Page 665 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 665

‫‪Pg: 665 - 21-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫פירות אלא דוקא בגט שראוי לגרש בו וכדכתבו‬                              ‫דף יז ע"ב‬
‫התוס' לעיל בד"ה ר"ל אמר משא"כ הכא דאין ראוי‬
‫לגרש בו כיון דפסול הוא וכ"ח כיון דראוי מדאורי'‬       ‫תוס' ד"ה זנות ל"ש פי' זנות בעדים כו' ק"ק‬
‫לגרש בו שוב אין לבעל פירות א"כ בהנך ג' גיטין‬         ‫דלמאי איצטריכו להא ואימא דמשו' זנות דב"א‬
‫פסולין דלכתחי' לא תנשא עד שיכתבו גט אחר אם‬           ‫דוקא הוא דאמרי' דלא שכיח אבל התם דתקנתא‬
‫כותבין לה גט אחר יכתבו לה מזמן הראשון וכל כי‬         ‫הוי משום זנות דכל הנשים שכיח ומ"ש עוד‬
‫הא לא אישתמיט שום א' מהראשונים או מאחרונים‬           ‫ומסתברא דטפי איכא למיחש כו' פירוש דבריהם‬
‫לומר דכותבין לה מזמן הראשון וכ"ח דעיקר קישין‬         ‫נראה דמשמע להו דהא דתקינו זמן משום ב"א לאו‬
‫היינו מאם נשא' דלא תצא ואיכא משום הפסד‬               ‫משום דבעי' לקיומי מצות מיתה הוא דמאי נ"מ אי‬
‫פירוש אז תביא גיטא לב"ד וליכא למימר דכיון‬            ‫מקיימינן מצוה זו להמית אותה כדי לתקן זמן דהא‬
‫דנתגרשה בגט זה וכבר נשאה אין לבעל פירות‬              ‫אין עלינו חיוב להמיתה אלא היכא דידעינן דזינת'‬
‫משעת חתימת גט זה כיון דכבר תלו הגרושין אף‬            ‫א"א אבל היכא דלא ידעי' דפטורה מדאורייתא אין‬
‫מדרבנן ואיכא הפסד פירות דמשעת חתימה עד‬               ‫עלינו אחריותה ולהתקין תקנת' אלא משמע ודאי‬
‫שעת נשואין הא נמי לא תקשי דהא ודאי משום‬              ‫דעיקר תקנת חכמים היתה משום שלא יהיו בנות‬
‫דעבדה איסו' ונשאת לא תהא נשכרת דאם לא היתה‬           ‫ישראל פרוצות בעריות דשמא תזנו כיון שרואות‬
‫נשאת היו כותבין לה גיטא מזמן כתיבת גט ב'‬             ‫דלא קטלי' היכא דמתגרשי אח"ך ונמצא דהכא‬
‫וגדולה מזו שנינו בע' הזורק בכתב לשם מלכות‬            ‫משום חששא שמא תזנה הוא משא"כ התם דהיינו‬
‫שאינה הוגנת ודוכוותא שתצא מזה ומזה וכל‬               ‫משום חששא דשמא זנת' ואהא כתבו דאדרבה טפי‬
‫הדרכים האלו בה ומצאתי להרמב"ם בספ"א שכתב‬             ‫איכא לשמא תזנה דמפקי' לה מחזקת כשרה משמא‬
‫שאם במצ' הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר‬             ‫זנתה דאוקמי' לה אחזקתה שלא נבעל' באיסו' ומ"ש‬
‫הרי אלו כותבין זמן הכתיבה כו' ומשמע דדוקא‬            ‫עוד ועוד דהתם כו' לכאורה קשה דא"כ ה"ן אמאי‬
‫בנמצא גט בטל אבל בנמצ' הגט פסול כותבין מזמן‬          ‫לא חשו בה דאתי לחפות עליה שזינתה אחר‬
‫הראשון ולפ"ז א"ש סוגיין ואפשר דמהך סוגיא‬             ‫הגרושין כדי להחזירה אח"ך ונמצא עומד עמה‬
‫הוציא הרמב"ם דין זה דדחיקא ליה למימר דלא‬             ‫באיסור עולמית וי"ל דמסתמא מזומת היא בעיניו‬
‫פריך אלא אטעמא דחיפוי' אלא אכולהו טעמי פריך‬          ‫ומסתמא כיון שכבר גרשה לא תלינן דמחפה עלה‬
                                                     ‫ומחזירה אח"ך משא"כ התם איכא למיחש שלא‬
                                 ‫וכמ"ש רש"י‪.‬‬
‫)גבול יאודה(‬                                                                          ‫יגרשנה ודוק‪.‬‬
                                                     ‫)גבול יאודה(‬
‫בא"ד אלא במגרש ע"י שליח וכו' עכ"ל בספר‬
‫נחלת צבי כתב בסי' קכ"ז ס"ק ט' וז"ל גט שלא‬            ‫רש"י ד"ה אהנו דלכתחילה וכו'‪ .‬אבל גבי גט‬
‫נמסר ביום הכתיבה אין תקנה להכשירו אלא‬                ‫בכתב ידו לא שייך טעמא דרש"י ז"ל‪ ,‬אלא דמ"מ‬
‫שישלחנו לה ע"י שליח דווקא בכה"ג שנכתב‬                ‫לא שכיח שידע לכתוב גט בידו כי ]אם[ ע"י סופר‬
‫ונחתם ביום הכתיבה אבל מוקדם לגמרי משמע‬
‫מדברי הרא"ש ושאר פוסקים אפילו נתנו ע"י שיח‬                   ‫הדיינים‪ ,‬וכן מצאתי בשיטת הרא"ש ז"ל‪.‬‬
‫אינו כשר עכ"ל‪ .‬ומדברי התוס' אלו משמע דס"ל‬            ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫כהרשב"א דע"י שליח מהני אפילו מוקדם ממש‬
‫כגון שנכתב ביום ונחתם בלילה ומ"ש נ"צ דמדברי‬          ‫גמ' א"ל אביי לר"י כו' ק"ל דמאי קו' דהא ע"כ‬
                                                     ‫ל"ק דמשעת כתיבה או משעת חתימה אין לבעל‬

                                                ‫‪665‬‬
   660   661   662   663   664   665   666   667   668   669   670