Page 659 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 659
Pg: 659 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בעדות ולטעמ' דכולו בקיום הגט ולא עוד אלא אפי' לתרץ קושית התוספו' דהקשו לעיל בפ"ק דף ג'
שנים מעידים עליו יש לפוסלו מה"ט דהוי נוגע ע"א ד"ה אתי לאחלופי בקייום שטרות דעלמא
בעדות ומ"ש קאמר בפ"ג ויש קצת רמז בזה בדברי וא"ת כיון דאין צריך לומר בפני נכתב אלא משום
הרמב"ם והטור ז"ל שכתבו ואם העיד הוא ואחר איחלופי אמאי פסיל בריש פ"ב חציו אחרון טפי
על העד הב' שלא חתם בפניו ה"ז כשר ע"כ מחציו ראשון ,וי"ל דבחציו ראשו יש בו שם האיש
ומדדקדקו לומר על העד השני שלא חתם בפניו והאשה והזמן שהוא עיקר הגט ומינכר מלתא ולא
משמע דדוקא בכה"ג שמעידים על העד השני מהני אתי לאחלופי עכ"ל שם ,וזהו עצמו כוונת רש"י
אבל על הוא עצמו החתום בגט אינו מעיד אפילו
איכ' אחרינ' בהדיה ואפילו שנים מעידים עליו אלא דוק.
דק"ק דהא ר"א לפלוגי ארבות' דאמוראי קמאי )אמרי בינה(
אתא ואם אית' כל כי האי הו"ל לפרושי ולאשמו
עינן רבות' מיהו י"ל דהיא היא הא דר"א וה"ק אלא אמר רבא אפילו הוא ואחר מעידין וכו'.
דרבותא דהני אמוראי קמאי לא משכחת לה אלא וקשה הרי תיקנו בפני נכתב כי היכי דלא אתו
באומר אני הוא עד שני אבל הלשון מגומגם ויש לאחלופי כמו שאמר לעיל דף ג' ע"א והיכי חיישינן
לחלק ולומר דע"כ לא חיישינן משום נוגע בעדות תו לאחלופי לרבא ,וי"ל דשאני הכא דמוכחא מלתא
אלא כי ליכ' אחרינא בהדיה וכן ראיתי להרשב"א דמשום קייום הוא כיון דהוא ואחר מעידין וכו'
ז"ל שכ' תי' זה כמסתפק יע"ש וא"כ בנ"ד נמי מידי
ספיקא לא נפקא ואפשו' דע"כ לא מספקא ליה כדפי' לעיל דוק.
להרשב"א ז"ל אלא דוקא כי איכא חד בהדיה אבל )אמרי בינה(
בשנים מעידים עליו אפשו' דפשיטא ליה ולענין
דף טו ע"ב
דינא צ"ע.
)גבול יאודה אשכנזי( תוס' ד"ה אני הוא ונר' לר"י כו' מכאן תשו'
למ"ש הרב כנ"הג בחא"ה סי' קמ"ב בהג"הט אות
אמר לך רב חסדא וליטעמיך וכו' .פשטא ה' דיש מי שכתב שלא יהיה השליח סופר מפני
דשמעתין פשוט כמו שפי' רש"י ז"ל ,ומיהו נראה שצ"ל אני כתבתיו ואין זה כתקנת חכמי' ואם אמר
ענין חריף דמשני רב חסדא וליטעמיך דלית לך זו ב"נכ מותר לכתחי' ומהר"ש ן' ויליסיד הביא ראיה
אף זו קתני אלא מכח משנה יתירה דייקת רבותא דאפי' שהשליח כתבו שייך בפ"נב יע"ש ומדברי
זוטרתי על כרחיך אית לך למידק רבותא טובא התוס' הלזו מוכח דמהני לומר אני כתבתיו במקום
כוותיה דקא קשיא רישא בפני נכתב אבל לא בפני ב"נכ דהא הכא לא שייך טעמ' דנוגע בעדות ועיין
נחתם למה לי ,אלא ודאי דהאי לא בפני נחתם היינו בס' ח"י סי' ע"ב דפשי' ליה דעד החתום על הגט
כרבא או כרב אשי ואם כן סיפא נמי דהוי משנה מצי למי' בע"נ דאין לך בפ"נ עדיף מזה שהרי כיון
מיותרת ע"כ כוותי אפילו שנים מעידין על חתימת שחתם העד הראשון בפניו והשליח בעצמו הוא העד
יד שני דאי כרבא או כרב אשי הא שמעינן לה הב' שפיר קאמר בפ"ג שהרי בפני עצמו חתם ע"כ
ממשנה יתירה קמייתא ותיקשי לרבא ולרב אשי,
אלא ודאי ע"כ צריכין אתם לתרץ קושטא דמלתא יע"ש.
דמתני' לא זו אף זו קתני דוק. והנה מדברי התוס' הלזו נמצינו לחידים דהיכ'
)אמרי בינה( דקאמר אני הוא עד ב' אפי' הוא ואחד מעיד עמו
שהוא עד השני פסול שהרי איתיה לטעמ' דנוגע
659
