Page 647 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 647
Pg: 647 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
חתמו לשמה ,לכן נראה דאמר לעיל דף ו' ע"א )גבול יאודה אשכנזי(
אפילו שמע כן קולמוסא וכו' דוק.
תוס' בד"ה התופס לב"ח במקום שחב לאחרים
)אמרי בינה( ל"ק אפילו עשאו שליח וכו' ע"כ נ"ב שמעתי
שמהרש"דם ז"ל חקר מזה דא"כ המקד' את האש'
כל האומר תנו כאומר זכו דמי .כתבו התוס' וא"ת ע"י שליח הוי תופס לב"ח במקו' שחב לאחרים
והא רבי יוחנן לית ליה תן כזכי וכו' ותירץ ר"ת דמקודם היא ראויה לכ"ע וע"י קידושין הללו
וכו' ,ונראה דהכי דייק לישנא דגמ' כל האומר תנו נאסרה לכ"ע והוי חב לאחרים ותי' מה שתי' יעו"ע.
ולא קאמר תנו כזכו דמי אלא כל האומר תנו דאיכא ולע"ד דאי מהא לא אירייא דהכא האי מטלטלין של
דעת אחרת מקנה דאמר זה תנו .ומיהו קשה דהול"ל הלוה בכ"מ שהם הם משועבדים לכל המלוים והבא
שאני הכא דאיכא דעת אחרת מקנה ואמר תנו ולמה לתפוס לא' בפרט הוי חב לשאר אחרים המלוים
לי טעמא דתנו כזכו דמי אע"ג דלא הוי כזכו מ"מ ומפקיע שיעבודם בזה אבל זאת האשה אינה
אינו דומה לתופס לבעל חוב דתופס מעצמו וליכא משועבדת לכ"ע אלא למי שתרצה שאין קדושי'
דעת אחרת מקנה אבל הכא הא אמר תנו והוי דעת אלא לדעת והשתא הכא מצי להקנות עצמה לפ' זה
ואפילו ע"י שליח ואין זה כתופס במקום שחב
אחרת מקנה וצ"ע.
)אמרי בינה( לאחרים דלא ראי זה כראי זה וכמו שיר' הרואה.
ותו דהשתא דאתית להכי גם בעושה שליח לקנות
תוס' ד"ה התופס לבעל חוב במקום שחב לו מטלטלי או מקרקעי הוי כסוג זה דאח' שיקנ' לו
לאחרים ואפי' עשאו שליח כדמוכח בפרק נאסרו לכל אדם וביטלת בזה דין שלוחו ש"א כמותו
הכותב וכו' ודלא כפרש"י וכו' וקשה לשמוע דאיך אלא לאו דכל כי הא לא הוי כסוג חב לאחרים לא
אשתמיטיה לרש"י ההיא דפ' הכותב וגם קש' לשו' מינה ולא מקצ' והי' מה"ט רבה דהמט' ומקרקעי
כדמוכח שכתבו התוס' כאן וגם בפרק הכותב כתבו אינם משועבדים לכל אדם אלא למי שירצה המוכר
מכאן משמע וכו' דהני לישני כותבים התוס' כשאין להקנות ודון מינה בדין שליחות קידושי אשה .ולית
בדבר הכרח גמור ומוהרשד"ם בח' ח"מ סי' רט דין צריך בושש .ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא
יישב דעת רש"י כשלא עשאו שליח דקאמר ר"ל דלא חתים עלה מר בריה דרבינ' אלא איזה תלמיד
כשלא עשאו שליח בעדים אבל עשאו שליח בעדים נתלה באילן גדול .וכעת אין בידי ספרא דמארי טב
קנה דכיון דאיכא עדים אית ליה קלא ומדלא אתו לראות סוגייא בדוכתא.
שאר בעלי חובות וקדמוהו קנה ועובדא דיימר בר
חשו מיירי כשלא עשאו בעדים כו' ע"כ והדב' קשה )רוב דגן(
דלא אמרינן דמלוה בשטר גבי ממשעבדי אלא מטע'
דעדים בשטר קלא אית להו אבל מלוה ע"פ אפי' איתיביה גיטין הבאים ממ"ה וכו' .וקשה כיון
בעדים לית ליה קלא אלא שיש ליישב קצת שכתב דבאים ממדינת הים ע"כ צריך לומר בפני נכתב
לו הרשא' בעדי' דקלא אית ליה ומהרא ששון בסי' ובפני נחתם משום לשמה ואם כן השליח יאמר אם
ס"ז כתב בשם חדושי הריטב"א שתירץ ג"כ דמיירי הם גוים או ישראל ,וי"ל דקמ"ל דסתמא ישראל
שעשאו שליח בלא עדים ומטעמא אחרינא לא מהני ואין צריך לשאול לשליח אם ישראל הם או גוים
משום דאמרינן ליה אייתי ראיה דשלוחיה את וכו' דוק .ומיהו קשה למה לי טעמא מפני שרוב ישראל
ע"ש :ותירוץ נכון הוא אלא שמפשט לשון רש"י וכו' תיפוק לי כיון דאמר בפני נחתם ודאי ישראל
שכתב בפ"ק דמציעא משמע דלא מחלק בהכי ודוק:
647
