Page 669 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 669
Pg: 669 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
זה מ"מ מנא ידעי דחתמו תחילה דילמא חתים אליבא דר"ע היכא דתתנה בתחילה קרוב בשר
לבסוף ואי משום דכיון דחתים ברישא אתי למיטעי והיכי מקיימים מכל תרי דאית ביה ופוק חזי
אם כן אפילו חתים לבסוף אי חתם תחילה קודם דכשחור ר"ת והסכים לר"י אצטריך לומר דה"ק
העדים איכא למיטעי נמי דהרואה כעת חתימה בכה"ג אין מקיימים מעדים שלמעלה אלא מעדים
שחתם ראשונה אתי למיטעי ,ומיהו הא לא קשיא
דמנא ידעי שחתם ראשונה דלאו כ"ע נמצאו בשעת של מטה עכ"ד.
חתימה. ולע"ד יש לישב דכונתם כלפי ד"ת דבעי מיתר
ומיהו הבית יוסף כתב בשם ר"ת דבתחילה דהכא דמקיימים כל החתימו' קאמרי דמהתם מוכח
היינו שחתם קודם עדים הכשרים ואפילו חתם דבעלמ' אין צריך לקיים כל החתימות אלא מכל
לבסוף וחשש זה משום הנמצאים בשעת חתימה תרי דאית ביה דהיינו אמצע או סוף ולקמן דתפ'
ורואים דחתם תחילה קודם הכל יארו ודאי משום סוג' דהתם והתם לא קמיירי אלא בב' כתי עדים
עדות חתם .ומיהו צ"ע בדברי הבית יוסף דמשמע הוצרכו לומר דמקיימים בעדים של מטה אך
דמשום קשי מאי אתי לאחלופי איכא דבשאר בדאיכא הרבה כתי עדים מקיימים נמי מאמצעיים
שטרות נמי דינא הכי פירש כן ר"ת דבזה ניחא
ההיא קושיא ,וליתא דגם השתא קשיא הכי שהרי באמצע או בסוף אין חותמים קרוב ופסול.
כדמקשה הוא שם ,ועוד דהכא לא משמע דר"ת וא"ת לפי חזרת ר"ת דדוקא נקט בברייתא ב'
מפרש בתחילה קודם עדים הכשרים ואתי לאחלופי הראשונים היכי אמרינן בג"פ בכה"ג אין מקיימין
היינו כדפי' הראב"ד דאם כן הוה להו לתוספו' בעדים של מטה אלא בעדים של מעלה והא איכא
לפרש כל זה דר"ת מפרש דבתחילה דהכא היינו למיחש דחתמו בו קרובי' וי"ל דודאי מודו התוס'
קודם וכו' ואתי לאחלופי היינו כה"ג בשטרות דהיכא דכתוב הוא ועדיו בשיטה אחת אין חותמין
דעלמא ,ועוד דפירוש הבית יוסף אינו מובן כדפי' בו קרוב או פסול בתחילה כיון שמקיימים מהם את
שם ,ומיהו לשון ר"ת שפיר דייק דמפרש בתחילה השטר אלא שלא ראיתי כעת חילוק זה בדברי
דהכא היינו קודם דוק ותבין ,אלא דמה שכתבו אחר
כך ואומר ר"ת דאפילו מאן דפסיל הכא לא פסיל הפוסקים ז"ל.
אלא בתחילה וכו' משמע דמפרש בתחילה כפי' )גבול יאודה(
רש"י בשנים הראשונים ואפילו חתם לבסוף אחר
שחתמו עדים כשרים כיון שחתם בשנים הראשונים מאי בייהו וכו' .וקשה אימא דאיכא בנייהו דחתיי
קצתם ומת הבעל עד שלא חתמו כולם למ"ד משום
דוק. עדים פסול לפי שאין גט לאחר מיתה ולמ"ד משום
)אמרי בינה( תנאי כשר דכבר נתקיים בחייו ונתנוהו לה והיא
תקיים התנאי ויחתו בו אחר כך דתנאי בעלמא הוא
דף יט ע"א
ויכול להתקיים אחר מיתה וצ"ע.
)אמרי בינה(
גמ' בעא מיניה ר"ל מר"י וכו' .וראיתי להרב ומה שכתבו ואומר ר"ת כיון דעידי הגט וכו'
עושה שלום דף מ"ח ע"א שהק' משם טל אורות
עמ"ש הלבוש דכתב על גבי כתב דפסול בגט משום משמע דסברי דבתחילה היינו בשנים הראשונים
דכתיב וכתב כתב אחד ולא כתב על גבי כתב ,ואם כמו שפי' רש"י ואע"ג דחתמו לבסוף כיון שהם
איתא להאי חלוקא מאי קא בעי ר"ל שאני גט
ראשונים אתי למיעטי וכו' כיון שעידי הגט
וכו' .ומיהו קשה נהי דעידי הגט אין חותמין זה בלא
669
