרי הוא מעיד על החתיכה ושמא
אף דידע דבעינן לשמו אפ' לא ס"ל הא דר"מ דבעי יש בה גיד והרי מתיר לנו הגיד עצמו לאוכלו ,ולא
מוכיח מתוכו או אפשר דטעי וסבר דלא קפדינן שייך ביה לומר שבידו לתקן שהרי הגיד עצמו
בהוחזקו אלא במקום הנתינה ולא במקום הכתיבה. שעליו מעיד אין בידו לתקנו .הא ליתא דא"כ גבי
טבל נמי אין זה תיקון ,דשמא עדיין לא תרם והוא
ודוק. אומר שתרם ומתירו כולו לישראל כחולין ואין
)אור יקרות יצחקי( בידו לתקן תיקון זה להתיר כולו לישראל ,דאם
יתרום ,התרומה אסורה לזר .ואפשר לומר
דף ג ע"א
619
