Page 654 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 654
Pg: 654 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
אי קם מעמד ג' אפי' כ"כ ע' של הפרד היינו דתרנו גמ' דמאן כוחא לן דמתני' ר"ש שזורי הוא
מעמד ג' משום משום דבאודיתא מיחזי כשיקנה דילמא רבנן היא ע"כ ויש לדקדק דמ"מ מש"ה לא
אבל השתא דמעמד ג' בע"כ ל"ק א"כ כיון דס"ס אמר רב זביד כרב פפא כי היכי דלא ליתי מתני'
נצרכים אנ ולחזור אחר אנריתא כשהוא בעל כרחו דלא ככ"ע וק"ל במ"ש התוס' ד"ה קסבר רב פפא
אמאי תקינו מעמד ג' ודבר נכון הוא ואע"פ ששערי
דחיה לא ננעלו דאיכא למידחי דתקינו מעמד ג' ובו ודוק.
היכא דאפשר לתקוני שיקנה היכא דאפשר מ"מ )בני חיי(
היותר טוב מכל הוא דרך זה: תוס' ד"ה גופא אמר רב הונא אמר רב וכולי עד
)בני חיי( ועוד אף כשאין הפקדון ביד הנפקד יקנה
באודיתא כדאמרינן בבתרא דף קמ"ח וכו'.
תוס' תנהו לפ"ב מ"ש קנה אומר ד"מ דאע"ג וקשה דדילמא דהוצרכו לתקן מעמד ג' היכא דחב
דהמוכר ש"א לחבירו וחזר ומחלו מחול וכו' לאחרים דאודיתא לא מהני דחיישינן לקנונייא
ע"כ דע שמצאתי בדין זה דברים תמוהים שכתב וכבר עלה על דעתי לומר דס"ל להתוס' דהיכא
הר"ן בשם הרמב"ן בלא המתחלת ונמצא עכשיו דאיכא מיגו נאמן דלא כהרשב"א שהביא מרן בא"ה
ולפי זה וכו' וז"ל אבל הרמב"ן סובר דבמעמד ג' סי' ק' וא"כ הכא באמן במיגו דאי בעי יהיב ליה
וכן אי כתב בשטרא משתעבדנא לך ולמאן דאתי בידיה אלא שמ"מ היכא דהפדון ביד אחרים כי הכא
מחמתך מצי מחול ונותן טעם לדבריהו ז"ל דאפילו לפעמים לא שייך מיגו היכא דהנפקד יודע שחב
כתב לזה הכי לא מהני לאשתעבודי ליה מדאורייתא לאחרים יעכב מליתנן עד שיפרע לבעל חובו
דאין ברירה וכו' ע"כ .וקשה טובא דאי בכתב ליה וכיוצא בדבר דלא שייך מיגו היכא דלא מצי יהיב
משתעבדינא לך ולכל דאתי מתחתך לא מהני בידיה ומה שנראה לע"ד לתרץ דאי כל מאי דתקינו
מטעמא דאין ברירה א"כ היכי תלי אמימר טעמא מעמד ג' הוא היכא דחב לאחרים אם כן היכי תקינו
דמעמד ג' משום דנעשה כאומר בשעת מתן מעות רבנן מלתא דבהודאה אינו נאמן משום חשש
משתעבדינא לך וכו' הא לדעת הרמב"ן אפילו כתב קנונייא ותקנו מעמד שלשתן לחוב לאחרים וזה
ליה הכי לא מיקני מטעם דאין ברירה ודבר זה
שאלתי לכל נחותי ימא ים התלמוד ואין מוטר לי נראה לע"ד תירוץ נכון וק"ל.
וכבר עלם על דעתי לומר דאמימר סבר דיש ברירה ועוד קשה דאכתי תקשי לר"ת דאמאי הוצרכו לתקן
כמ"ש התוס' גבי תקנה למלדי' בר"ה לדבר שלא מ"ג דיקנה באורייתא דהא אוריי' מהנייא אפי'
בא לעולם כו' דהך סוגייא אליבא דרב הונא קיימא בע"פ של נפקד וראיתי בתשוב' מוהריב"ל ז"ל ח"ג
דאית ליה אדם מקנה דבר שלא בא לעולם א"כ הכי סי' יא שהוקשה לו קושיא זו ותירץ דההיא
נמי אית לן למימר לדעת הרמב"ן דהך סוגייא דאודיתא טריחא ליה מלתא ואי קאמרי התוס'
אליבא דמ"ד דיש ברירה אבל לדידן דקי"ל כמ"ד דייקנה באודיתא היינו להיכא דאין הפקדון ביד
אין ברירה לא מהני והא ודאי בדותא היא דבהא לא הנפקד דהוי מלתא דלא שכיחא ע"כ ולע"ד דברים
שייך לעי' הכי ביון דדבר זה הויא פלוגת' דתנאים הללו קשים להולמם דהא כת"ג איכא טרחא טפי
מיהו דהא כמו כ"ע דעלמא אף על גב שלכאורה
הו"ל למיהב טעמא דשוחא לכולהו. נראה שהדברים הללו הן הן דברי התוספו' ד"ה
אמנם מה שנראה לע"ד דודאי לכ"ע משתעבדינ' לך הלכתא בלי טעמא ח"מ המדקדק יראה דלא דמי
כו' מהננו לכך תקנו מעמ' שלשתן דהא אפי' למ"ד דלא כ"כ התוס' אלא דצריך לעשות קנונייא
מהאודיתא אין ברירא מדרבנן יש בריר' ואם כן אי ושמעתי שהרב בעל נתיבות משפט תירץ דבשלמ'
654
