Page 665 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 665
Pg: 665 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
פירות אלא דוקא בגט שראוי לגרש בו וכדכתבו דף יז ע"ב
התוס' לעיל בד"ה ר"ל אמר משא"כ הכא דאין ראוי
לגרש בו כיון דפסול הוא וכ"ח כיון דראוי מדאורי' תוס' ד"ה זנות ל"ש פי' זנות בעדים כו' ק"ק
לגרש בו שוב אין לבעל פירות א"כ בהנך ג' גיטין דלמאי איצטריכו להא ואימא דמשו' זנות דב"א
פסולין דלכתחי' לא תנשא עד שיכתבו גט אחר אם דוקא הוא דאמרי' דלא שכיח אבל התם דתקנתא
כותבין לה גט אחר יכתבו לה מזמן הראשון וכל כי הוי משום זנות דכל הנשים שכיח ומ"ש עוד
הא לא אישתמיט שום א' מהראשונים או מאחרונים ומסתברא דטפי איכא למיחש כו' פירוש דבריהם
לומר דכותבין לה מזמן הראשון וכ"ח דעיקר קישין נראה דמשמע להו דהא דתקינו זמן משום ב"א לאו
היינו מאם נשא' דלא תצא ואיכא משום הפסד משום דבעי' לקיומי מצות מיתה הוא דמאי נ"מ אי
פירוש אז תביא גיטא לב"ד וליכא למימר דכיון מקיימינן מצוה זו להמית אותה כדי לתקן זמן דהא
דנתגרשה בגט זה וכבר נשאה אין לבעל פירות אין עלינו חיוב להמיתה אלא היכא דידעינן דזינת'
משעת חתימת גט זה כיון דכבר תלו הגרושין אף א"א אבל היכא דלא ידעי' דפטורה מדאורייתא אין
מדרבנן ואיכא הפסד פירות דמשעת חתימה עד עלינו אחריותה ולהתקין תקנת' אלא משמע ודאי
שעת נשואין הא נמי לא תקשי דהא ודאי משום דעיקר תקנת חכמים היתה משום שלא יהיו בנות
דעבדה איסו' ונשאת לא תהא נשכרת דאם לא היתה ישראל פרוצות בעריות דשמא תזנו כיון שרואות
נשאת היו כותבין לה גיטא מזמן כתיבת גט ב' דלא קטלי' היכא דמתגרשי אח"ך ונמצא דהכא
וגדולה מזו שנינו בע' הזורק בכתב לשם מלכות משום חששא שמא תזנה הוא משא"כ התם דהיינו
שאינה הוגנת ודוכוותא שתצא מזה ומזה וכל משום חששא דשמא זנת' ואהא כתבו דאדרבה טפי
הדרכים האלו בה ומצאתי להרמב"ם בספ"א שכתב איכא לשמא תזנה דמפקי' לה מחזקת כשרה משמא
שאם במצ' הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר זנתה דאוקמי' לה אחזקתה שלא נבעל' באיסו' ומ"ש
הרי אלו כותבין זמן הכתיבה כו' ומשמע דדוקא עוד ועוד דהתם כו' לכאורה קשה דא"כ ה"ן אמאי
בנמצא גט בטל אבל בנמצ' הגט פסול כותבין מזמן לא חשו בה דאתי לחפות עליה שזינתה אחר
הראשון ולפ"ז א"ש סוגיין ואפשר דמהך סוגיא הגרושין כדי להחזירה אח"ך ונמצא עומד עמה
הוציא הרמב"ם דין זה דדחיקא ליה למימר דלא באיסור עולמית וי"ל דמסתמא מזומת היא בעיניו
פריך אלא אטעמא דחיפוי' אלא אכולהו טעמי פריך ומסתמא כיון שכבר גרשה לא תלינן דמחפה עלה
ומחזירה אח"ך משא"כ התם איכא למיחש שלא
וכמ"ש רש"י.
)גבול יאודה( יגרשנה ודוק.
)גבול יאודה(
בא"ד אלא במגרש ע"י שליח וכו' עכ"ל בספר
נחלת צבי כתב בסי' קכ"ז ס"ק ט' וז"ל גט שלא רש"י ד"ה אהנו דלכתחילה וכו' .אבל גבי גט
נמסר ביום הכתיבה אין תקנה להכשירו אלא בכתב ידו לא שייך טעמא דרש"י ז"ל ,אלא דמ"מ
שישלחנו לה ע"י שליח דווקא בכה"ג שנכתב לא שכיח שידע לכתוב גט בידו כי ]אם[ ע"י סופר
ונחתם ביום הכתיבה אבל מוקדם לגמרי משמע
מדברי הרא"ש ושאר פוסקים אפילו נתנו ע"י שיח הדיינים ,וכן מצאתי בשיטת הרא"ש ז"ל.
אינו כשר עכ"ל .ומדברי התוס' אלו משמע דס"ל )חי' ר"מ מאימראן(
כהרשב"א דע"י שליח מהני אפילו מוקדם ממש
כגון שנכתב ביום ונחתם בלילה ומ"ש נ"צ דמדברי גמ' א"ל אביי לר"י כו' ק"ל דמאי קו' דהא ע"כ
ל"ק דמשעת כתיבה או משעת חתימה אין לבעל
665