Page 648 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 648

‫‪Pg: 648 - 21-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן‬              ‫אבל מה שנראה נכון לע"ד עם מ"ש התוס' בדבור‬
‫אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן‪ ,‬מדיי דהוה‬           ‫שאחר זה בשם ר"ת דדוקא היכא דדעת אחרת‬
‫אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה‪ .‬ולאו‬             ‫מקנה אמרינן תן כזכי ולא במציאה אע"פ שאמר‬
‫משום מעליותא היא‪ .‬הילכך כי משחרר ליה אע"פ‬            ‫תנה לו ע"כ ולזה כיונו שם בפ' הכות' במ"ש משמע‬
‫שמפסידו מלאכול בתרומה אין זה חובה לעבד‪.‬‬              ‫דאף על גב דעשאו שליח דא"ל זיל תפסה וכו'‪,‬‬
‫עכ"ל‪ .‬הקושיא מפורסמת‪ ,‬שטעם זה אינו מוזכר‬             ‫דאפשר לומר בב' פנים הא' דס"ל דהאי לישנא‬
‫בגמרא‪ .‬אלא הכי איתא ]בדף י"ג ע"א[‪ ,‬מפני שהוא‬         ‫דתפסה לא מהני אלא כשדעת אחרת מקנה אותו‬
‫קנינו דאי בעי שקל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה‬        ‫דאי אמרינן תפוס כזכי דמי אבל בשאין דעת אחרת‬
‫כל היכא דאיתיה‪ .‬וכבר הקשה זאת הקושיא הרב‬             ‫מקנה אותו לא מהניא לישנא דתפסה לשוייה שליח‬
‫בעל תוספות יום טוב ז"ל‪ .‬ומה שנלע"ד שהרמב"ם‬           ‫לזכו' בעדו כמו דאמרי' גבי מציאה באומר תנה לי‬
‫מפרש הסוגיא דלא כפירש"י‪ ,‬שרש"י מפרש שהיא‬             ‫ולכך כתבו משמע דאע"ג דעשאו שליח כדקאמר‬
‫תשובה על עבד כהן שברח‪ .‬ע"ש אבל הרב מפרש‬              ‫אמר לשלוחו זיל תפסה משמע שעשאו שליח בדינו‬
‫שהיא תשובה דברי ר"מ שאומר שחובה לעבד‬                 ‫או אפשר דס"ל דהאי לישנא מהני לשוייה שליח‬
‫שיוצא לחירות שנפסל מן התרומה‪ .‬והם השיבו לו‬           ‫ולכך כתבו לישנא דמשמע דמדקאמר זיל תפסה‬
‫אין זה חובה שזה קנינו‪ ,‬דאי בעי שקיל ארבעה זוזי‬       ‫וסתמא דתלמודא קראו שליח משמע דבהאי לישנא‬
‫מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה‪ ,‬ר"ל שזה‬             ‫משוי לי' שליח וכזכי ליה דמי‪ .‬אמנם רש"י ז"ל‬
‫אפילו בלא ידיעתו הוא משחררו‪ ,‬והוא דומה‬               ‫סבירא ליה דלשון זה אינו לשון זכיה ולא נעשה‬
‫לבהמה שאין לה דעת‪ .‬והילכך לא שייך ביה‬                ‫שליח בכך ולכך לא קנה דהוה ליה כתופס מעצמו‬
‫לקרותם חובה משום שפוסלו מן התרומה דליבעי‬             ‫אבל אם עשאו שליח בלשון המועיל קנ' דשלוחו‬
‫דעתו של עבד‪ ,‬דהא אי בעי מוכרו לישראל בלא‬
‫ידיעתו ופוסלו מן התרומה כל היכא דאיתיה‪ .‬אבל‬                                         ‫של אדם כמותו‪:‬‬
‫האשה אע"פ שאשה מתגרשת בעל כורחה‪ ,‬מ"מ‬                 ‫)בני חיי אלגאזי(‬
‫ידיעתה בעינן שצריך שתדע שמגורשת ממנו‪ ,‬זה‬             ‫גמ' עדים החתומים על הגט ושמותם כשמות‬
                                                     ‫נכרים וכגון שהלך השליח שלא המתין עד‬
                                     ‫נראה לי‪.‬‬
‫וכן מצאתי בירושלמי ]פ"א הלכה ה'[ וז"ל‪ :‬לית לך‬           ‫ששאלוהו אם נכרים או יהודים ועיין בהרא"ש‪.‬‬
‫אלא כהדא אילו המוכר עבדו שלא מדעתו שמא‬
‫אינו מכור‪ ,‬והמגרש את האשה שלא מדעתה שמא‬              ‫)ראש משביר א(‬
‫)אינה( מגורשת‪ .‬ועיין בספר פני משה שמפרש על‬
‫הירושלמי‪ .‬מיהו מסוף דברי הירושלמי נראה ששם‬           ‫משנה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה‬
‫אמר וז"ל‪ :‬מפני שהוא קנינו‪ ,‬אמר רבי אבין קנינו‬        ‫לעבדי אם רצה לחזור בשניהם יחזור וכו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫הוא אלא שהוא פוסלו מן התרומה‪ .‬עכ"ל‪ .‬ופירש‬            ‫כתב הרמב"ם בפירוש המשנה וז"ל‪ :‬הלכה כחכמים‬
‫הרב בעל פני משה וז"ל‪ :‬כלומר דרבי אבין מפרש‬           ‫וכו' עד ומה שהשיבו חכמים לו מפני שהוא כקנינו‪,‬‬
‫ומסיים מילתייהו דרבנן דאכילתו בתרומה )אהני(‬          ‫ר"ל שזה העבד באכילת תרומה או בהיותו נשוי‬
‫]הוא מפני[ קנינו‪ ,‬והרי יכול לפוסלו מן התרומה‬         ‫כנענית לא הוסיף בעצמו מעלה עד שתאמר שהוא‬
‫בלתי ידיעתו דאי בעי פסיל ליה כל היכא איתיה‬           ‫חובה לו כשיוצא לחירות‪ .‬ואמנם זה כמו שתאכל‬
‫כדאמרן‪] .‬עכ"ל[‪ .‬והנך רואה בעיניך שזה הפירוש‬          ‫בהמת כהן תרומה מפני שהוא קנין כספו‪ ,‬לפיכך‬
‫דחוק‪ ,‬ואין להאריך‪ .‬אלא האמת שדברי רבי אבין‬           ‫אינו אצלינו מעלה שיפסינדה וכו'‪ .‬עכ"ל ע"ש‪ .‬וגם‬
                                                     ‫הרע"ב ז"ל נמשך אחריו וז"ל‪ :‬מפני שהוא קנינו‪,‬‬

                                                ‫‪648‬‬
   643   644   645   646   647   648   649   650   651   652   653