Page 644 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 644
Pg: 644 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
סתם דליתא שום חידוש בגיטין טפי מקידושין ליה בגווה דנימא דירא הכותי שלא יתנו לו
ושמעתי שה' הגאלאנטי פי' להפך ע"ש וליתא. מאחריני דהכא שניא היא כיון דהוי העיסה של ישר'
מירתת דילמא יהיב ליה ואי לא אכיל ניכר זייופו
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( משא"כ התם דלא מירתת כיון דהצפורי' לא הוו של
דף י ע"ב ישראל ואי לא ימכור לישראל ימכרנו לגוי.
והרב ח"ה תי' עוד דכיון דעיסת ישראל הוא מסתמא
בגמרא מאי קמ"ל וכו' הקשה בגאלנטי דהא גמ' הכיר בה שלא החמיצה שיאן שם לא קרני חגבים
ידע זה התירוץ לעיל ]ע"א[ מדהוצרך להק' אלמא ואל הכסיפו פניו דאפי' בצקות של גוים שרו בכה"ג
אמר ר"א וכו' מכלל דמתני' נוכל לפרשה דה"ה תרי ע"כ ואין דבריו מובנים דא"כ מ"ט דר"א דאוסר
נמי והא דנקט חד משום שטרות עש"ב ולי כל כה"ג וה"מ חשש חמוץ ועיין בס' פ"י שתפס עליו בזה
לא קשיא לי מידי דאין הכרח לומר דהסוגיות נכתבו ואולי דיאמר הרב ז"ל דכיון דאיכא לפרושי דהא
על סדר שנאמרו בב"ה דילמא הך שקלא וטרייא ר"א אוסר דקאמר משום שמור הוא אע"ג דהאי פי'
דלעיל נאמר אחר זאת השקלא ואין להאריך דחיקא הוא וכבר דחאו רש"י ז"ל בחולין מ"מ ניחא
להו לאקשויי מלפני עור דשמור דקשיא לכל הפי'
בכיוצא בזה. ולעיקר קושית הרבנים הנז' לא ידעתי מה היא
)זרע יצחק ,ועד לחכמים ג( דודאי לחשש חמוץ ליכא למיחש דאיכא למימר
דאיירי שהמצה בליל פסח עומדת ברשות הכותי
גמ' דאי לאו דכותי חבר מכאן קשה למ"ש המח"א ואליבא דת"ק קיימינן דסבר דמדקדקים בה כל
בה' עדות סי' דאף דעד אחד נאמן באיסורין היינו דכתיבה וא"כ פשיטא ודאי דלא חמצה דא"כ עבר
להעיד על החתימה אבל להעיד על אדם שהוא כשר
לא והוכיח כן מסוגיא דר"פ לא היו מכירין אותו בב"י וב"י וזה ברור.
ע"ש ועיין לה' הלכות יו"ט ז"ל ולפ"ד היכי סמכי' )גבול יאודה אשכנזי(
ע"ז אי לאו דכותי חבר הא אפי' העיד ישראל זה
בתורת עדות גמורה על הגוף שהוא כשר אינו נאמן בד"ה בשליחות בע"כ פ"ה וכו' ואין נראה וכו'
דעד אחד הוא ולזה י"ל דהכא שאני דכיון דמדרבנן עכ"ל לכאורא יש באפשרות לומר דגם רש"י
הוא דפסול כמ"ש התוס' ז"ל וא"נ כמ"ש הרשב"א כוונתו כפיר"ח אלא שקיצר בלשונו אבל ממ"ש
ז"ל בחי' דהכא דהוחזק שהוא חבר איירי ע"ש רש"י בראש הדיבור דהכא שליח זה וכו' אלמא
איברא דק' ע"ז מאי פריך שאר שטרות נמי נוקמה
בהוחזק לזה ולא הוחזק לזה וי"ל דס"ל להגמ' דהכא בהכי עסקינן.
דבשאר שטרות אפי' לא הוחזק מהני כיון דממונא )זרע יצחק ,ועד לחכמים ג(
הוא אזלי' בתר אומדנא דאי לאו דחבר הוא לא
גמ' כי קתני מילתא דליתא בקידושין וכו' לפי
מחתים ליה מקמיה: שי' רש"י ז"ל אכתי צריכין לשינויא מילתא דאיתא
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( בשטרות לא קתני דאל"ה תקשה ליתני לא יתנו
לאחר מיתה ובע"כ דליתא בקידושין אבל לשי'
תוס' בד"ה אי לאו וכו' וי"ל דאין לחוש כיון התוס' דמילתא בטעמא קאמ' בע"כ מיהא ליתא
דהאי כשר מדאורייתא וכו' עכ"ל .מכאן הוכיח בקידושין דליתא חידוש בקידושין א"כ לק"מ מלא
רמ"א בתשו' דבמידי דרבנן לא חיישי' בהאי יתנו לאח"מ לשי' לעיל דבסתם מקשה דאמר תנו
דכוליה שיטרא מתקיים אפומיה דחד ע"ש וק'
644
