Page 655 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 655
Pg: 655 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
הרא"ש ז"ל דלהאי ס"ד אי איכא דלא ניח"ל בטלה כתב משמע בדינא לך והוי' קנה מדרבנןו היינו
דעתו אלא דוקא היכא דלא ני"ל מאיזו סיבה אחרת טעמא כמ"ש אבל כשמתחלה חטוב דמחילה מהני
שאין בה חסרון כיס לנפקד אז אמרינן בטלה דעתו אפי' בקנין דאורייתא כמ"ש התוס' בפרק הכותב דף
אבל היכא דלא ניח"ל מחמת דשקלי לאלתר והוי פה ד"ה המוכר שטר חוב לחבירו וכו' .דאפי' במודו
חסרון כיס לנפקד שאם היו אצלו היה מרויח בהם דאוריית' יכול למחול ע"ש ואפי' כתב משתעבדינא
יותר אז לא אמרי' בטלה דעתו כיון שזה הוא עיקר לך וכו' ומחל מחול כיון דאפי' כתב הכי לא מהני
הטעם דמהני מ"ג משום דנוח לו לאדם לדחות לאשתעבודי ליה מדאורייתא דאין ברירה והלה זכה
במחילתו מדאורייתא נזם לא הנה אלא מדרבנן
הפרעון זמן ארוך. ובהכי דייקינן דברי הרמב"ן שלא כתב אפי' כתב
עוד הקשה הרב גד"ת ז"ל לשיטת הפוסקים דבע"כ ליה הכי ל אמהני לאשתעבודי ליה דמדאוריית' אין
לא קנה א"כ נתת דבריך לשיעו' וכדפר כינן בש"ס ברוחה אלא כתב לא מהני לאשתעבודי ליה
אלא מעתה כגון הני כו' א"כ נחת דבריך כו' לשיעו'
וכדפר כינן בש"ס אלא מעתה כגון הני כו' א"כ נחת מדאורייתא דאין ברירה וכו' ודוק.
דבריך כו' ונראה דדוקא בדבר שאינו מצוי לרוב )בני חיי(
אלא לאנשי מספר וכגון מאן דכייף ושקיל לאלתר
דממאי דאמרי' בש"ס כגון הני דבי בר אלישיב כו' בא"ד ואיהוא לההוא טעמ' דמפרש בסמוך
משמע דמיעוטא דמיעוטא כייפי ושקלי לאלתר בההיא הנאה דקא משתניא ליה ממלוה כו'
בכגון דא אמרי' דאין סברא דלכ"ע קנה ולגבי בר משמע דלא קני אלאא מדעתו עכ"ל .והרא"ש
אלישיב לא דא"כ נתת דבריך לשיעורי' אבל אי ז"ל כתב ואין נ"ל ראיה דמקתנת חכמי' היתה לפי
אמרי' דבע"כ ל"ק הרי בע"כ מצוי לרו דמחמת דעת העולם דניחא להו בהכי ולכך עשו תקנה
איזה סיבה לא ניח"ל לנפקד או ללוה לתת לזה קבועה שיקנה כל אדם ואפי' אם יש אדם דלא
שהמחהו אצלו ואין זה נתת דבריך לשיעורי' דכיון ניח"ל בטלה דעתו וקנה בע"כ של זה עכ"ל .והרב
שהדבר מצוי אמרי' דמעיקרא הכי תקון לכ"ע גד"ת ז"ל דקכ"ט הקשה דא"כ מאי פריך הונא מר
בריה דר"ן לר"א אלא מעתה כגון הני דבי בר
דמדעתו קנה ובע"כ לא. אלישיב אימא דתקנת חכמים היתה לרוב העולם
)מאמר מרדכי( דניח"ל בהכי ואם יש אדם דלא ניח"ל משום
שהמחהו להני דבי בר אלישיב דשקלי לאלתר
תוס' בד"ה לדבר שאינו בא לעולם הךל כו' ור"ן בטלה דעתו וקנה המקבל בע"כ וי"ל דהשתא בגמ'
הוי איפכא מר"ה בז"ל לכאורה קשה על הפוסקי' לענין דינא קיימי היאך יקנה זה ובהא ודאי לא שייך
שפסקו כר"ן והיינו איפכא מדר"ה ואפ"ה כתבו לומר בטלה דעתו כי צריך שיחול הקנין בטעם
דמ"ג הוי הלכתא בלא טעמא דהא לר"ן הוי מילתא מספיק אבל הרא"ש ז"ל איירי לפי המסקנא דהוי
בטעמיא משום דנעשה כא"ל משתעבדנא לך ולכל
דאתא מחמתך ואפי' לנולדים מהני אף לרבנן דר"מ תקנתא ודוק עכ"ל.
ושוב ראיתי בס' פ"י שהק' כן הצריכו עיון יע"ש
וחיזבתא לא חזינא דבלא"ה תקשי הא דאמרי' מ"ג ואחר המא"ר תיובתא חזינא ופירוקא לא חזינא
הוי הלכתא בלא טעמא דהא איכא טעמ' דנעשה שהרי הרא"ש למה שהביאו התוס' ראיה ממאי
כא"ל משתעבנ' לך כו' ואי משום נולדים הא איכא דאמרי' בש"ס בההיא הנאה כו' עלה קאמר שאין
טעמ' דרב דבההיא הנאה כו' ואי משום הני דבר משם ראיה ,דלהאי ס"ד נמי אי איכא דלא ניח"ל
אלישיב הא אית בהו טעמא דנעשה כא"ל בטלה דעתו .ואפשר בדוחק לומר דלא קאמר
655
