Page 636 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 636
Pg: 636 - 20-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
והיכן הוא הגבול .ומיהו במה שפי' התוספו' דכל ה"נ י"ל לרבנן דאפי' בנקוב ס"ל כתלוש כמונח ע"ג
שכנגד ארץ ישראל היינו כל הים אבל יש יבשה עד יתידות בהכשר זרעים הוי כמחובר דהתורה רבתה:
ים אוקיינוס וכו' ניחא דהים הוא גבול והיבשה )משמרות כהונה – ועד לחכמים ג(
שאחר הים עד ים אוקיינוס הוא ח"ל ,וניחא נמי
לשון רש"י ז"ל דבמתני' דריש פרקין דהים הגדול תוס' כל ששופע ויורד מטורי אמנון כו' ונר'
הוא גבול מערב של ארץ ישראל .ומיהו לתירוץ לר"י דטורי אמנון כו' וחודו של הר כו' והנסין
קמא דכתבו דלא כבשו הכל עולי בבל קשה היכי כו' .וק' דלפי פי' התוס' דההר השופע לצד מערב
יהיב קרא גבול אבל לרש"י ז"ל לא קשה דאזיל והגבול אינו אלא מחודו אמאי תנא דמתני' בריש
לשיטתיה דפי' הכא כל שכנגד ארץ ישראל היינו פרקי' לא נתן גבול לצד מערב דלא הוי הים גבולו
הים. וצריך עיון.
)אמרי בינה( )חידושי הרב אנג'יל(
דף ח ע"ב רש"י בד"ה מן החוט ולפנים כו' והנך תרתי
מתניתא כו' .הכי משמע מלישנא דש"ס דהנך
גמ' חייבת במעשר ובשביעית כא"י קסבר כ"י מתניתא ודאי פליגי דאמרינן כי פליגי בים הגדול
שמיה כיבוש .עיין במרן כ"מ פ"א מהל' תרומות אלא דאגמ' גופא קשה דמנ"ל דפליגי ואימא דהא
הלכה ד' שהקשה דמנ"ל לומר דקסבר כ"י שמיה והא רבנן מ"ד כמביא בא"י איירי מן החוט ולפני'
כיבוש דהא א"ל דקסבר כ"י לאו שמיה כבוש ולא
אמרו חייבת אלא מד"ס ושמא י"ל דהמ"ל הכי אלא ומ"ד כמביא בח"ל איירי מן החוט ולחוץ .ודוק.
דבעא ליתובי מתני' אפי' תימא דחייבת מדאורייתא )גבול יאודה אשכנזי(
והרי"ק ז"ל תי' דטעמא משום דקתני בה חייבת
בתרומות ומעשרות כא"י משמע דחייבת מן התורה גמרא מטורי אמנון עד נחל מצרים .עיין כפתור
כא"י קאמר ומש"ה הוצרך לאוקמא כמ"ד שמיה ופרח כתב בשם רש"י בפירוש החומש פ' מסעי
כבוש עכ"ל. שאין זה הר ההר שנקבר בו אהרן הכהן:
)מאמר מרדכי קריספין(
והנה עיקר קו' אינו אלא לדברי הרמב"ם ז"ל רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל וכו'.
דבפשט' דשמעתתא לק"מ דעכ"ל דהאי תנא אית נראה דרבי יהודה דאמר בריש פרקין מרקם למזבח
ליה דכ"י שמיה כבוש דאל"ה היכי קתני סיפא וכו' ולא הזכיר מערב של ארץ ישראל היינו משום
והקונה שדה בסוריא כו' ואמרי' למאי הלכתא
אר"ש לו' שכותבין עליו אונו בשבת משום ישוב דאזיל לטעמיה דאמר הכא כל שכנגד ארץ ישראל
א"י ואי ס"ד דהאי תנא סבר דכ"י לאו שמיה כבוש וכו' ,ולכן לא הזכיר גבול לצד מערב דאין גבול עד
אלא מדרבנן היכי שרינן אמירה לגוי משום מילתא
דרבנן כיון דאפילו משום מצות דאורייתא לא סוף העולם כמו שפי' רש"י בשמעתין .ומה שפי'
שרינן אמירה לעכו"ם וכמ"ש התוס' ז"ל מההיא רש"י ז"ל במתני' אבל מערב של ארץ ישראל אין
דפ' הדר והדברים ק"ו דהשת' התם דהוי מצות צריך גבול וכו' לא דק דלא הול"ל אין צריך גבול
מילה שהיא דאורייתא והיא גופא דחייא שבת אפ"ה
לא שרינן אמירה לעכו"ם כ"ש הכא דלא הוי אלא אלא אין לה גבול ,אלא דרש"י ז"ל לא נזכר שם
דרבי יהודה לטעמיה דהכא כדפי' דוק .ומיהו קשה
היכי יהיב קרא גבול למערב ארץ ישראל כיון
דהגבול עצמו בכלל ארץ ישראל עד סוף העולם
636
