Page 639 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 639

‫‪Pg: 639 - 20-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫א"כ היא בעצמה מהני שהיא משוחררת דהא אם‬               ‫הכי דבישראל אסור להרבות לכן העיקר מ"ש‬
‫קדשה ודאי שחררה וא"כ כל השטר הוא לאשה‬                ‫נוקמא תוך ז' היינו מעת לעת וכמ"ש מהרש"א וכ"כ‬
‫דכולו מורה דהוא שחררה ולכך כל כהאי גוונא‬
‫קרינן ביה זכותא דידה כי גם מתוך זכותא דאדון‬                 ‫להדיא בחי' הרשב"א בפר"א דמילה ע"ש‪.‬‬
‫היא ראיה עצומה דשחררה אבל במשייר קרקע כל‬             ‫)זרעו של אברהם א(‬
‫שהוא הוא דוקא ראיה לאדון עצמו דוקא שאם יבוא‬
‫העבד לומר שכל הנכסי' שלו הם מוציא הרב השטר‬                             ‫דף ט ע"א‬
‫ומורה שאינו שלו שהוא היפך דעת העבד ולכך‬
‫בעינן כרות גיטא וליכא אבל הכא דאם יבוא אחר‬           ‫גמ' אלא אמר רב חאי וכו' דלאו כרות גיטא הוא‪.‬‬
‫וקדשה אפילו שמוציא האדון השטר לזכותו מ"מ‬             ‫עיין תוס' במס' בבא בתרא דף קמ"ט ד"ה שייר‬
‫מיניה וביה מוכח דהיא משוחררת וזכותא דידה‬             ‫קרקע כל שהוא וכו' וז"ל‪ :‬ובמסקנא מפורש משום‬
                                                     ‫דלאו כרות גיטא מתנינן לה דכיון דיש לבעל העבד‬
                                         ‫ודוק‪:‬‬       ‫זכות בשטר שכתוב בו ששייר קרקע כל שהוא לא‬
‫)ימי אברהם(‬                                          ‫הקנה לו השטר לגמרי שגם בו שייר זכות האדון‬
                                                     ‫כתוב בו הילכך לא קרינן ביה ספר כריתות עכ"ל‪.‬‬
‫תוס' ד"ה סמוך אהני שפוסלין החתימה ולוקמא‬             ‫וראיתי להרב החסיד נאות יעקב למהר"י אלגזי ז"ל‬
‫בחזקה א"א ע"כ משמע מדבריהם ז"ל דלא הוי ס'‬            ‫בדף ס"ו ע"א שהק' וז"ל‪ :‬הן אמת דאיכא למידק‬
‫מגורשת אלא מוקמי' לה בחזקת א"א ויש לדקדק‬             ‫ע"ז ומההיא דאמרינן בפ' השולח דף מ' ע"א הכותב‬
‫דמשמ' לכאורה דהוי הפך דבריה' שכתבו בפ"ב‬              ‫שטר אירוסין לשפחתו רמ"א מקודשת וח"א אינה‬
‫דכתובו' דכ"ב ע"ב ד"ה הבא עליה באשם תלוי כו'‬          ‫מקודשת וכו' ומסיק שם דהכא במ"ע דאמר צאי‬
‫תימא דבחטאת קאי כו' ואומר ר"ת דחזקה דאשה‬             ‫והתקדשי בו ר"ש סבר יש בלשון הזה לשון שחרור‬
‫דייקא ומנסבא מרעא לה להך חזקה כו' והתם קתני‬          ‫ורבנן סברי אין בלשון וכו'‪ ,‬דהדבר קשה דר"מ‬
‫הברייתא נמי ב' אומרים נתגרשה כו' וכן כתבו‬            ‫עצמו איהו הוא דקאמר דאם שייר קרקע כל שהוא‬
‫התוס' ביבמות דפ"ח ע"ב ד"ה והבא עליה כו' וז"ל‬         ‫לא מהני מטעם דאית ליה זכותא בגויה ולא כרות‬
‫ובב' אומרים נתגרשה דבסמוך נמי דייקא לפי‬              ‫גיטא הוא ומ"ש הכא דס"ל לר"מ דמקודשת‬
‫שיראה שיבואו עדים ויזומו עידיה או יפסלו אותם‬         ‫משוחררת מטעם שיש בלשון הכתוב בשטר הרי‬
‫בגזלנות' ולהכי לא מוקמינן לה אחזקה ע"כ‪ .‬וא"כ‬         ‫את מקודשת לי לשון שחרור דנהי דיש בו לשון‬
‫הכא נמי בב' אומרים מזוייף כו' למה כתבו התוס'‬         ‫שחרור מ"מ בעינן כרות גיטא וליכא שהרי אית ליה‬
‫דמוקמי' לה בחזקת א"א ולא הוי הם ועיין בדברי‬          ‫לאדון זכותא בגויה דשטרא במה שכתוב בו שהיא‬
‫הרב בצלאל בכתובות ועיין בדברי הרא"ש שם‬               ‫מקודשת לו שטרא ראיה הוא לו לבל ירים איש זר‬
‫שכתב וז"ל אבל בלא ערעור דבעל מותרת לינשא‬             ‫את ידו לקדשה ולא גרע ממשייר קרקע כל שהוא‬
‫ולא חיישינן לזיופא לפי שהבעל אינו חשוד לקלקל‬
‫בידי שמים כדפירשי' לעיל כו' עיין שם ולא הבנתי‬                  ‫דחשבינן ליה זכותא בגויה וצ"ע עכ"ל‪.‬‬
‫דבריו כלל שהרי הרא"ש הביא הירוש' גבי איכא‬            ‫ולי ההדיוט אחר לחיכת עפר רגליו נראה דלא דמי‬
‫בינייהו דאתיוהו בי תרי דהבעל אינו יכול‬               ‫האי זכותא להאי זכותא דזכותא דקרקע כל שהוא‬
‫להכחישם לומר שלא שלחם גם אינו יכול לטעון‬             ‫כל הראיה היא לאדון ולא נגע ולא פגע כלל העבד‬
‫בב"ד חתמתי אותו בעדים פסולים דאינו נאמן דאין‬         ‫בהאי כל שהוא ולכך בעינן כרות גיטא וליכא אבל‬
‫אדם משים עצמו רשע וכיון שאינו יכול לקלקלה‬            ‫האי זכותא אפילו שהוא ראיה לאדון מ"מ בהאי‬
                                                     ‫ראיה עצמה שהוא ראיה לאדון שהיא מקודשת לו‬

                                                ‫‪639‬‬
   634   635   636   637   638   639   640   641   642   643   644