Page 622 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 622
Pg: 622 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שנכתב הגט שלא לשמה דהא הן יודעין שצריך כו' והוצרך להביא ראיה מדקתני לקמן כו' וי"ל
חתימה לשמה לא חתימה שלא לשמה. דמהכא ליכא למשמע אלא אחר שכתבו בדיעבד
בהא פליגי ת"ק ור"א דת"ק סבר לא תנשא בגט זה
)באר מים חיים( ואם נשאת הולד כשר ור"א ס"ל כיון שכתבו
בדיעבד תנש' לכתחילה אבל לענין הכתיבה הורה
אלא לעולם ר"א היא וכי לא בעי וכו' .פירוש וכי ר"א דלא נכתב גט כזה לכתחילה קמ"ל ר"י דאפי'
לא בעי ר"א חתימה כלל ואפילו לכתחילא מכשיר לכתחילה מצי לכתוב גט כזה לזה הוצרך להביא
בעידי מסירה כמו שכתבו התוספו' לעיל בד"ה רבי ראיה מדקתני לקמן כו' והנה הרשב"א ז"ל כתב עוד
אלעזר אומר וכו' היכא דליכא עדים כלל כלומר טעם אחר דאמר ויש ללמד עליה משמעתין כו' וכ"ת
ועידי מסירה נכנסו במקום עידי חתימה וכיון דעידי דמתני' א"א לאוקמ' בלכתחילה אבל בדיעבד כשר
מסירה כרתי והן עידי חתימה הרי מוסרו בפניהם דהא קתני בפרק שני המביא גט ממדינת הים ואמר
לשם גטה ואין לך חתימה לשמה גדולה מזו ,אבל בפני נכתב אבל לא בפני נחתם כו' פסול אלמא
כי איכא עדי חתימה מודה ר"א דבעי חתימה לשמה פסול לגמרי אפי' דיעבד הא ליתא דפעמים קרי
דוק ,ומיהו קשה דאנן בעינן לאשכוחי תנא דלימא פסול כל שאינו יכול לגרש בו לכתחילה כו' עכ"ל.
בהדיא דבעי כתיבה וחתימה לשמה והשתא דחינן ולא הבינותי זה דקאמר דפסול קרי כל שאינו יכול
דהיכא דאיכא עדים מודה ר"א מ"מ לא אמר הכי לגרש בו לכתחי' ומשמע מדבריו דמיירי התם
בהדיא .וי"ל כדפי' כיון דבעי עידי מסירה ועידי בלכתחי' אבל לדיעבד ש"ד דהוי הגט גט כשר וזה
מסירה במקום עידי חתימה וגבי עידי מסירה הוי אינו דהא התם הקשה בגמ' הא תו למה לי הא תנא
מסירה לשמה דמוסרו בפניהם לשמה אם כן הא ליה חדא זימנ' כו' ומשני אי מההיא הוה אמינ' צריך
אשכחן חתימה לשמה דומיא דעידי מסירה הוו עידי ואי לא אמר כשר קמ"ל ,משמע מזה דאינו כשר
חתימה דוק. אפי' בדיעבד וצ"ע.
)אמרי בינה( )באר מים חיים(
ומיא דקאמר דאמר רבי אבא מודה ר"א וכו'. דף ד ע"א
פי' רש"י ז"ל במזוייף מתוכו הוי שלא לשמה
נמי וזה דוחק ,והתוספו' ודאי לא ניחא להו תוס' ד"ה מודה ר"א במזוייף כו' .וי"ל דמ"מ
לפרש כן דהקשו תימה לר"י וכו' .ומה שכתבו איכ' למגזר חתימה כו' כתב הרב ברוך אנג'יל ז"ל
התוספו' וי"ל דמ"מ וכו' לא נהירא דבדחייות דברי התוס' הן קשים להולמם שהרי כתבו לעיל
בעלמא לא מוקמינן מתני' כר"א דאנן בעינן בסמוך דאין לגזור כתיבה אטו חתימה ומ"ש חתימה
לאשכוחי תנא דלימא הכי בהדיא כדפי' ,ועוד דאם אטו כתיבה מכתיבה אטו חתימה וע"ש מה שהשיב
כן מאי מייתי מרבי אבא ומה ענין זה לזה ודאי ע"ז בדוחק .ולענ"ד נר' דבשלמא חתימה אטו
מסברא אמרינן דמודה ר"א וכו' מאי מייתי ממזוייף. כתיבה איכ' למגזר משום דאיכ' למיחש שמא ימצא
וי"ל כדפי' דפשיטא לן דרבי אלעזר בעי חתימה הגט באשפה ויתנהו להחתים ויחתמו העדים
לשמה מן הדין דומיא דעידי מסירה .מיהו קשיא לן והעדים כיון דאינן צריכין לחתום לשמה אין
כיון דר"א לא בעי חתימה כלל אפילו לכתחילא חוששין אי הגט נכתב לשמה ולזה גזרו חתימה אטו
היכי פסיל משום דנחתם שלא לשמה הוה ליה כמאן כתיבה לשמה אבל לעיל דבעי חתימה לשמה לא
דליתא לחתימה כלל כל היתר כנטול דמי וליתכשר גזרו כתיבה אטו חתימה דהא הן צריכין לחתום
בעידי מסירה ,לזה מייתי מרבי אבא דכי היכי דהתם לשמה לא חיישינן שיחתמו שלא לשמה משום
622
