Page 648 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 648
Pg: 648 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אבל מה שנראה נכון לע"ד עם מ"ש התוס' בדבור
אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן ,מדיי דהוה שאחר זה בשם ר"ת דדוקא היכא דדעת אחרת
אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה .ולאו מקנה אמרינן תן כזכי ולא במציאה אע"פ שאמר
משום מעליותא היא .הילכך כי משחרר ליה אע"פ תנה לו ע"כ ולזה כיונו שם בפ' הכות' במ"ש משמע
שמפסידו מלאכול בתרומה אין זה חובה לעבד. דאף על גב דעשאו שליח דא"ל זיל תפסה וכו',
עכ"ל .הקושיא מפורסמת ,שטעם זה אינו מוזכר דאפשר לומר בב' פנים הא' דס"ל דהאי לישנא
בגמרא .אלא הכי איתא ]בדף י"ג ע"א[ ,מפני שהוא דתפסה לא מהני אלא כשדעת אחרת מקנה אותו
קנינו דאי בעי שקל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה דאי אמרינן תפוס כזכי דמי אבל בשאין דעת אחרת
כל היכא דאיתיה .וכבר הקשה זאת הקושיא הרב מקנה אותו לא מהניא לישנא דתפסה לשוייה שליח
בעל תוספות יום טוב ז"ל .ומה שנלע"ד שהרמב"ם לזכו' בעדו כמו דאמרי' גבי מציאה באומר תנה לי
מפרש הסוגיא דלא כפירש"י ,שרש"י מפרש שהיא ולכך כתבו משמע דאע"ג דעשאו שליח כדקאמר
תשובה על עבד כהן שברח .ע"ש אבל הרב מפרש אמר לשלוחו זיל תפסה משמע שעשאו שליח בדינו
שהיא תשובה דברי ר"מ שאומר שחובה לעבד או אפשר דס"ל דהאי לישנא מהני לשוייה שליח
שיוצא לחירות שנפסל מן התרומה .והם השיבו לו ולכך כתבו לישנא דמשמע דמדקאמר זיל תפסה
אין זה חובה שזה קנינו ,דאי בעי שקיל ארבעה זוזי וסתמא דתלמודא קראו שליח משמע דבהאי לישנא
מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה ,ר"ל שזה משוי לי' שליח וכזכי ליה דמי .אמנם רש"י ז"ל
אפילו בלא ידיעתו הוא משחררו ,והוא דומה סבירא ליה דלשון זה אינו לשון זכיה ולא נעשה
לבהמה שאין לה דעת .והילכך לא שייך ביה שליח בכך ולכך לא קנה דהוה ליה כתופס מעצמו
לקרותם חובה משום שפוסלו מן התרומה דליבעי אבל אם עשאו שליח בלשון המועיל קנ' דשלוחו
דעתו של עבד ,דהא אי בעי מוכרו לישראל בלא
ידיעתו ופוסלו מן התרומה כל היכא דאיתיה .אבל של אדם כמותו:
האשה אע"פ שאשה מתגרשת בעל כורחה ,מ"מ )בני חיי אלגאזי(
ידיעתה בעינן שצריך שתדע שמגורשת ממנו ,זה גמ' עדים החתומים על הגט ושמותם כשמות
נכרים וכגון שהלך השליח שלא המתין עד
נראה לי.
וכן מצאתי בירושלמי ]פ"א הלכה ה'[ וז"ל :לית לך ששאלוהו אם נכרים או יהודים ועיין בהרא"ש.
אלא כהדא אילו המוכר עבדו שלא מדעתו שמא
אינו מכור ,והמגרש את האשה שלא מדעתה שמא )ראש משביר א(
)אינה( מגורשת .ועיין בספר פני משה שמפרש על
הירושלמי .מיהו מסוף דברי הירושלמי נראה ששם משנה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה
אמר וז"ל :מפני שהוא קנינו ,אמר רבי אבין קנינו לעבדי אם רצה לחזור בשניהם יחזור וכו' .ע"ש.
הוא אלא שהוא פוסלו מן התרומה .עכ"ל .ופירש כתב הרמב"ם בפירוש המשנה וז"ל :הלכה כחכמים
הרב בעל פני משה וז"ל :כלומר דרבי אבין מפרש וכו' עד ומה שהשיבו חכמים לו מפני שהוא כקנינו,
ומסיים מילתייהו דרבנן דאכילתו בתרומה )אהני( ר"ל שזה העבד באכילת תרומה או בהיותו נשוי
]הוא מפני[ קנינו ,והרי יכול לפוסלו מן התרומה כנענית לא הוסיף בעצמו מעלה עד שתאמר שהוא
בלתי ידיעתו דאי בעי פסיל ליה כל היכא איתיה חובה לו כשיוצא לחירות .ואמנם זה כמו שתאכל
כדאמרן] .עכ"ל[ .והנך רואה בעיניך שזה הפירוש בהמת כהן תרומה מפני שהוא קנין כספו ,לפיכך
דחוק ,ואין להאריך .אלא האמת שדברי רבי אבין אינו אצלינו מעלה שיפסינדה וכו' .עכ"ל ע"ש .וגם
הרע"ב ז"ל נמשך אחריו וז"ל :מפני שהוא קנינו,
648
