Page 627 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 627
Pg: 627 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
משמרות כהונה והר ר' עקיבא איגר והרב לקוטי אמר משמע דס"ל דאלם נמי פסול עכ"ל ונראה
מהרי"א )דף מח ע"ג(. דהכרח מרן הוי הכי דאי איתא דלדע' התוס' אלם
יכול להגיד מתוך הכתב אמאי לא תירצו התוס'
ולעניות דעתי נראה לתרץ דהאי ברייתא ליכא בפשיטות כמו שתי' הר"ן דמש"ה לא אוקמה באלם
לאוקמא באילם משום דקתני הוי לא הוצרכו לומר דאלם ודאי יכול הלגיד מתוך הכתב וא"כ קשיא
בפני נכתב ובפני נחם להחמיר עליה אלא להקל דיוקא אדיוקא דממ"ש דא"כ הול"ל ולא אמר
עליה ,משמע דמכאן למדנו דהא דתקנו רבנן למימר משמע דבאלם לא שייך אינו יכול כיון שיכול להגיד
בפני נכתב ובפני נחתם לא להחמיר עליה אלא מתוך הכתב ומדלא הי' בפשיטות כדברי הר"ן מ"ש'
להקל עליה ,וכמו שפירש רש"י ז"ל )בד"ה הוי( דס"ל דאלם פסול להגיד מתוך הכתב ואפשר
וזה לשונו :כלומר אמור מעתה וכו' ,משמע מזה דפשיטא להו להתוס' דאלם יכול להגיד מתוך הכתב
דמכאן למדנו דהא דהוצרכו לומר בפני נכתב ובפני וכדברי הר"ן ומ"מ ק"ל דלוקמא באלם וכגון באלם
נחתם לא להחמיר אלא להקל ,ואם איתא דהאי שאינו יכול להגיד מחמת שאינו יודע לכתוב וכ"כ
ברייתא איירי באילם ,מנלן דבעלמא תקנו בפני הריב"ש שם דהן לו יהיה דאלם יכול להגיד מתוך
נכתב ובפני נחתם להקל ,דילמא בעלמא כיון דתקנו הכתב הקו' במקומו' עומד' דלוקמא באלם שאינו
רבנן לומר בפני נכתב ובפני נחתם הוא להחמיר יכול להגיד מתוך הכתב וגם בדקוהו ואין מכירין
ואינו מועיל קיום העדים אלא דוקא אמר להם בפני ברמיזותיו ותי' התוס' דמ"מ לא שייך א"י דכיון
נכתב ובפני נחתם ,והכא שאני כיון דהוא אילם דביודע לכתוב יכול להגיד מתוך הכתב לא שייך
ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם מועיל קיום אינו יכול אלא ולא אמר א"נ אפשר דלדעת התוס'
העדים ,אבל אם אינו אילם כיון דיכול לומר בפני מדינא פסול אלם להגי' מתוך הכתב וכמ"ש מרן
ובפני נחתם אינו מועיל הקיום אלא דוקא אמר להם ז"ל .ומ"מ ס"ל דלא שייך לומר אינו יכול דמאחר
בפני נכתב ובפני נחתם ,אלא ודאי ממשע דברייתא שיש בו דעת והרי הוא כפקח לכל דבריו יכול
מיקרי אלא שהתורה פסלתו משום מפיהם ולא מפי
איירי באדם דעלמא ומשום הכי מקשי לרבה.
)מעשה בית דין דנגור( כתבם וא"כ ולא אמר מבעי ליה.
)מאמר מרדכי קריספין(
ד"ה אי וכו' ומתחלה כתב רש"י וכו' .כבר תמהו
כל הא' על שיטה זו ול"א ליישבה דס"ל לרש"י דאף גמרא תא שמע המביא גט ממדינת הים וכו'
לרבה שייך לומר יתקיים בחותמיו לענין ערעור לרבה קשיא וכו' .הקשה הגאון פני יהושע משם
לשמה ועיין מהר"ם שיף לעיל ד"ג בתוס' ד"ה חד בנו וזה לשונו :לשיטת מהרש"א לעיל דבאילם יכול
אלא דס"ל להמק' דקודם שלמדו אינו מועיל קיום להגיד על פי כתב לענין לשמה ולא לענין קיום
חותמיו לענין לשמה ולכך פריך שפיר לרבה חותמיו ,אם כן מאי מקשי הכא לרבה ,שהרי כתבו
ממתני' דקתני יתקיים בחותמיו ושני ליה דאחר התוספות לעיל גבי ואינו יכול דליכא לאוקמי
שלמדו איירי ואח"כ דלאחר שלמדו הקילו דמהני באילם דאם כן הוה ליה למימר ולא אמר ,ואם כן
קיום החתימה לערעור לשמה ולכך פריך שפיר הכא דקתני ולא אמר דילמא איירי באילם ואתי
א"כ יכול נמי לאחר שלמדו אמאי לא תיקנו שיועיל שפיר דאם נתקיים בחותמיו כשר והיינו שהאילם
ק"ח ושני ליה דחשו שמא יחזור הדבר לקלקולו מגיד בכתב לענין לשמה ואם לא נתקיים פסול
עי"ש שהניח בצ"ע .ועיין מה שתירצו הרב
ודוקא בפקח ונתחרש דהוי ראוי.
)זרעו של אברהם א(
627
