Page 662 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 662
Pg: 662 - 21-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
תוס' ד"ה במאי פליגי וא"ת ולימא דפליגי באומרו אדהכי אתא ההוא חברא הוה ליה
באיחלופי כו' הקשה בס' פ"י ז"ל דמאי קושי' למימר אתא ההוא חברא וכו' ואפשר דאתא
דודאי לל"ק דבבא דב' אומרים בפ"נכ איירי דוקא לאשמו עינן הא דלא הקשו לו הא דקשיא ליה
כשעד החתימה הוא השליח דלקיום בעינן ב' אלא לאביי אלא מעתה סיפא דקתני וכו' משום אדהכי
דלשליח האמינו כבי תרי משא"כ לל"ב מסתמא תכף שאמר להם אין צריכין אתא חברא שקלינהו
איירי בכל ענין אפי' אם יוצא מתחת ב' עדי הכתיבה
ומש"ה פריך במאי פליגי כלומר דמ"ט דר"י לשרגא מקמייהו ולא היה להן זמן להקשות לו.
דמכשיר דהא על החתימה לשמה ליכא אלא עד א' )שדה יצחק ג(
שאינו שליח ופשיטא דפסול למאן דאית ליה טעמא
דלשמה אאל ע"כ דטעמא דידיה משום דקסבר דב' רש"י ד"ה כשר כו' ואי ק' כו' לכאורה אין דברי
רש"י מובנים דמשמע דבעי מימר דב' דעלמא לא
שהביאו גט אצ"ל בנו"ן כו' יע"ש. מהני בקיום הגט אלא דוקא בשניהם שלוחים וכן
ונראה דעיקר קושיא הוא דאימא דלהאי לישנא נמי הבינו מהריב"ח ומהרלב"ח הביא דבריהם מרן ז"ל
ר"י לא גזר משום איחלופי אלא דהוצרך חלמו ב"י ס"סי קמ"ב והדבר תימא דמסוג' דפ"ק מוכח
למימר אליביה דר"י דב' שהביאו אצ"ל בנו"ן איפכא דפריך לרבא מההיא דתנן המביא גט ממ"ה
לאוקמתא דויחא דהיחוקה מילתיה דר"י אפי' אם ואינו יכול לו' בנו"ן אם יש עליו עדים יתקיים
יוצא הגט מתחת עדי הכתיב' וזה אינו דהתוס' קיימי בחותמיו לרבא ניחא לרבה קשיא דמש' מינה
השתא למקשן דפריך אלא מעתה במאי פליגי דלרבה ב' דעלמא דמקיימי גיטא ש"ד ודברי רש"י
ומשמע דבדרך אי אמר' בשלמא קפריך כמ"ש ברורים לע"ד דדוקא בששניהם שלוחים א"צ לומר
התוס' לעיל לסמוך בד"ה הא גט יוצא כו' והשתא כלום וכשיערער הבעל הרי הם מצויין לקיימו
ק"ל שפיר דכיון דלל"ק ניחא ליה דטעמי' דר"י משא"כ בשני' דעלמ' צריכי' לקיימו וכ"ו שלא
משום דלית ליה משם איחלופי ואיירי ר"י דוק' יקימוהו פסול וטעמא דמלתא שאם נתירבה לאלתר
כשעד החתימ' הוא השליח ה"ן נימא להאי לישנא על משך אלו העדים שמצויין לקיימו מאן דהוי סבר
דאיירי דוקא כשעד החתימ' הוא השליח ועיק' טעמ' שא"צ קיום בשליח המגי' גט ואתו לאכשורי בלא
עדי חתימה ומש"ה צריכים לומר לשליח שיביא
דידיה ה"מ דאית ליה חשש איחלופי. עדים לקיימו משא"כ בב' שהם שלוחים מילתא
מיהו י"ל דלפום מאי דלא אסיקו אדעתייהו לחלק דמוכחא הוא ולא אתי לאכשורי בחד בלא עדי
בתירוצם תקשי להו דאמאי לא פריך אל"ק נמי חתימה ולפי דברי רש"י אלו לא ידעתי כונת התוס'
דליפלוג ר"י ברישא וע"כ דה"מ דלל"ק איכא לעיל בריש מכילתין בההיא דא"ב בי תרי דאתיוה
למימר דדוקא בסיפא פליגי משום דאיכא הוכחה לגיטא דק"ל לפי' רש"י דל"ל דאתיוה בי תרי כך
דמשום שהוא שליח הוא דמהימן מדמצריכינן שוים ב' מן השוק שמכירי' חתימת העדים יע"ש
אכתיבה תרי משא"כ ברישא ולמאי דלא אסיקו ולפי דברי רש"י אלו לא דמו אהדיי ומש"ה נקט
אדעתייהו תי' תיקשי להו ואפשר דלא קשיא להו דאיתיה בי תרי דלרבא א"ץ שיאמרו כלום אבל בב'
הכי משום דהוה אפשר לפרש דהשתא אכולהו דעלמא צריך קיום מיהא ואי ק"ל דס"ס נימא
לישני פריך וכמ"ש הרשב"א ז"ל במי' ואפשר עוד דאיכא בינייהו היכא דאיכא ב' שקיימוהו הא ודאי
לומר דודאי לל"ק לא תיקשי דליפלוג ר"י ברישא
משום דכיון דאל"ק אוקימנא למתני' כשאין הגט ליתא דעדיפא מינה נקט וק"ל.
יוצא מתחת ידי ב' אלא משום דאחתימה הא איכא )גבול יאודה אשכנזי(
שליח דנאמן כבי תרי ואכתיבה איכא תרי סהדי
662
