Page 630 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 630

‫‪Pg: 630 - 20-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫בגירסייהו‪ ,‬ותריץ לבר מבבל‪ .‬וזה מוכרח לומר‬           ‫מצריכי והא לרבה דהוי משום שאין בקיאין‬
‫דבזמן שנשנית המשנה היו הרבה ישיבות כמו בימי‬         ‫לשמה אפילו אם היו מכירין אפ"ה היו מצריכי‬
‫רב ושמואל‪ ,‬דאלת"ה מאי משני לבר מבבל‪ ,‬והא‬            ‫וצ"ע עכ"ל‪ .‬ולי נראה דלמסקנא רב חסדא כרבא‬
‫בזמן המשנה לא היו ישיבות כדי שתאמר לבר‬              ‫ס"ל דקי"ל הלכתא כוותיה וכמו שכתבו התוס' ז"ל‬
                                                    ‫ד"ה שאני בני מחוזא והריב"ה ז"ל סימן קמ"ב‬
                                  ‫מבבל עכ"ל‪.‬‬        ‫דלית ליה טעמא דשאין בקיאין לשמה אלא טעמא‬

‫ואחר המחילה נעלם מעיניו מה שכתב רש"י בד"ה‬                                             ‫דבעי לקיימו‪.‬‬
‫מכי אתא רב וז"ל‪ ,‬וקבע ישיבה בסורא‪ ,‬ודשמואל‬
‫הוי בנהרדעא‪ ,‬אבל מעיקרא לא‪ ,‬ואע"ג דגמירי‬            ‫)מאמר מרדכי קריספין(‬
‫דמשגלה יכניה לבבל והחרש והמסגר עמו לא‬
‫פסקה תורה מהם עכ"ל‪ ,‬ומשמע אף שהיו החרש‬              ‫רש"י ד"ה מכי אתא רב לבבל וכו'‪ .‬אבל מעיקרא‬
‫והמסגר ולא פסקה תורה מהם‪ ,‬לא היו קבועים‬             ‫לא‪ ,‬על כרחך מסיגנון לשון זה נראה‪ ,‬דאיתמר‬
                                                    ‫דאייתי ש"ס פליג וסבר דרב דאמר כא"י הוא‬
                           ‫ישיבות עד שבא רב‪.‬‬        ‫לעולם בין קודם שבא רב לבבל‪ ,‬בין אחר דמשגלה‬
‫גם הקושיא שהקשה הוא ז"ל על רש"י מה משיב‬             ‫יכניה‪ ,‬ולזה כותב רש"י‪ ,‬דר' אבא סבר דמעיקרא‬
‫המתרץ‪ ,‬לענ"ד היא היא קושית התוס' בשינוי‬             ‫לא‪ ,‬ואף ע"ג דמשגלה‪ ,‬וזהו שהוצרך רש"י לכתוב‪,‬‬
‫לשון‪ ,‬דקושית התוס' מאי מקשה מהמשנה שנשנית‬           ‫אבל מעיקרא לא‪ ,‬ר"ל לא כמו שאמרת‪ ,‬אלא‬
‫קודם רב‪ ,‬וכיון שהקשו על המקשה תו לא צריך‬            ‫מעיקרא לא‪ ,‬וכן ידוקדק זה מלשון רש"י ד"ה‬
‫להקשות על המתרץ‪ ,‬שהמתרץ תירץ על הנחה זו‪,‬‬            ‫איתמר נמי דטעמא וכו'‪ ,‬וכוונתו לומר‪ ,‬דלאו משום‬
‫וכשתבטל הסיבה יבטל המסובב‪ .‬האם יש להקשות‬            ‫דשוין הם‪ ,‬אלא לחזק טעמא דמתיבתא‪ ,‬וכפי"ז‬
‫על המתרץ אף אם ניישב על המקשה‪ .‬זה אינו‪,‬‬             ‫שפיר מקשה הש"ס ממתניתין‪ ,‬ומקשה לאיתמר‪,‬‬
‫דביישוב אחד יתיישבו שניהם‪ .‬וכפי הנחה זו‬             ‫ולא לר' אבא‪ ,‬ולא תקשה השתא על רש"י ז"ל מה‬
‫ההכרח שהכריח לפירושו בסוף דבריו מתירוצא‬             ‫שהקשו התוס' ד"ה מכי אתא ע"ש‪ ,‬שהיא קושיא‬
‫אינו הכרח‪ ,‬כי המתרץ הולך בשיטת המקשה‬                ‫עצומה על רש"י‪ ,‬ובזה אפשר יחלש כחה על רש"י‬

                                       ‫וכמ"ש‪.‬‬                                                ‫ודוק‪.‬‬
‫ותמהני טובא‪ .‬דזה ההכרח שהכריח מתירוץ לבר‬            ‫)שרביט הזהב ב(‬
‫מבבל‪ ,‬שע"כ לומר שבזמן המשנה היו ישיבות‪,‬‬
‫דאם לא כן מאי מתרץ‪ ,‬יכול הוא להכריחו ג"כ‬            ‫תוס' ד"ה מכי אתא רב לבבל‪ .‬עיין מה שכתב הרב‬
‫מהקושיא‪ ,‬דמדהקשה מהמשנה ע"כ לומר שבזמן‬              ‫ראש משבי"ר ליישב קושית התוס' על רש"י‪ .‬ז"ל‪,‬‬
‫המשנה היו ישיבות‪ ,‬דאם לא כן מאי מקשה ולמה‬           ‫קושיתם על רש"י היא קושיא עצומה‪ ,‬גם יש‬
                                                    ‫להקשות לפירוש רש"י מה השיב המתרץ‪ .‬ואפשר‬
                  ‫סתר ליה הכרחתו עד התירוץ‪.‬‬         ‫ליישב פירוש רש"י‪ ,‬דהא ודאי דבזמן התנאים היו‬
‫אך ליישב קושית התוס' נלענ"ד‪ ,‬דכוונת רש"י במה‬        ‫ישיבות בבבל‪ ,‬כמו שהיו אחר ביאת רב ושמואל‪,‬‬
‫שכתב "מעיקרא לא"‪ ,‬אין כוונתו לומר דמעיקרא‬           ‫אלא שרב ושמואל החזירו עטרה ליושנה‪ ,‬ולכך‬
‫לא היתה ישיבה כלל בבבל‪ ,‬אלא כוונתו דלא היתה‬         ‫פריך ממתני'‪ ,‬ור"ל דכי היכי דבזמן דנשנית המשנה‬
‫ישיבה בסורא‪ ,‬אבל מנהרדעא הואי עד שבא רב‬             ‫היו ישיבות הרבה בבבל‪ ,‬ועכ"ז קאמרה דהרי היא‬
‫וקבע ישיבה גם בסורא כמו בנהרדעא‪ ,‬והחילוק‬            ‫כחוץ לארץ‪ ,‬א"כ משמע כשמואל דמשום טרידי‬
‫שיש בין מעיקרא להשתא הוא‪ ,‬דמעיקרא כי הוי‬
‫מתיבתא בנהרדעא דוקא‪ ,‬אם הביא מסורא‬

                                               ‫‪630‬‬
   625   626   627   628   629   630   631   632   633   634   635