Page 631 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 631
Pg: 631 - 20-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דחוקים מאד בלשון התוס' ,ואין להאריך ,ודוק ,וכן לנהרדעא לא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם,
מוכיח לשון הרא"ש במגילה פ' הקורא עומד סי' ב'. דכיון דשכיחי אנשי סורא בנהרדעא אינו צריך
)שרביט הזהב ב( לומר ,אבל אם הביא מנהרדעא לסורא צריך לומר
בפני נכתב ובפני נחתם ,כיון דלא שכיחי אנשי
בגמ' ואי עבדת אהנית .ק"ל הא אמרינן לעיל נהרדעא בסורא ,ובגרסייהו טרידי ,וכמו שאמרו
וכ"ת איעביד לחומרא נמצא אתה מוציא לעז על לקמן כגמ' מארדשיר לאקטיספון .אבל השתא אף
גיטין הראשונים ונראה דשאני הכא דכו"ע ידעי אם הביא מנהרדעא לסורא אין צריך ,כיון דקביעי
דבבל כא"י לגיטין והא דאמר בפ"נ ובפ"נ משום
דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה אך כיון מתיבתא גם בסורא.
דפליגי לעיל אמוראי אי כא"י או לא א"כ אינו ברור ועל זה אותיב רבי ירמיה ,דבנהרדעא משמע
כא"י ודילמא יסברו כמדה"י ויאמרו דכל שליח צ"ל דקבועה מתיבתא מימות הראשונים ,וא"כ מעכו
בפ"נ ואי לא אמר יוציאו לעז ונראה דיש חילוק לצפון ועכו כצפון ,והא בבל לצפונה דארץ ישראל
גדול דלעיל כיון דרואים אותו עומד על כל אות קיימא וכו' ,אבל בבל דמרחקא לא ,ומשמע דכל
ואות משום לשמה א"כ יוציאו לעז על גיטין בבל בכלל אף בנהרדעא .ולזה תירץ לבר מבבל
הראשונים דחזו תמיד שאין עומדין על כל אות אך כיון דאיכא טעמא וכו' .וזה מדוקדק ממה שכתב
כאן דאייתי גיטא למוסרו לאשה אי אמר בפ"נ רש"י בד"ה מתיבתא אחת בסורא ואחת בנהרדעא.
יאמרו משום דהביאו מעיר אחרת והו"ל כמדינה גם בד"ה מכי אתא רב וקבע ישיבה בסורא
למדינה במדה"י דצריך מן הדין לומר וליכא שום ודשמואל הואי בנהרדעא אבל מעיקרא לא וכו'.
לעז כלל ולא ידעו דמסורא לנהרדעא דאין דרך וכוונתו ז"ל דמחלוקתם בבל היא ממדינה למדינה,
הרואין לקרות את הגט דהא רב חנין גופיה מארי וכמו שכתבו התוס' )ד"ה בבל( ג"כ .דסורא מדינה,
דעובדא לא ידע אי מסורא לנהרדעא וכו' משו"ה ונהרדעא מדינה ,ובזה יתיישבו כל הדקדוקים ודוק.
קא"ל אי עבדת אהנית דלא מצי בעל מערער וליכא
ע"ה שלם עמאר ס"ט.
שום חשש כמ"ש ונכון בעה"י. )דברי שלום ואמת(
)כרם שלמה(
דף ו ע"ב
תד"ה א"ר יצחק וכו' .בסה"ד והא דאמר במ"ס בא"ד ומיהו הרבה וכו' .ר"ל מדהא לדרשא ,הא
אינו רשאי לכתוב אא"כ סירגל ויריעה שאינה נמי לדרשא ,דמסתמא כיון שסמוכין הן זל"ז ,נראה
מסורגלת פסולה היינו ד' שירטוטין וכו' הא דנקטו דגם בפסוק והיה ראשיתך ,שום דרשא היתה לו בו,
לעיל בתפילין דסגי שירטוט אחד למעלה והכא ד' ואפשר שדרש אותו ע"ד אם נבלת בהתנשא,
אפשר בתפילין דיריעה קטנה ובפרט מצדדין שאמרו חז"ל שכל המשפיל עצמו על ד"ת ,סופו
משו"ה סגי בשירטוט למעלה אבל בס"ת בעי נמי להתנשא ,וכוונתם בזה לחזק דברי ריב"א בשם
מן הצדדים ואפשר עוד דבתפילין קאמר בגמ' אין רבינו אליהו ,דלעולם לשם אגרת שלומים שרי,
צריכין מש"ה פי' א"צ רק שירטוט למעלה משא"כ ועם זה יתיישבו דברי הטור סי' רפ"ד שהביא
הכא ביריעה דקאמר כל יריעה שאינה מסורגלת דברים אלו בשם רבינו תם ,והקשה עליו הב"י,
פסולה משמע ד' שירטוטין ועי' במהרמ"ש אך הא דהיה לו לרבינו להודיענו דבירוש' משמע דאסור,
דכל יריעה שאינה מסורגלת פסולה לא מצאתי ועם זה ניחא ,ומהרש"א ז"ל כתב בזה ,ודבריו
במ"ס רק הכי איתא התם בפ"א הלכה למ"מ
631
