Page 650 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 650
Pg: 650 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
תו הקשה הרב בני חיי ז"ל בזה הדיבור וז"ל חילקו בין מזונות לשביה דטפי מרחמי אמזונות וזה
שבתו ורפאותו כו ,שבתו היינו שבת קטנה תימא דהא אמרי' בפ"ק דבתרא דשבי ק' מכולם
וגדולה דהיינו נזק כו' וקשה דכיון דנזק שבתו דכולהו איתנהו ביה וילפינן לה מקר' דאשר למות
קרינן ליה משום שע"ז מבטלו ממלאכתו א"כ לימא למות כו' וכל המאוחר כו' ושמא י"ל דהא לא
דר"י סבר שאינו יכול לומר עשה עמי ואיני זנך איתמר אלא בשעת שביה דוקא והא דאמרינן התם
ומיירי באומר צאי מעשה ידיך כו' ושבתו דקאמר דמצוה רבה היינו פדיון שבוים וילפינן לה מהאי
היינו שבת גדולה דהיינו נזקו ולהכי אפקיה בלשון
שבתו ולא קאמ' נזקו בהדיא לומר דס"ד אמינ' דהאי קרא היינו בשעת שביה וצ"ע.
נזק הויא לעבד כיון שבטלו ממלאכתו והרב חייב )גבול יאודה אשכנזי(
במזונותיו והשת' אמר צאי מעשה ידך כו' קמ"ל
שהוא לרבו דאפחיתיה מכספיה וניזון מן הצדקה תוס' ד"ה אמר רב המקדיש ידי עבדו וכו' וא"ת
דקאמר היינו בדלא מפיק דהשתא אתי שפיר וכי היכי דמקדיש וכו' ע"כ ויש לדקדק דכיון
דמקדיש ידי עבדו ידיו דוקא הקדיש אבל שאר
דקאמר ניזון ולא קאמר מתפרנס עכ"ל. מלאכות לרבו ואמאי לא מוקי מלתי' דרב בדהספיק
ויראה לי דא"כ לימא בהדיא דמי נזקו לרבו ואמינא שאר מלאכות למזונותיו ולוה ואכל להעדפה
מדאפקי' בלשון נזקו משמע דוקא נזקו דאפחיתיה
מדמיו אבל שבת קטנה לעבד אבל מדאפקיה בלשון כדמוקי ברייתות דלעיל:
שבת כל שבת במשמע בין שבת גדולה בין שבת )בני חיי(
קטנה. דף יב ע"ב
)באר מיים חיים(
ע"ב תוס' פחות משוה פרוטה פ"ה וכו' ואור"י
וכי תימרו אי בעי זריק ליה גטא ופסיל ליה. דהכא היינו טעמא שאין בדעתו של מקדש
פירש"י" :וכי תימרו ודאי קבלת שליח זו אינה חוב, שיחול על פחות משוה פרוטה ע"כ וקש'
דאי בעי מריה זריק ליה גטא ברשות הרבים בתוך דלגירסת רש"י בפ"ק דקדושין דף ג' דגריס ואשה
ד' אמות ופסיל ליה שהרי משוחרר הוא" .ותימה בפחות מש"פ לא מקנייא נפשה ופרש"י דגנאי הוא
איך יאמרו זה על העבד ולא יאמרו זה על האשה, לה דלפירושו בקפידת' תליא מלתא א"כ התם בכלל
הלא באשה נמי מצינן למימר שקבלת השליח את חמש פרוטות קתני האשה מתקדשת בפחות משום
גטה אינו חוב ,דאי בעי בעלה זריק לה גיטה ברשות פרוטה אע"ג דבדעתה תליה ה"נ ניתני הקדש ואם
הרבים בתוך ד' אמותיה ופסיל מתרומת בעלה הכהן לא היו דברי התוספו' שם הייתי מפרש דאה"נ
ולמה הם מודים באשה שקבלת השליח את גיטה דמשום קפידתה תקנו רבנן שוה פרוט' ולא פלוג
חוב הוא לה .וי"ל דוקא בעבד יוכלו לומר שקבלת רבנן בגזרתייהו אף אם פשט ידה וקבלה קדושין
השליח את גטו אינו חוב מכיון דאי בעי מריה זריק פחות מש"פ לפי שלפעמים מחמת הבושה מקבלת
ליה גטו בתוך ד' אמותיו ופסיל ליה ,ואי שביק פחות מפרוטה אע"פ שמקפדת אבל התוס' שם לא
ועריק ואזיל לעלמא נמי שקיל ד' זוזי מישראל מפרשין כן בדעת רש"י דא"כ מאי מקשו שם
ופסיל ליה ,אבל באשה לא יוכלו לומר שקבלת לרש"י דאפי' פשטה ידה וקבלה תתקדש בפחות
השליח את גיטא אינו חוב ,מכיון דאי בעי בעלה מש"פ ע"ש וכן הבין הריטב"א ז"ל בחודשי קדושין
זריק לה גיטה בתוך בתוך ד' אמותיה ופסיל לה
דברי רש"י ע"ש:
)בני חיי(
650
