Page 653 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 653
Pg: 653 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
)אמרי בינה( מתני' במעמד שלשתן ולא אוקמה משום מצוה
לקיים דברי המת משום דלא תהוי כיחידאה .וי"ל
תוס' בד"ה האומר תנו וכו' אבל אר"ת דל"ד דהאי שינויא דהתוס' דהכא לא אתי אלא לסתמא
כלל זה וכו' עכ"ל .דע דר"ת אינו חולק על החילוק דש"ס ,דס"ל כרב אשי דלקמן דאוקי מתני' כרבנן
שכתבו בתחילת דבריהם בין כשמוסר לשליח מיד אע"ג דלאו הלכתא ,אבל רב זביד ס"ל כשאר
ליד ובין כשאינו מוסרו אלא מראהו לו וכדעת תירוצים דתירצו תוס' .ועוד י"ל דשאני ר"ש שזורי
הרשב"א דהא לעיל ]דף י"א ע"ב[ בד"ה כל האומר דאלים כחיה דאיכא מאן דס"ל בחולין כל מקום
תנו וכו' כתב ר"ת זה החילוק בעצמו ואין לומר דהא ששנה ר"ש שזורי במשנתנו הלכה כמותו ,ואפשר
לעיל נמי בא"ד גופיה כתבו ועוד פי' ר"ת וכו' אלמא דכותיה הוה סבר רב זביד ,להכי דחיקא ליה
דחזר בו ר"ת דהא בורכא היא דהא והא איתנהו וכן
הוא בפיסקי התוס' ]אות ל"ח[ הוזכרו שני לאוקמי מתני' דלא כותיה ,ועוד י"ל.
התירוצים שכתבו בדיבור הנז"ל אלא כוונת ר"ת )חידושי רבינו משה מאימראן – גיטין ,קידושין(
היא דתיבת זה לא גרסינן ולא נחית תנא למשמע לן
הך חילוקא עם היות דאמת הוא מיהו אכתי צריך תוס' ד"ה אית ספרים וכו' .ואומר תנו מנה
ליישב דמנ"ל לתלמודא דמתני' לא אתא לאשמעינן לפלוני פקדון .איני יודע אם לפי גירסת ספרים אלו
הך חילוקא דהגט הוא בעין ואשמעינן דאפ"ה לא בעינן שיפרש מנכסי ואז הוי מתנה ,אבל תנו סתם
יגמרו הדבר דלק"מ דא"כ הו"ל לתנא לשנות תיבת נימא פקדון הוא ,ונפ"מ שאם יצא בעל חוב על
זה לאורויי לן באצבע דהגט הוא בעין דלא ליתי המצוה אחר שמת ובא לגבות מזה המקבל ,וטוען
למיעטי אלא ודאי מדלא חש התנא להכי ש"מ דאין המקבל אינה מתנה אלא פקדון שלי היה בידו ,אם
הגט בעין אי מתני' כרבנן אבל אי ר"מ היא אין נאמר דכיון דהלשון מתנה משמע טפי ,ועוד דחזקה
חילוק בין בעין לאינו בעין ודוק וכ"ז שכתבנו הוא כל מה שביד האדם שלו הוא ,וכי היכי דאם טען
הלוה גופיה על שבידו פקדון הוא בידי לא מהימן
דלא כגאלנטי ע"ש. אפילו בשבועה כמ"ש מר"ן בחו"מ ,ה"נ זה אינו
)זרע יצחק -ועד לחכמים ג( יכול לטעון דפקדון היה ביד השכיב מרע ,דחזקה
כל מה שהיה בידו שלו היה ומתנה נתן וגובה ממנה
דף יג ע"ב בעל חוב ,או נימא דלא אמרו זה אלא לגבי בעל חוב
גופיה שכל נכסיו בחזקת משועבדים למלוה והלוה
בד"ה תנהו וכו' אמאי לא מסיק אבעא וכו' רוצה להוציא מחזקת המלוה במה שטוען שאינו
עכ"ל .מ"ש מהרש"א ז"ל דפסיק"ל דבמלוה ע"פ
יכול למחול לכ"ע ע"ש דבריו תמוהים דלאוקמת' שלו ,משא"כ ]כאן[ ,ועוד לא שבקת חיי וכו'.
דפליגי בדשמואל ומ"ד מקודשת ל"ל דשמואל )חי' ר"מ מאימראן(
ובמלוה ע"פ פליגי בדר"ה ואמאי מקודשת אפי'
ס"ל כדרב הונא אפילו במלו' מ"מ יכול למחול והלכתא לקבור לא חיישינן .פירוש ולדידן
מיתוקמא מתני' בשכיב מרע בלא צבורין כפשטא
במלו' ע"פ כמ"ש מהרש"א וצ"ע: ורב הוא דהוצרך לאוקומה בצבורין לפי שיטתו
דחייש למנה ,ואי סבירא לן כרב זביד דלא מתוקמא
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( מתני' בשכיב מרע נוקי לה בבריא ובלא צבורין
כרב פפא דסבר דכי אמר רב אפילו במלוה וכדלקמן
בגמ' דוק.
653
