Page 630 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 630
Pg: 630 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בגירסייהו ,ותריץ לבר מבבל .וזה מוכרח לומר מצריכי והא לרבה דהוי משום שאין בקיאין
דבזמן שנשנית המשנה היו הרבה ישיבות כמו בימי לשמה אפילו אם היו מכירין אפ"ה היו מצריכי
רב ושמואל ,דאלת"ה מאי משני לבר מבבל ,והא וצ"ע עכ"ל .ולי נראה דלמסקנא רב חסדא כרבא
בזמן המשנה לא היו ישיבות כדי שתאמר לבר ס"ל דקי"ל הלכתא כוותיה וכמו שכתבו התוס' ז"ל
ד"ה שאני בני מחוזא והריב"ה ז"ל סימן קמ"ב
מבבל עכ"ל. דלית ליה טעמא דשאין בקיאין לשמה אלא טעמא
ואחר המחילה נעלם מעיניו מה שכתב רש"י בד"ה דבעי לקיימו.
מכי אתא רב וז"ל ,וקבע ישיבה בסורא ,ודשמואל
הוי בנהרדעא ,אבל מעיקרא לא ,ואע"ג דגמירי )מאמר מרדכי קריספין(
דמשגלה יכניה לבבל והחרש והמסגר עמו לא
פסקה תורה מהם עכ"ל ,ומשמע אף שהיו החרש רש"י ד"ה מכי אתא רב לבבל וכו' .אבל מעיקרא
והמסגר ולא פסקה תורה מהם ,לא היו קבועים לא ,על כרחך מסיגנון לשון זה נראה ,דאיתמר
דאייתי ש"ס פליג וסבר דרב דאמר כא"י הוא
ישיבות עד שבא רב. לעולם בין קודם שבא רב לבבל ,בין אחר דמשגלה
גם הקושיא שהקשה הוא ז"ל על רש"י מה משיב יכניה ,ולזה כותב רש"י ,דר' אבא סבר דמעיקרא
המתרץ ,לענ"ד היא היא קושית התוס' בשינוי לא ,ואף ע"ג דמשגלה ,וזהו שהוצרך רש"י לכתוב,
לשון ,דקושית התוס' מאי מקשה מהמשנה שנשנית אבל מעיקרא לא ,ר"ל לא כמו שאמרת ,אלא
קודם רב ,וכיון שהקשו על המקשה תו לא צריך מעיקרא לא ,וכן ידוקדק זה מלשון רש"י ד"ה
להקשות על המתרץ ,שהמתרץ תירץ על הנחה זו, איתמר נמי דטעמא וכו' ,וכוונתו לומר ,דלאו משום
וכשתבטל הסיבה יבטל המסובב .האם יש להקשות דשוין הם ,אלא לחזק טעמא דמתיבתא ,וכפי"ז
על המתרץ אף אם ניישב על המקשה .זה אינו, שפיר מקשה הש"ס ממתניתין ,ומקשה לאיתמר,
דביישוב אחד יתיישבו שניהם .וכפי הנחה זו ולא לר' אבא ,ולא תקשה השתא על רש"י ז"ל מה
ההכרח שהכריח לפירושו בסוף דבריו מתירוצא שהקשו התוס' ד"ה מכי אתא ע"ש ,שהיא קושיא
אינו הכרח ,כי המתרץ הולך בשיטת המקשה עצומה על רש"י ,ובזה אפשר יחלש כחה על רש"י
וכמ"ש. ודוק.
ותמהני טובא .דזה ההכרח שהכריח מתירוץ לבר )שרביט הזהב ב(
מבבל ,שע"כ לומר שבזמן המשנה היו ישיבות,
דאם לא כן מאי מתרץ ,יכול הוא להכריחו ג"כ תוס' ד"ה מכי אתא רב לבבל .עיין מה שכתב הרב
מהקושיא ,דמדהקשה מהמשנה ע"כ לומר שבזמן ראש משבי"ר ליישב קושית התוס' על רש"י .ז"ל,
המשנה היו ישיבות ,דאם לא כן מאי מקשה ולמה קושיתם על רש"י היא קושיא עצומה ,גם יש
להקשות לפירוש רש"י מה השיב המתרץ .ואפשר
סתר ליה הכרחתו עד התירוץ. ליישב פירוש רש"י ,דהא ודאי דבזמן התנאים היו
אך ליישב קושית התוס' נלענ"ד ,דכוונת רש"י במה ישיבות בבבל ,כמו שהיו אחר ביאת רב ושמואל,
שכתב "מעיקרא לא" ,אין כוונתו לומר דמעיקרא אלא שרב ושמואל החזירו עטרה ליושנה ,ולכך
לא היתה ישיבה כלל בבבל ,אלא כוונתו דלא היתה פריך ממתני' ,ור"ל דכי היכי דבזמן דנשנית המשנה
ישיבה בסורא ,אבל מנהרדעא הואי עד שבא רב היו ישיבות הרבה בבבל ,ועכ"ז קאמרה דהרי היא
וקבע ישיבה גם בסורא כמו בנהרדעא ,והחילוק כחוץ לארץ ,א"כ משמע כשמואל דמשום טרידי
שיש בין מעיקרא להשתא הוא ,דמעיקרא כי הוי
מתיבתא בנהרדעא דוקא ,אם הביא מסורא
630
